כשהתחילו הצלילים הראשונים של הפרנדר רודס למלא את חלל גלריית בלומנטל במוזיאון ת"א חשבתי לרגע שהגעתי להופעת מחווה לאלבום "התכוונות" של יוני רכטר, משהו בשילוב של הקלידים עם הלחן של הולנדר בשיר "רגע לבד" לקח אותי במהירות אחורה בזמן אל שנות הבית ספר עם הווקמן והאוסף "קצת אחר" על קלטת שחוקה שליווה אותי בטיוליי הרבים בארץ ישראל הנאיבית של שנות השמונים.
גם השירים הבאים בהופעה – "נוסע בזמן", ו"טיפות" חיזקו אצלי את הרגשת הנוסטלגיה, חיטוט קל בטלפון בזמן ההופעה (פויה), חשף שכולם נלקחו מאותו אלבום "מתת ועוגן", הראשון של הולנדר שיצא לפני חמש שנים, ואני נשארתי עם שאלה אחת – איך זה קרה שפספסתי את קיומו?
ההכרות הראשונה שלי עם נדב הולנדר הייתה דווקא מכיוון מוזיקלי אחר, ב-2019 מלאו 50 שנה לאלבום המופתי של קינג קרימזון "In the court of the crimson king" לציון התאריך הפיקו האוזן השלישית ערב מחווה מיוחד עם הרכב all-stars חד פעמי בו חברו לשתי הופעות בלבד כמה מטובי המוזיקאים בארץ וביניהם אלון לוטרינגר, נועם חבקין, יהונדב הלוי, ענת מושקובסקי, Shuz-in, אלון עדר, דני רובס ואפילו ג'וליאן שאגרן, החיבור ביניהם הוא כמובן נדב הולנדר שהפיק מוזיקלית את ערב המחווה והוא גם זה שבחר במוזיקאים הקרובים אליו שעם כולם שיתף פעולה מוזיקלית בעבר.
אז הנה גם קצת פרטים ביוגרפיים, מ-2011 הולנדר הוא חבר בהרכב "אלון עדר ולהקה", ב-2017 הוא הוציא את אלבום הבכורה "מתת ועוגן" (על שמות שני היישובים בהם הקליט הולנדר את האלבום), לפני מספר שנים הוא פתח בסדרת הופעות "מגש הקצב" שחברו לאלבום עם לחנים חדשים שלו לשירים של אלתרמן בהנגשה לילדים וחוץ מזה הוא גם חלק מהצגת הקאלט "מייקל" שגם הפכה לסדרה ב-.yes
הפעם אנחנו בפסטיבל הפסנתר, בקרוב (עוד אין תאריך אבל בקרוב) עומד לצאת אלבום הסולו השני של הולנדר "הזמן האחרון" בו הוא מארח את המוזיקאי הוותיק אלי מגן ("אחרית הימים", "כיף התקווה הטובה"), לא ממש מפתיע שמגן הוא גם אורחו של הולנדר בפסטיבל לחמישה שירים, שניים מהם שייכים לאלבום החדש – "אפילוג" והשיר "עלים יבשים" שיצא ממש לפני שבועיים כסינגל ומזכיר את שירי האלבום הקודם בלחן הנוסטלגי והאווירה הנאיבית המכוונת המתבטאת יפה גם בקליפ מצויר ומקסים.
שלושת השירים הבאים נלקחו מקריירת הסולו של אלי מגן, כמצופה שמענו את "עד סוף הקיץ" ואת "פיתחי לי את הדלת" וגם את השיר הנשכח והמצוין "לזכור" ובשבילי זה היה רגע מרגש לחזור ולהיזכר בשיר הזה מחדש.
אבל הרגעים המרגשים האמיתיים של הערב הגיעו מסיפורו האישי של נדב הולנדר, את האלבום השני הקדיש הולנדר לאימו שנפטרה לא מזמן וסבלה ממחלת אלצהיימר, לפני מותה הספיק נדב להקליט את אימו ולשלבה בשירי האלבום, על הבמה אמש כשהוא נעזר בטייפ סלילים החייה הולנדר את אימו לשיחת פרידה אחרונה, גם אם זה היה למספר רגעים מועטים, קולה הדהד לנו למשך ההופעה כולה.
ואנו מתקרבים לסיום ועם קצת אלון עדר, או יותר נכון עם שירים שכתב הולנדר במסגרת האלבומים של אלון עדר "יומבו" ו-"פתאום", אליהם מתחבר גם השיר המצוין "זמן" מתחילת הערב, שלושתם דומים לשירים אחרים של עדר אך באותה עת גם מתחברים כל כך לסגנון האינטימי-נוסטלגי של הולנדר, כך כנראה נשמעת שותפות מוזיקלית אמיתית.
נדירים הם המקרים שאני מגיע להופעה ללא ידע מוזיקלי מקדים, אך כך קרה בהופעה של נדב הולנדר, את מרבית השירים לא הכרתי לפני אך לא הייתי צריך יותר מכמה דקות להרגיש שאני בבית וכנראה שזה הקסם הגדול בשירים של הולנדר, בהגשה כנה, צנועה וחמימה הצליח הולנדר במהרה למלא לי את הלב ברגש ובתחושות געגועים ולהזכיר לי שנשאר עוד מקום בארץ לעשות גם מוזיקה אחרת, טהורה יותר, נקייה מגימיקים ורעשי רקע.
וממתק לסיום, שיר ההדרן "נ' דרכים לצאת לחופש", התירגום העברי לשירו של פול סיימון
נדב הולנדר מארח את אלי מגן – פסטיבל הפסנתר 2022
נדב הולנדר – גיטרה | טל רונן – קונטרבס | יונדב הלוי – כלי הקשה | טוקי שטרן – קלידים | גל ורון – בסון | אלי מגן – שירה וקונטרבס
