הסרט עוסק בסיפור עלייתה וגם נפילתה של אימפריית המיקסטייפים הפיראטים של שלושת האחים פראטסיו – ארי, פפה ואנג'לו – שיוצאים לעולם הפיראטיות והופכים למפיקי תקליטים מצליחים. אולם האמת היא שהם הופכים את נאפולי באיטליה לבירת העתקות והקלטת קלטות אאודיו פיראטיות בטייטל "Mixed by Erry" עם כל מה שהנוער באיטליה של שנות השמונים רצה לשמוע במכשירי הווקמן ובכלל. הסרט מתאר את המסע שלהם מעוני לעושר, ומדגיש את הקשרים המשפחתיים ואת רוח היזמות שלהם החל מהרגע הראשון, דרך ההתנגשות עם אנשי מאפיה שלטשו עיניים על התעשייה הרווחית הזו ועד למאבק הבלתי מתפשר שהכריז כנגדם קצין משטרה שאפתן ולא פשרן.
נכון שכל אחד יכול להקליט ולשכפל לעצמו ולחבריו רשימות שירים על גבי קלטות (כיום על גבי דיסק און קיי..) להנאתו ושימושו האישי, אולם השלושה לקחו את התחביב שלהם רחוק יותר וגבוה יותר לעולם העסקים כאשר הקימו עשרות אולפנים עם אלפי מכשירי שכפול קלטות והרימו תעשייה שלמה שהתחרתה בתעשיית התקליטים והקלטות הרשמית.
כיום הסצנה הזו רחוקה מעולם המוזיקה כשנות אור באשר הנגישות לשירים היא במאה אחוז באמצעות שירותי ענקיות הסטרימינג החל מספוטיפיי, אפל וכמובן יוטיוב. אולם אז המאבק היה עיקש.
גם בארץ סצנת השכפול הפיראטי חגגה, שנות השמונים ושנות התשעים היו שנות הזהב של כל הפיראטים ששכפלו מאות אלפי קלטות ובהמשך דיסקים שנמכרו בדוכנים בתחנות המרכזיות השונות ובשווקים ברחבי הארץ.
חברות המוזיקה והאלבומים בעלות הזכויות להפצת המוזיקה פתחו במלחמת חורמה באמצעות הקמת ארגונים לשמירת הזכויות שהפעילו משרדי חקירות פרטיים ואף גייסו את המשטרה ומשרד האוצר – מס הכנסה, מע"מ לסייע בעדם.
הסרט כאמור מביא סיפור שהנרטיב שלו נכח בעבר הלא רחוק והוא סוג של אבן דרך בתעשיית המוזיקה, לפני מספר ימים הואעלה בבכורה בשירותי הסטרימינג של נטפליקס ואני ממליץ לצפות בן. התפאורה, האווירה, הכל מועתק משנות השמונים של דרום איטליה, סרט חביב, מרתק ומסקרן.
