אם היה משהו חסר בשנים האחרונות ובמיוחד ב-8 החודשים האחרונים, זה הכמיהה לדבר הפשוט שהוא כ"כ מובן מאליו…להיות ביחד.
כל מה שהיה צריך במיוחד בתקופה החשוכה הזו היא שמישהו יראה לנו מלמעלה תקווה מתוך מגדל של אור.
במשך יותר מ-20 שנה, עידן רייכל ביחד עם הפרוייקט שהקים, הצליח ליצור קירוב לבבות מכל הקצוות ומכל העדות ולהפוך לאחד המוזיקאים האהובים ביותר בישראל, מגדול ועד קטן.
רייכל מסמל את הישראליות במיטבה המשלבת את שתי העולמות. הוא משלב את המזרח והמערב בצורה מוזיקלית וקוסמית, ברשתות החברתיות הוא לא חוסך את דעתו מאף צד ומביע את מה שכמעט כולם חושבים, מתנדב למען הציבור דרך המוזיקה ודרך החום והאכפתיות לאלו שנפגעו במלחמה ובדרכו שלו, הוא מנסה לעשות את העולם קצת יותר טוב.
בימים טרופים אלו, כפי שרייכל אמר במהלך המופע, רוצה באמצעות המוזיקה להחזיר אותנו לילד או הילדה שבתוכנו, שבסך הכל רוצים לשיר במקהלה.
למטרה הזו, הפרוייקט של עידן רייכל לקח אותנו בקיסריה למסע שורשים בשבילי ישראל, המשלב את כל הסגנונות, מכל העדות ומכל הסוגים וליצור מופע מאוד מרגש בשילוב מוזיקת עולם ייחודית, שמוכיחה שכולנו כאן שבט אחים ואחיות.
בניגוד למופעים המסורתיים בקיסריה שנוהגים להתחיל באיזו הפצצה, פה חברי הפרוייקט עלו בשקט בשקט וההופעה התחילה עם מוזיקת נשמה יהודית ל"עד שתחזרי אליי", מתוך האלבום החדש של הפרוייקט של עידן רייכל, "מגדל של אור". מאיך שרייכל מבצע ומגיש את המילים, מרגישים שיש פה בהחלט התייחסות למה שעברנו מאז ה-7 באוקטובר והכמיהה "להתחיל מהתחלה לגלות עולם חדש" כמילות השיר.
זה המשיך בביצוע מופלא של "להאמין", לתת לקהל את האמונה והתקווה כמו בפזמון:
"רק להאמין בלי לדעת
להרגיש בלי לגעת
לדבר עם העיניים
גם כשאין לי יותר מה לומר
לשחרר את הרגע
זה טבעי לפחד מהטבע
לחבק חזק בידיים
כל רגע לפני שנגמר"
אחרי שנכנס קצת אור ללב, ממשיכים במסע המוזיקלי עם סאונד אפריקאי מקפיץ שנתן את הסיפתח לאחד השירים שנכנסו ללב שלנו "מחכה (כמו שהטבע רגיל)" אותו כתבה ריטה עם עידן רייכל.
כאן, הגיעה מאיה אברהם לבצע את השיר הזה בצורה מצמררת ומרגשת אני מאמין שאם ריטה הייתה נוכחת, מאיה הייתה מקבלת חיבוק ענק.
וכרגיל כמו בטבע, זה הכל שאריות של החיים, שהתחיל עם מוזיקת נשמה יהודית מלאת אור
ואי אפשר היה לפספס כמה זמרת הפרוייקט, כברה קסאי, רקדה לכל ביט וביט ואיך היא ורייכל הפעילו את הקהל לעשות קצת רעש.
"בערב טוב קיסריה" המסורתי, רייכל הודה לקהל שהגיע הערב כמו לאלו שהגיעו במהלך השבוע האחרון לסדרת המופעים "מגדל של אור" (כשם האלבום החדש),
ודאג להוסיף עוד קצת אור לנשמה כשאמר – "יש דרכים שונות כדי לעלות בחודשים האחרונים על במות. אפשר להשתמש באותה במה בצורות שונות. אנחנו בשיחות שהיו לפני המופעים, אנחנו לא באיזשהו אסקפיזם, לא בורחים מהמציאות, לא באיזושהי הפסקה. אנחנו באים לשיר ביחד, להתחזק ולחזור לכל המאבקים שלנו. פשוט להיות ביחד", והוסיף – "רציתי להגיד לכם משהו כששמעתי את השירה האדירה שלכם. דוד גרוסמן בהספד על בנו, אורי ז"ל, הוא מספר שהוא חיכה עד הבוקר, כדי להעיר את רותי, הבת הקטנה, לספר לה שאחיה נפל. מחכה לבוקר, רותי היתה בת 6 או 7 ואומר לה "רותי, אורי נהרג". והמשפט הראשון שהיא אומרת לו "אבל אנחנו נחיה, נכון? ואני רוצה להמשיך לשיר במקהלה". המשפט הזה הפך לאיזשהו מצפן אצלו ואז ב-11 באוקטובר, נפל איתי מורנו ז"ל, בקרבות בזיקים. כשהלכתי לבקר בשבעה, אז האחות הקטנה, נועה מורנו, כשנכנסתי בדלת אומרת לי: "אה, עידן, תודה שבאת! יש לי הופעה במקהלה. אתה יכול לבוא?. עוד חודשיים". יש משהו יפה, מרותי גרוסמן ועד נועה מורנו שנים אח"כ. הילדים האלה הקטנים מסמנים לנו, שתסיימו את האירוע הזה של הגדולים ותזכרו שאנחנו ילדים, שאנחנו רוצים לחיות, אנחנו רוצים לשיר במקהלה."
וברוח הזו, עידן רייכל הכניס את הקהל בקיסריה, לרחף ב"חלומות של אחרים" עם שירה אדירה מכל הלב והקישקע. כשהשיר הבא שנוגן, אני חושב שלא היה אחד או אחת שנשארו עם עין אחת יבשה. עידן רייכל שיתף שאת השיר "תחזור" הוא כתב לזכר הנופלים, אחינו ואחיותינו והשיר הזה, שלפעמים מנגנים אותו בהופעות, משמש את רייכל וחברי הפרויקט כמגדל של אור, שהמילים מתוך השיר הזה, הביאו את הרעיון לשם האלבום.
הזמרת מאיה אברהם, צימררה מחדש עם הקול הייחודי שלה ברגע שהיא ביצעה את המילים "הלוואי ותבוא בלי להודיע עוד היום" שחדרו ישר ללב ולדמעות. רגע שעוד נגע ללב היה כשרייכל שיתף רגע לפני ביצוע השיר, שהוא רואה בקהל את אמוץ ורחל אבני, אותם הכיר בקיבוץ בארי. עידן רייכל לא יכל לעצור את הדמעות כשסיפר ששני הבנים, שני הנכדים וכלתם נרצחו בבארי, ומה שריגש אותו שאחרי שבועיים שלושה, אמוץ חזר לעבודה. כשרייכל שאל אותו "מאיפה הכוחות?", אמוץ השיב שיש לו 20 נכדים, שנושאים אליו עיניים ורואים מה יהיה המהלך הראשון של סבא כל בוקר, אם הוא יכנס מתחת לפוך כל היום.
רייכל הודה לו ולאלו שהגיעו למרות הכל. ע"פ הסטטיסטיקה, בכל הופעה, יש אנשים שחוו את הקטסטרופה של ה-7 באוקטובר מהמעגל הראשון ומהמעגל השני ובכל זאת בחרו להגיע לכאן מבלי שאנחנו יודעים מי הם. הוא הוסיף בנימה אישית – "רציתי להגיד שבנוכחות שלכם כאן, אתם מחזקים את כולנו ותודה לכם שבאתם".
אחרי מאיה אברהם המדהימה, היה הפעם תורה של הזמרת השניה בפרוייקט וזוהי כברה קסאי שהדהימה בביצוע המלודי של "מדברים בשקט" ו"לי לא אכפת" ורייכל ממשיך במסע לפרוט על מיתרי הלב עם "עכשיו קרוב" וזה המשיך עם אחד הלהיטים הגדולים ביותר של הפרוייקט "ממעמקים", כשאת הסיפתח נתן ווגדראס אבי וואסה בקול גדול מאיר הכל.
אחרי שביצע את "בלילה", הפרוייקט המשיך בעיבוד סוחף את המסע המוזיקלי אל מחוזות הסהרה בשירת הרים של מאיה אברהם ואח"כ במקצב של כברה קסאי ו-ווגדראס אבי וואסה אל "בואי", ה-להיט הגדול של הפרוייקט, שהביא את הפריצה הגדולה לעידן רייכל ולחברים לפני 22 שנים. אך כמו ללהיטים הגדולים של פעם, יש גם מקום ללהיטים חדשים.
ב"כל יום מחדש" שמגיע גם מהאלבום החדש, יש בו סיפור משפחתי יפהפה על אסתר ויוסף. אסתר הייתה אחותה התאומה של סבתא של רייכל ובדמי ימיה, היא חלתה והגוף קרס לתוך עצמו. ביום האחרון בו אסתר נראתה לא טוב, יוסף נכנס לחדר עם חליפה ועניבה, כובע קסקט והמקל, ואמר לה "אסתר, איזה יפה את היום. אם לא הייתי נשוי לך, הייתי מבקש ממך להתחתן איתי עכשיו".
וברגע הזה וואסה מזמין את כולם לקום מהכיסאות ולקפץ ליד הבמה של האמפי.
עידן רייכל וחברי הפרוייקט ממשיכים להקפיץ את הישראלים ולהאיר את הלב והנשמה עם "לפני שייגמר", "אבן על אבן" ו"מעגלים".
גם מאיה אברהם סגרה מעגלים כשהיא ביצעה בצורה מרגשת את "מכל האהבות", השיר שסלל לה את המסע המוזיקלי הפרטי שלה, ובסוף השיר קלטנו מישהי שהחזיקה סטיקר של הלוחם הגיבור דולב אמויאל ז"ל מגדוד 13, שנפל אחרי שיצא להגנת חבריו בקיבוץ נחל עוז.
זה המשיך אח"כ בדואט מקסים של מאיה וכברה ל"אהבה כזו", הלהיט הגדול שכתב רייכל לזהבה בן וכאן, רייכל הצטרף בנגינה באקורדיון לתת לפזמון ניחוח של שירה בציבור (ופלאשים של הטלפונים).
כך זה היה גם עם "ציפור בלי שמיים" והרגשתי כאילו אני חוזר לשירי א"י היפה בקיבוץ, כששילוב הקולות בין כברה למאיה היה…איך אני אגיד את זה…שמיימי.
חברי הפרוייקט באו לתת את הכל ברצף ההופעות בקיסריה שהיו במהלך כל אותו השבוע ואפילו גילינו שלכמה מהם היה חשוב להגיע למרות עניינים משפחתיים ואישיים.
הבסיסט עדי הר צבי רצה להגיע למרות שאביו נפטר לפני כמה שבועות ולגבי הזמר אבי וואסה אימו נפטרה באותו השבוע, ובשבעה הוא ביקש להגיע כי בשיחות האחרונות שלו עם אימו, היא ביקשה ממנו שלא יפסיק לשיר.
רייכל הודה להם מקרב לב ולבחור הבא בהחלט מגיעה לו תודה ענקית. היה זה טקס של מצטיין המופע שאת הפרס העניק רייכל לפרקשניסט (כלי הקשה), דוד אבני, שלחם 5 וחצי חודשים במילואים וזכה לתשואות הקהל ול-standing ovation. רייכל נתן לו את הכבוד לפתוח עם סולו נגינה וירטואוזי של תוף מים שנתן את הפתיח ל"אם תלך" בו כברה ומאיה שוב עשו דואט מהשמיים ואח"כ אחת אחרי השניה, מאיה שרה את "בקרוב" ואחריה כברה עם "מילים יפות מאלה" כשמאיה נותנת קולות רקע בשירה הודית בעיבוד שהתעלה אפילו על המקור.
בסיפורים שרייכל משתף מדי פעם, גילינו שמי שהייתה איתנו בקהל, הייתה לא פחות מנערת הרוק האגדית, ריקי גל, שנרגשה מהמעמד בו הוא סיפר שלפני הפרוייקט, הוא ניגן אצל אחרים ובין השאר גם אצלה בלהקה ושיתף כשבאותו הזמן שהחל לנגן אצל אחרים, אחרי שראה אותה בהופעה, הוא נדהם מצורת ההגשה ומאינטלגנציית השירה שלה, שנתנה לו המון השראה.
עוד מעט סוגרים את הלילה תחת כיפת השמיים בקיסריה וממשיכים במחרוזת מקפיצה של עם "ככה מיום ליום" והלהיט הכי ישראלי של השנים האחרונות "שבט אחים ואחיות", כשאת ההצגה גנב ילד קטן בשורה הראשונה כשרייכל קלט אותו ונתן לו לשיר את הפזמון והסיום היה עם "שובי" ו"רוב השעות".
עידן רייכל הביא עוד רגע של שירה בציבור כשלקח גיטרה אקוסטית, אליו הקהל הצטרף לפזמון של "שושנים עצובות". תוך כדי, הוא שיתף שהוא קלט בקהל את אבי יעקובי, אביו של גלעד יעקובי ז"ל שנפל בסאג'ייה בצוק איתן. שניהם היו חברים של רועי לוי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר. תוך כדי השבעה על בנו, אבי לקח גיטרה וביקש להצטרף לרייכל לנגן עבור החיילים בתל השומר. כשרועי לוי ז"ל השתקם מהפציעה שלו בצוק איתן, הוא הגיע לאבי הביתה ואמר לו "אבי, אני המג"ד, אני שלחתי אותו לשם. אני יודע מה הוא היה צריך לעשות שם וכל האחריות עלי". זה מה שאבי היה צריך לשמוע.
רייכל אמר בהקשר הזה "שנזכה למפקדים כאלה, כמו רועי, שנזכה למנהיגים שמגיעים לקרסוליים שלו". בסוף השיר, היה אפשר לקלוט את ג'סיקה, בת הזוג של בן שמעוני ז"ל, מחזיקה תמונה שלו בסלולרי.
בן שמעוני הפך לגיבור ישראל, שהקריב את חייו, לאחר שהציל מבלים בנובה עם רכבו וחזר לשם שוב לנסות להציל מבלים נוספים, דבר שעלה לו בחייו.
לבסוף, עידן רייכל וחברי הפרוייקט סיימו את מסע השורשים המופלא הזה עם "ואם תבוא אליי" שהאיר את קיסריה ולבבות המעריצים בכל צבעי הקשת.
אבל רגע…יש עוד משהו קטן. דבר ראשון, לפני שהמופע של "הפרוייקט של עידן רייכל" התחיל, הייתה זו הזמרת שירה בן שמחון שנתנה מופע חימום קצרצר וליוותה את ההרכב כל השבוע, ודבר אחרון נוסף היה שרייכל שיתף שאבא שלו אמר שבכפר סבא של פעם, בסוף כל סרט, כל הצגה, כל הרצאה, הקהל עמד לשירת התקווה. כשהוא שאל את עידן למה הם לא עושים את זה, הוא השיב שהם יעשו את זה. ובצורה מפתיעה שמסיימת את הערב המדהים והמאוד מרגש, הקהל עמד לשירת התקווה. עידן רייכל וחברי הפרוייקט, מצליחים להביא את הפסיפס הישראלי במיטבו, כשאנשים מרקעים שונים ועדות שונות יוצרים מוזיקת עולם במלוא מובן המילה בצורה קוסמית, כשהשילוב בין צלילים וקולות של מזרח ומערב וכל שיר הוא עוד אבן דרך במסע המוזיקלי השורשי של ארץ ישראל ולראות איך תוך כדי המסע, איך הם מצליחים ליצור קירבה ואחדות מימין עד שמאל ומגדול ועד קטן.
המגדל של אור בפרוייקט של עידן רייכל, הצליח לשבור את חומות הלב מאבן בתקופה הכי קשה שידעה המדינה ולהפיח בקירוב הלבבות הזה אורות של תקווה.
וכך זה נראה ונשמע, תיעוד וידאו אלי ואן רוק
