על המסך
בשלהי קיץ 2022 עלה מעל מסכי בתי הקולנוע בארץ סרטם של יקי רייסנר, ארז תדמור וחוה דיבון – "בחורים טובים", הסרט שהינו דרמה קומית צולל עמוק אל תוך עולם השידוכים של החברה החרדית.
במרכז העלילה מצוי מוטי ברנשטיין, בחור ישיבה אשכנזי מבני ברק, אשר מתאהב במה שקרוי אהבה ממבט ראשון בנחמי ביטון, רווקה ממשפחה מרוקאית. לכאורה הכל טוב, יפה וטהור עד תמימות.
אולם מדובר בעצם באירוע בו מתנגשים עולמות, מוסכמות ומנהגים המושרשים עמוק בחברה החרדית על כל זרמיה וצבעיה. זה שידוך שלא יתקבל על דעת הקהילה – בטח שלא על דעת ההורים, השדכנית מלכי, או ברוך העוזר הנאמן שלה. כולם עושים יד אחת כדי לעצור את האהבה.
אבל מוטי – נחוש. ואם צריך "להתעוור" כדי שהאהבה תנצח את הפערים העדתיים – אולי זו הדרך?…
טעימות מהסרט 1+2
הסרט זכה להצלחה אדירה ונמנה על עשרת הסרטים הנצפים ביותר באותה שנה בישראל, מאוחר יותר הוא שובץ בספריית ה- VOD ביס אליו הצטרף בשנה החולפת סרט ההמשך "בחורים טובים 2" (אף הוא ממתין בספריית ה- VOD של יס) בו נמשכת הסאגה החרדית סביב עולם השידוכים יען כי זה נושא מעניין ומרתק את החברה החילונית במסגרת ההצצה הבלתי פוסקת למרפסת של השכן…
על הבמה
בבית לסין הרימו את הכפפה והמחזאי אורן יעקבי (בלוז לחופש הגדול, לעבור את הקיר, אפס ביחסי אנוש, קיר זכוכית ) יצר עיבוד בימתי לעלילת הסרט המצליח. בסיועו של הבמאי רועי שגב (הגלולה, יומן חוף ברייטון ), הפך הסיפור למחזה מצחיק, רגיש וחכם שמציץ לעולם החרדי דרך סיפור אהבה קליל אך טעון, שמעלה בקלילות נושאים עמוקים של שידוכים, עדתיות, מסורת, ואהבה חוצה גבולות. המחזה נפתח במעין קריצה למחזות זמר או מחזות מוזיקליים בהעמדה של הגברים והנשים משני צידי השולחן עד כמעט נגיעת יד בין הגיבורים לצלילי כליזמר מזרח אירופאים שרקם רן בגנו. אך כאן זה מסתיים ואנחנו עוברים למחזה נטו. אמש התקיימה פרמיירת הבכורה של המחזה, היינו שם.
מילה טובה
לפני שאמשיך להתמקד במחזה וסוגיות שהוא מעלה אבקש לגעת בכמה פרטים טכנים יבשושיים – אמש, בכניסה לאולם מס' 1 בתיאטרון בית לסין ע"ש ברוך איבצר חיכה לקהל מסך שנתלה מעל הבמה ובו הוקרנו בלופ טריילרים ופרומואים משלל ההצגות שמוצגות השנה בתיאטרון, חידוש מרענן שהזכיר לי את הסלוגן הישן משנות השישים – "הפרסום על מסך הכסף עולה כסף אך שווה זהב"… ועוד בטכנולוגיה – מילה טובה לאדם קלר שיצר את התפאורה עם הארונות הנשלפים כדי למקם סצנות מתחלפות בין בית משפחתו של מוטי לבין חנות התבלינים של משפחת נחמי בשוק. מילה טובה לזיו בלושין על עבודת התאורה בה נעשה שימוש במספר פרוז'קטורים של לד שעשו את הצביעה והאווירה בסצנות תוך שינוי בתדר ובחום הנורות, כמה פשוט ככה גאוני. מילה טובה גם לאורן דר שדאג להלביש את השחקנים בביגוד שתואם את ההוויה, זו ההופעה השנייה שלי השבוע מול התלבושות של אורן דר שאף הלביש את משתתפי האופרה "אריאדנה בנקסוס"…
וכמובן הקאסט המשובח, מניין שחקנים משובחים ורעננים – כרמל בין מגלמת את דמותה של נחמי ביטון הרווקה המרוקאית, תומר בן רובי מגלם את דמותו של מוטי ברנשטיין החתן הפוטנציאלי האשכנזי, נעה בירון בדמות אמו האלמנה רחל ברנשטיין, מעיין תורג'מן בדמות אמה של נחמי, אילנה ביטון, ניסו כאביה בדמות אביה של נחמי, רחמים ביטון, רוית יעקב כהן בדמות השדכנית מלכי, אמג'ד באדר בדמות הרוקח הערבי אחמד, יניב שביט בדמות מאיר שפיגלר, החבר הלא יוצלח של מוטי מהישיבה, אורי פרלמן בדמות ברוך, החוזר בתשובה והעסקן שמסייע לשדכנית, וכמובן עדי צמח בכפל תפקידים, הראשון כנעמי פרידלנד, שידוך אשכנזי שלא צלח ובדמותה של המלצרית בלובי המלון המשמ לשידוכים. עשרת השחקנים הציגו כל אחד בדמות שגילם.ה משחק רהוט ומדוייק שהעלה לא אחת פרצי צחוק מקהל הצופים, הדרמה נעטפה בהרבה הומור וטוב שכך.
גזענות וטוהר השושלת
וכעת אני מבקש לגעת בשתי סוגיות לא פשוטות שעולות מתוך העלילה ובעצם הן הבסיס לכל המחזה. אני מתכוון לנושא הגזענות העדתית בין אשכנזים לספרדים בחברה החרדית ועל חשיבות טוהר השושלת בשידוכים.
בחברה החרדית – במיוחד במגזרים הליטאים – קיימת הבחנה היסטורית ועמוקה בין אשכנזים לספרדים. הבחנה זו באה לידי ביטוי באולפנות, ישיבות, קהילות, ואפילו בתי כנסת נפרדים. לעיתים קרובות הספרדים נתפסים כ"פחותים" ברקע הדתי, בלימוד, ואפילו בנימוסים – תפיסה שמושרשת גם אצל דמויות סמכות רבות. (רמז ראשון לניגוד וההפרדה העמוקה הזו חוויתי כילד קטן בבית הכנסת האשכנזי של סבי המנוח בגבעת רמב"ם, שם פגשתי לראשונה את המרתף בו התפללו בני הקהילה התימנית לעומת האולם המפואר בו התכנסו האשכנזים)
הפער וההפרדה הזו יצאו לאור במסגרת המחזה בעובדה שהקשר הרומנטי בין מוטי ברנשטיין (אשכנזי) לנחמי ביטון (ספרדייה) אינו רק אהבה אסורה – הוא אהבה חוצת גבולות עדתיים בעולם שבו הגבולות הללו עדיין מאוד נוכחים. ההתנגדות של המשפחות והסביבה איננה רק עניין אישי – אלא שיקוף של מערכת גזענית סמויה, שמתכסה בלשון של "שידוך ראוי", "התאמה", או "רקע מתאים". אמנם ההומור במחזה מדגיש את האבסורד – אך מאחוריו מסתתרת מציאות כואבת של הדרה, אפליה ושימור היררכיות חברתיות.
הסוגיה השנייה שעולה במסגרת המחזה וקשורה קשר ישיר ואמיץ לעניין השידוכים היה טוהר השושלת. בחברה החרדית, שידוך טוב הוא הרבה מעבר להתאמה אישית – הוא תלוי בייחוס המשפחתי. שורשים "טהורים", "יראי שמיים", "ללא פגם" (כולל גירושין, חזרה בתשובה, ועוד) הם תנאי קריטי לשידוך מוצלח. התפיסה של "יוחסין" מתבססת על מסורת הלכתית וחברתית, אך בפועל הופכת לכלי של סינון מעמדי כמעט. הזוגיות בין מוטי לנחמי נתפסת כבלתי אפשרית לא רק בגלל עדתם – אלא כי היא מאיימת "לפגום" בטוהר השושלת של מוטי. אמו וסביבתו הקרובה חוששים שהקשר עם ספרדייה יפגע בסיכוייו בעתיד למצוא שידוך "מכובד" – אם נחמי תעזוב אותו, ואם ייוודע שהוא "יצא מהמסגרת". קיימת התייחסות להיסטוריה של המשפחות, לאופי הישיבה של מוטי, ולהשפעה האפשרית של שידוך "לא מוצלח" על כל המשפחה – בדיוק כפי שזה קורה במציאות החרדית.
עלילת המחזה מצליחה להאיר זרקור על שני מנגנוני עומק חשובים בחברה החרדית – העדתיות: פערים שאינם רק תרבותיים אלא מגובים במערכת שלמה של סטיגמות, מוסדות ואידיאולוגיה. טוהר שושלת: מערכת שידוכים שמתפקדת כ"שומר סף" חברתי, המנציח הבדלים מעמדיים ותרבותיים תחת מעטה של "טהרה" ו"קדושה".
הקומדיה הרומנטית הזו אולי עוטפת את הנושאים בצחוק – אבל היא חושפת אמת לא פשוטה, דרך דמויות שמרגישות מאוד אנושיות, אותנטיות, ורלוונטיות.
אם אהבתם את הקונפליקט שבין גפילטע פיש לחריימה – זה בדיוק בשבילכם.ן כאן כרטיסים להצגות הבאות בחודשי הקיץ.
יש גם טריילר רשמי הנותן הצצה קצרצרה למהלכי המחזה
