מוצאי שבת די קרירים, עצרת משפחות החטופים מתקיימת די קרוב וסופרים 421 ימים ש-101 חטופים וחטופות עדיין נמצאים בשבי ארגון הטרור חמאס. היכל התרבות מתמלא אט אט וקהל רב גודש את האולמות והיציעים.
לראשונה מופיע כאן הערב רן דנקר, מעין המשך שגשוג בשיא תהילתו. רן נראה במסכי הוידאו, בבק-סטייג' מנגן אקוסטית את "כל מה שרציתי להיות" ופורץ לבמה לקול שאגות אלפי המעריצים ובליווי חזק ביותר של ההרכב. "כל החלומות אחד אחד נפלו ברשתות שלי כי לא פחדתי להיות כל מה שרציתי להיות".
פתיחה מרגשת ומרשימה ביותר. חזרה בזמן לשנת 2007 ו"בואי נעזוב" האהוב (מתוך האלבום שווים עם עילי בוטנר) שהיווה לו את פריצת הדרך. כאן מקבל עיבוד סוחף בסגנון רוק-פופ וחדשנות. ואז "חזרה למציאות" עליו אמר רן בצאתו לפני כשנה " אסור לותר על החלומות גם אם לפעמים נופלים חזרה לקרקע, בסוף זה מצליח". הרקדנים/ות נותנים שואו מהמם ויחד עם רן יוצרים מופע פופ אדיר, מהיפים ביותר שיצא לי לראות עד היום. קצת מחאה לא תזיק עם "כשאומרים לי לא", "כי שכשאומרים לי לא לרקוד אני רוקד יותר כשאומרים לי לא לחשוב אני חושב יותר כשאומרים לא לאהוב אני אוהב יותר כשאומרים לי לא לעוף אני עף אני עף" שמשתלב להפליא עם "בוא לריו" ובוא נרקוד עד אור הבוקר, בוא נשיר חזק עד השמיים.
רן מקדיש את "בית" לבן הזוג איתי שאותו הוא אוהב מאוד. דנקר משתף שבא מבית מדהים, אהבה חזקה עם האם עימה גדל אך גם פיוס עם האב אלי (השחקן) שיחסיהם ידעו עליות ומורדות לאורך השנים. הם חברים טובים ואנו מקבלים מעטפת של "שיא הרגש" כאשר "מה שלא הספקתי לומר" היפהפה מלווה באקורדיון ונגינת פלאים מרטיטה של אבא אלי, רן כובש בשירתו המרנינה והנה הפתעה, סיון טלמור מצטרפת לסגירת מעגל משגעת. כמו במקור.
כעת אתנחתא עם "מלאכית" , "אני מקדיש את השיר הזה לכל אותם מלאכים ומלאכיות שאיבדו את החיים שלהם בשנה האחרונה וכאלו שגם שמרו עלינו ולא כל כך שמרו עליהם. אני רוצה לשלוח להם את הצלילים האלה מתוך תקווה לפחות שמי שנשאר כאן ידע איזה מלאכים מדהימים הם היו וכמה הם היו בשבילנו והם בעצם השאירו אותנו ברגע הזה לחיות את החיים. בזכות אנשים שחושבים טוב גם בתקופה חשוכה שכזו – יש לנו זכות לחיות פה". באותו גוון של רוגע ועונג, מתקבל "שווים" הכל כך יפה כאשר רן מבצעו באולם עצמו יחד עם הקהל ומקדישו לאם הפונדקאית שנמצאת כאן." "אני חייב להגיד שאני ממש למדתי שיעור באהבה, הבנתי כמה אפשר לאהוב יותר וכמה נתינה יש באנשים. איזה דבר גדול ויפה זה, אין נתינה כזאת. זה דבר אדיר מה שהפונדקאית והמשפחה שלה הקריבו ועשו עבורנו". היה זה רגע לתפארת. רן משתף טרם הביצוע: "אור (בתו) נמצאת בגן יהודי-ערבי ביפו שתומך בדו קיום. וגם פה אני לומד עוד שיעור באהבה ושיעור בענווה ושיעור בקבלת האחר. יש לאור את הגננות הכי מדהימות בעולם".
וכעת מתחילה סוג של מסיבה לוהטת, יש לומר מופע הפופ הטוב ביותר שנכחתי בו. שילוב מופתי של רקדנים, תאורת לייזר, הרכב מפציץ והחלפת תלבושות. שכרון חושים בערב חד פעמי שכזה. סשן הפופ נפתח עם "מלכת הרחבה", הרקדנים רצים מצד לצד ורן כובש. אין מה לומר, הוא בפירוש מולטי טאלנט וייחודי מאוד.
ב"שמלה החדשה שלי" יוצא רן מתוך שמלה אדומה ענקית המקיפה את כל הבמה והרקדנים סביבו. מרהיב ביותר. המסיבה נמשכת והקהל כבר עומד ורוקד (איך אפשר שלא) עם "רובינזון קרוזו" (להיט של רן עם סטטיק ובן אל).ותפאורת צבעוניות משגעת וזוהרת שהרקדנים אוחזים עם מטקות. כל ביצוע מהפנט יותר מקודמו.
די חשבנו שראינו את הכל פה בהיכל אבל היי רן מנסר את הלילה על הגיטרה החשמלית ו"הנה אני כבר ישן לבד ורוקם לעצמי חלומות הנה אני יודע שאת את לא יכולה להיות", "אני אש" גרסת רוק בעיבוד לפנים. הרבה מהלהיטים כאן קיבלו פנים חדשות כיאה למופע פופ וזה באמת היה מרגש לחוות זאת בלייב. הדובדבן שבקצפת עם הפתיחה שקשה לפספס, "בית משוגעים" שזהו גם שיר השנה 2021 ולהיט היסטרי בפני עצמו, מפרק את ההיכל. " בא לי בלילות, לרקוד עם כוכבים, לזרוק את הבגדים, לא לחשוב אם מסתכלים ובא לי בזריחות, לחגוג את החיים". המסיבה הכי טובה בעיר, ללא ספק.
חברי הלהקה המוכשרים מאוד זוכים לפירגונים ותשואות מהקהל: ניר מרדן – תופים, אורי פלומן – בס וקלידים, אבנר טוויג – גיטרה, ערן גולדברג – קלידים והפקה מוזיקלית. קצת לפני הסיום, ביצוע סוחף ל"בבל" שיצא בקיץ.
"גם אם כאן השביל מתפצל גם אם המגדל שבנינו נופל גם אם כל מה שנטענו נובל. בבל". רן מודה לכל העוסקים במלאכה המרובה כדי שנקבל מופע פופ סוחף, נוצץ וחד פעמי. ואותנו לוקח נוסטלגית לסדרה שסחפה את ישראל (השיר שלנו, כיכב עם נינט) ממנה יצאו השורות האהובות הללו: " עוד תראה שיום יגיע ומכל קצוות רקיע כולם יבואו להריע לכבודך ואתה תתן להם את כל מה שיש בך, אף אחד כבר לא ישכח אותך". וכולם כאן מריעים לך רן. היה זה מופע מהפנט. פופ בקנה מידה שטרם נראה בישראל. יש לרן את כל המעטפת, מתאטרליות, תבונה ושירה מרגשת לצד ריקודים לוהטים ומה לא והוא לראשונה כבש את היכל התרבות תל אביב.
כמה רגעים מתוך המופע
