יוסף ברנדשווילי נולד סמוך להקמת המדינה בבטומי שבגיאורגיה, אז חלק מברית המועצות, כבן למשפחה של אמנים הוא למד בקונסרבטוריון הממלכתי של טיביליסי ובתום לימודיו הפך בעצמו למרצה מהמניין, הוא הרבה לעסוק בתחומי המוזיקה והמנהל ואף מונה לסגן שר התרבות של אג'רה, אזור אוטונומי בתחומה של גיאורגיה.
בקיץ 95 עלה לישראל ועבד כפועל בחנות ירקות ברחוב שנקין בתל אביב אולם תוך מספר חודשים "התגלה" והוא גוייס לעולם התרבות כשהוא כותב מוזיקה לעשרות הצגות ומחזות ברחבי הארץ.
השבוע שודר בערוץ הטלוויזיה של תאגיד כאן ובתחנת הרדיו קול המוזיקה קונצרט שהתקיים בעיירה אופקים בהשתתפות התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של עומר פרנקל ליצירתו האחרונה של ברנדשווילי – "שקט אינסופי" אשר הוקדשה לזכרם של קורבנות טבח ה-7.10 וחללי מלחמת חרבות ברזל. לצד נגני התזמורת ואנסמבל קולות נשים נעמה הופיעו הזמרים אפרת גוש ואליאב זוהר אשר בצעו שירים על פי טקסטים שנכתבו בידי כמה מהנופלים במערכה ובטבח. קדם לביצועה של היצירה ביצוע לשתי יצירות נוספות, הראשונה – "החיילים הצעירים שמתו" מאת המלחין שמעון כהן ובה נכללה שירה מתוך מקאמה שכתב חיים חפר שבוצעה בידי מקהלת נשים.
היצירות הבאות בקונצרט היו "קדיש" מאת המלחין צבי אבני ו"כל נדרי" אופוס 47 מאת המלחין מקס ברוך.
את החלק האחרון חתמה יצירתו של ברנדשווילי –"שקט אינסופי", בה נכללו בתוך הקומפוזיציה המוזיקלית, טקסטים שהותירו אחריהם כמה מקורבנות השבעה באוקטובר – בר זהר, מעינה הרשקוביץ, יפתח יעבץ, עמיחי יעקב ונינו הי"ד אותם ליקט, ערך וכינס ברנדשווילי בתוך יצירתו בת מחצית השעה ואותם בצעו כאמור אפרת גוש ואליאב זוהר. מדובר בקנטטה המעבירה צמרמורות אמיתיות למשמע השירים, המילים והנגינה.
הכותבים
הטקסטים שנבחרו ליצירה לוקטו מתוך עשרות מכתבים, שירים וקטעי כתיבה שהגיעו לידי התאגיד והם מייצגים פסיפס רחב של החברה הישראלית, ושל קורבנות שבעה באוקטובר.
בר זוהר ז"ל בת 23 מכפר ורבורג.
בר נרצחה במסיבה ברעים. השאירה אחריה כמויות גדולות של קטעי שירה, יומנים, מחשבות ותובנות. כפרפרזה לטקסט שלה הנפתח במשפט "פתאום יש אינסוף של שקט" והפותח את היצירה, נבחר השם ליצירה "שקט אינסופי"
סרן יפתח יעבץ ז"ל בן 23 מרמת השרון.
יפתח, קצין מגלן. נפל ב 7.10 בקרב בקיבוץ נחל עוז.
יום אחרי שנודע להוריו על מותו הטרגי, הם קיבלו מכתב פרידה שכתב 3 חודשים קודם לכן לפני מבצע בשטחים, מתוכו נכנסו כמה משפטים ליצירה. יפתח היה קצין אמיץ שאהב מילים. הוא השאיר אחריו טקסטים רבים מתוכם עולה דמותו של אדם ערכי, אמיץ אוהב ישראל, חבר למופת ובן אהוב שהסב גאווה גדולה למשפחתו.
מעיינה הרשקוביץ ז"ל בת 65 מקיבוץ בארי.
מעיינה עסקה בחינוך, באמנות ובמיוחד בכתיבה.
נרצחה עם בעלה נח בחצר ביתם בקיבוץ בארי.
לאחר מותה, מצא בנה טקסטים רבים שכתבה והעביר אותם לשימושנו.
בכתיבתה, בוחנת מעיינה בשפה קולחת ומיוחדת, לעיתים כשירי היקו, את החיים מפרספקטיבה של אדם בוגר ובשל, ומעניקה נקודת מבט ייחודית לחייה ועולמה הפנימי העשיר.
סמ"ר עמיחי יעקוב ונינו ז"ל בן 22 מקצרין.
עמיחי גדל בהרי חברון, נכדם של הרב משה והרבנית מרים לבינגר זצ"ל
בנו של מני ונינו – מנהל בית ספר בקצרין.
נפל בקרב בכפר עזה בעת שחילץ את מפקדו הפצוע.
לאחר נפילתו נמצאו שירים וכתבים רבים שכתב מתוכם עולה דמותו המיוחדת ונחשפת נשמתו ואהבתו לארץ, לעם ישראל, ערכיו ואמונתו.
השורות שנכללו ביצירה בהן המילים "בהד שזור נצח קוראים אנו – הננו!" מתכתבות עם שירה של תלמה אליגון-רוז, "ארץ צבי" ומעניקות נופח נבואי כמעט לנפילתו בקרב.
את הקונצרט חתמה שירת ההמנון הלאומי התקווה בפי המקהלה והזמרים בלוויית נגינת התזמורת.
