מיכה שטרית, מי שהקים יחד עם ארקדי דוכין את להקת "החברים של נטאשה" בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה, כתב והלחין שירים רבים לא רק במסגרת ההרכב ולא רק לעצמו אלא גם לשורה ארוכה ומכובדת של אמנים, מוזיקאים יוצרים בעצמם שזכו לשיר את שיריו.
לפני חודש הוא חגג את יום הולדתו ה- 60. תאריך עגול ממש, הראוי כשלעצמו לחגיגה מכובדת ביותר. לבטח כשמדובר ביוצר כל כך פורה וחשוב כמיכה שטרית עצמו.
לכבוד כך קיים היום בשעות הצהריים מופע חגיגי בהיכל התרבות של תל אביב, בניהולו האמנותי של לואי להב כאשר מלווה אותו הרכב נגנים משובח הכולל את הפסנתרן ערן מיטלמן, את הגיטריסט רון בונקר, את ירדן אשכנזי בגיטרת בס, מורן בראון ועידית מינצר בכלי נשיפה ואת בנו של לואי, תום להב על התופים.
היכל התרבות של תל אביב היה מלא עד אפס מקום. לא בכל יום אמן ומוזיקאי כשטרית חוגג יום הולדת שכזה. מיכה חגג הפעם לא רק את 60 שנות החיים אלא גם את יותר ממחציתם כיוצר ומוזיקאי. היה זה מופע בן כשעתיים בו בוצעו מיטב הלהיטים שנכתבו והולחנו על ידו, החל מהשירים שנולדו במסגרת "החברים של נטאשה" ועובר לשירים שחיבר והלחין עבור אחרים.
מיכה פתח עם השיר "ישר ללב" שחיבר והלחין יחד עם עופר מאירי במסגרת הפרויקט המוזיקלי "מטרופולין", המשיך בביצועו של השיר "נמנע ממך" מתוך אלבום הסולו השני שלו – "סנטיאגו דה קובה", עובר לשיר "אני אוהב אותך" שכתב יחד עם ארקדי דוכין במסגרת האלבום השני של הנטאשות" שינויים בהרגלי הצריחה" ורגע לפני עליית האורח הראשון שלו הוא מבצע את השיר שכתב והלחין עבור הזמר רון שובל, שיר שהפך לאחד הלהיטים הענקיים בשנות התשעים – "לפעמים".
עד עתה היה זה מעין פתיח או תעודת זהות אישית של שטרית בבחינת טביעת אצבע מוזיקלית שמותירה חותמה על סצנת המוזיקה המקומית כיוצר, כמחבר ומלחין ומבצע בעצמו, עם אחרים ועבור אחרים.
אבל הנה האורח הראשון כבר עולה לבמה, האיש שהצהיר אמש על קיומו של הנשף השנתי שלו בפעם ה- 11 ולא חשף אף אחד מהאמנים אותם יארח, כי הוא תמיד חייב לזעזע את הקהל. אביב גפן, ילד אור הירח שכבר בגר והתיישב בדעתו וברוחו, מצטרף אל מיכה שטרית, הם מבצעים יחדיו את השיר שפתח את אלבום הבכורה של הנטאשות – "יש זמן", עוד שיר משותף – "באביב" מתוך האלבום "מסמרים ונוצות" של שטרית אין זו הפעם הראשונה שלהם יחידו עם השיר הזה, זה החל בפסטיבל הפסנתר לפני 8 שנים ונמשך עד היום באירוחים ההדדיים…, את האירוח הזה השניים מקנחים עם שירו של אביב גפן – "יומן מסע".
אפשר לומר שהמופע כבר בהילוך מוגבר, מיכה ממשיך עם שירים מתוך עולם היצירה שלו ואורחת נוספת מצטרפת לצידו על הבמה – נינט טייב, הם פותחים עם שיר של נינה – "רק שלא תיפול הרוח", שיר שנכתב והושק לפני כשנתיים בעקבות תקופת הקורונה, השניים ממשיכים יחדיו עם השיר "בדקה אחת שפויה" מתוך "…הרגלי הצריחה" של הנטאשות.
מיכה חוזר לשיר יחד עם הרכב הנגנים כשהוא משלב כמעין פסיפס תקופתי משלל החומרים שידיו נגעו בהם, והנה אורח נוסף מצטרף אליו על הבמה – יזהר אשדות, השניים מבצעים את השיר של יזהר – מלך שלך וכעת אורח נוסף מצטרף אליהם – ברי סחרוף והחגיגה באמת תופסת גובה ואנרגיות אדירות, שיר של ברי שיר של מיכה ועוד שיר של ברי וגם האורחים הללו יורדים ומגיע ההפתעה הכי ברורה והכי נדרשת במופע שכזה, יד ימין או יד שמאל של מיכה שטרית, מי אם לא ארקדי דוכין המדהים, אם קודם לכן המופע העפיל לשיאי אנרגיות כעת הוא מגיע לשיאי הרגש, הם משלימים האחד את השני כמו כפפה ליד, כמו ין וינג, כמו שני חצאים של השלם.
עוד לא הספקנו להתענג והמופע מגיע לרגעיו האחרונים כאשר מיכה מבצע לקינוח את השיר "אם כבר לבד"… אז אנחנו יודעים שמיכה בכלל לא לבד, זה הוא, הנגנים, האורחים המכובדים ואלפיים ארבע מאות ושישים צופים שמלאו את מושבי היכל התרבות בשעת הצהריים של יום שישי.
בקטנה – היה חסרות כמה דקות במופע עם דודו טסה, רק לפני ימים ספורים טסה השיק את השיר החדש שלו " שמש בענן" שאת מילותיו כתב עבורו מיכה, זה היה סוגר גם את המבט לעתיד…אבל הרי אי אפשר להכיל את כל השותפים לדרך הפוריה של מיכה בשעתיים בלבד…
הצצה לכמה רגעים של מוזיקה ושירה במופע
