הפנים החדשות של יערות מנשה
חוויות שישי-שבת בפסטיבל יערות מנשה או פסטיבל סנטרל פארק בשמו החדש
כשהתבקשתי מהנהלת האתר לסקר את הפסטיבל במגידו כמובן שהשבתי בחיוב וחשבתי איזה יופי, תהיה לי הזדמנות נהדרת לעשות קמפינג עם ביתי אלה בשטח, תוך כדי שאנו צופים בהופעות חיות ושאעשה לה אחלה טיול בחופש הגדול ואישרתי הגעה ליומיים שישי שבת עם ביתי. רק לאחר שאישרתי הגעה והתחלתי לבדוק כיצד והיכן נעשה את הקמפינג הבנתי את גודל הטרנספורמציה שעבר הפסטיבל בשנים האחרונות.
פסטיבל יערות מנשה התחיל את דרכו בשנת 2009, אני ביליתי בו בשנת 2012, אז הפסטיבל היה עם שטחי קמפינג, הבמות היו מפוזרות לאורך כל מתחם הפסטיבל, היו מתחמי פעילויות לילדים, פינות זולה ועוד. הפסטיבל עבר מיתוג מחדש ושמו כיום הוא פסטיבל סנטרל פארק מגידו, הבמות התאגדו לבמה אחת מרכזית עליה הופיעו מיטב השמות החמים במוזיקה הישראלית. במקום מתחם הפתוח ל-4 ימים, המתחם נפתח ונסגר מחדש בכל יום, כשבכל יום עולים על הבמה להופיע החל מהשעה 17:00 אחה"צ, כשכל אמן/אמנית/להקה עולים לכשעה של הופעה, בין ההופעות כ-15 דקות הפסקה וכך זה נמשך עד חצות. אז במקום קמפינג עם הילדה, נסעתי וחזרתי כל יום מרמת-גן למגידו ולמרות הנסיעות המרובות, במקום קמפינג לביתי היא זכתה לפגוש את כל הזמרים והזמרות שהיא מעריצה בבק סטייג' ולצפות במופעים שורה לפני השורה הראשונה (ברצועה שבקדמת הבמה השמורה לצלמים), זה היה אחד מסופי השבוע המוצלחים EVER שיזכר לעולמים!
אחד הדברים שבלטו כבר בכניסה למתחם הסנטרל פארק במגידו, היה נושא הנגישות, מערך הנגישות שיזמה אורלי לוריא סוקולסקי יחד עם נתי וירבה וצוות הפסטיבל כולל חניית נכים גדולה ומשולטת, כניסה ייחודית עבור הנכים ושביל ( עשוי רצועות גומי רחבות שנתרמו על ידי מחצבת שפייה) המוביל את הנכים אל במה ענקית מוגבהת- המקום הכי טוב לצפייה בשטח הפסטיבל. פרוייקט הנגישות שהובילה אורלי בפסטיבל הוא חסר תקדים ומהווה מופת ודוגמה בכל עולם התרבות בישראל. ציינו זאת שר התרבות והספורט חילי טרופר שהתארח בערב הראשון ומנכ"ל משרדו רז פרויליך שגם הוא התארח באותו ערב. כל האמנים שהופיעו בפסטיבל הביעו התפעלות רבה מנושא ההנגשה וחנן בן ארי התייחס אליה בהדגשה רבה במהלך הופעתו. באופו ככלי ניתן לומר שהסדר והארגון היו מופת, במיוחד לאור העובדה כי ב-4 ימי הפסטיבל עברו במתחם כ-20,000 מבלים ומבלות ולא היה ניתן להבחין בתקלה אחת, טוב אולי אחת עליה אספר בהמשך.
עכשיו נעבור לחלק האומנותי של הפסטיבל שהתקיים בערביי שישי-שבת, בשישי הגעתי עם חברה בשעה 19:00, רגע אחרי שאלון עדר והלהקה אירחו את דניאלה ספקטור, אך הספקנו לשמוע את שלושת השירים האחרונים של "Lola Marsh" שסיימו עם שירם "Hometown". אחריהם עלו ובאו ה-"ג'ירפות" לבצע קלאסיקות שלהם תוך שהם מארחים את עדן דרסו ומציגים מאש-אפ מדהים לשירים "גג" של "ג'ירפות" ו-"חיפוש עצמי" של עדן. גלעד כהנא ירד לקהל תוך כדי שהוא מסתובב בין הקהל ברחבי הסנטרל פארק, כשהפיק באינטראקציה שלו עם הקהל – בה הוא ידוע – היה ב-"stage dive" בשיר האחרון שלהם. ה"ג'ירפות" סיימו את ההופעה שלהם, על הבמה התחלפו כלי הנגינה, הוצבו 2 מערכות תופים, אז עלו על הבמה הבלקן ביט בוקס האגדיים, שמקפיצים את הבמות בארץ ובעולם וכמו ה-"ג'ירפות" שלפניהם, גם הם אירחו את טדי נגוסה – ממובילי סצנת הראפ-היפ-הופ בישראל ועשו מאש-אפ לשיר "Hard Worker" של הבלקן ולשיר של טדי שלא זיהיתי ולעוד כמה משיריו המובילים של טדי, זה חוץ מהמסיבה שתומר יוסף שהוא פשוט פצצת אנרגיה כריזמטית והבלקן ביט בוקס עשו, הם הרעידו את הסנטרל פארק ובכל רחבי הפארק לא היה איש/ה שנשארו במקום.
אייל תלמודי על הסקסופון התקנא בגלעד כהנא וסימן שהוא גם רוצה "stage dive", הקהל המשולהב כמובן שנענה בחיוב והרים את אייל על ידיו תוך שהוא מנגן על הסקסופון. המסיבה של הבלקן הסתיימה ושוב כמה דקות הפסקה לנשום רגע אחרי ההקפצה שהתרחשה עכשיו, על הבמה במהירות הבזק מתחלפים שוב כלי הנגינה והבא לעלות לבמה והאחרון לערב זה הוא אסף אבידן. ראשית עלו להקת הליווי המלווה את אסף, כשהכוח הנשי בולט על הבמה, כששלוש בנות תפסו מקום על הגיטרה, הבס והקלידים ואת התופים אייש בחור, כולם עלו בחליפות צבעניות ורוד, כחול ירוק והחלו לנגן אז הופיע בחליפת חרדל אסף אבידן והתחיל את השואו. אין מילים היכולות לתאר איזה פרפורמר משובח אסף אבידן, הוא בהחלט קורץ מחומר אחר, הדרך בה הוא מתנוענע על הבמה, המחוות שלו, ההתמסרות הטוטאלית לשיר, למילים של השיר, לתווים של השיר, לגיטרות עליהן הוא מנגן (ומחליף בכל שיר), למסר של השיר המועבר ע"י אסף בטיאטרליות מושלמת. בפיק של הופעתו של אסף צוות הבמה הוביל לבמה בשניות פסנתר אז הפגין אסף את כישוריו גם עליו ב-2 שירים שלא הצלחתי לזהות את שמם. אסף סיים הופעתו והודה לקהל ולסנטרל פארק והסתיים לו יומו הראשון שלי בפסטיבל ויומו השלישי של הפסטיבל בכלל.
יום שבת, 17:30 הגעתי עם ביתי אלה למתחם הסנטרל פארק, שוב לא הצלחנו להגיע לפתיחת השערים אך זכינו לשמוע את שלושת שיריה האחרונים של צליל דנין, הזמרת שפתחה את יומו הרביעי והאחרון של הפסטיבל הכה מוצלח הזה. צליל סיימה את הופעתה עם שירה "נייס" תוך שיתוף פעולה מלא מהקהל וירדה מהבמה.
כעבור מספר דקות הבמה עוצבה מחדש, על המסך שעל הבמה הופיע בווידאו ארט מילה אחת "נונו" והרחש החל בקהל "מעניין מה היא תלבש היום??" "מעניין איזו תסרוקת תהיה לה היום??" והקהל החל להתקהל סביב הבמה ולמלא את רחבי הסנטרל פארק. "נונו" עלתה לבמה אחרי ה-INTRO של ההרכב המלווה אותה עם תספורת מפתיעה ובגדים צבעוניים והחלה את מסיבת ה-קיי-פופ ש-"נונו" הכניסה לנוף המוזיקלי הישראלי לאחרונה, "נונו" ביצעה את כל הלהיטים שלה והראתה לקהל איך היא חיה את החלום.
אחרי כמה דקות של התאגנות על הבמה, בגופיה כתומה זוהרת ועם לוק שלא ניתן לפספס, עלתה עוד אחת ממובילת סצנת הראפ-היפ-הופ בישראל המלכה, או שהיא מעדיפה לקרוא לזה כמו בשירה ה- "בוס" – "אקו". שהתחילה את הופעתה עם הלהיט שלה "קארמה" ואחרי עוד כמה להיטים שביצעה, עצרה לרגע "אקו" והזמינה לבמה את "שפיטה" לשיר שני שירים כשאחד מהן הן מבצעות יחד, אז "שפיטה" נפרדה מהקהל בדרכה האופיינית ו-"אקו" המשיכה את המופע. "אקו" ירדה מהבמה,
הסנטרל פארק מלא בקהל והבא לעלות לבמה הוא נסיך הבנות – מרגי. אני חייב לומר, שזו פעם ראשונה שאני רואה את מרגי בלייב ואני לגמרי יכול להבין את הבנות שמעריצות אותו כ"כ, מרגי חתיך על חלל, גופו בנוי לתלפיות, יש לו בייבי פייס עם מבט מלא ברגש וזאת מבלי שהזכרתי איזה פרופורמר מעולה הוא וחיית במה שלא מפסיק לרוץ מצד לצד על הבמה, כשהשיא היה שירד לרצועת הצלמים ועבר מקצה לקצה תוך שהוא נותן ידיים לבנות, אפילו ביתי אלה שישבה בקצה הרצועה אמרה לי בתום המופע "מרגי בא לידי ושר לידי, נראה לי שהוא אמר לי משהו" 🤣 אני חושב שגם ביתי נשבתה בקסמו. אם חשבתי שזה היה רגע השיא של המופע של מרגי, אז גם אני ואפילו מרגי היינו מופעים לגמרי מהתרחיש הבא שהתרחש שם בפיק של הופעתו של מרגי בשיר "הזוג הזה", זוכרים שציינתי קודם שלא נתקלתי בשום תקלה למעט אחת, אז פה התרחשה התקלה והחשמל וההגברה של הבמה נפלו באמצע השיר, אך הקהל, מרגי והתופים המשיכו א-קפלה את השיר שאפילו בתום הופעתו של מרגי פנה מרגי לקהל ואמר שהוא פשוט מצדיע להם, שתקלות קורות, כל הזמן, אך היום נפלה ההגברה והקהל לא נתן להצגה להיעצר ושאפילו הוא לא נתקל בתרחיש כזה עדיין, היה מדהים!!!
הבא בתור לעלות לבמה היה מי שהוגדר לאחרונה ע"י העיתון "ישראל היום" כ-"האמן הישראלי הכי גדול שצמח בישראל בשנים האחרונות" – "טונה". אם לא הייתם בהופעה של "טונה", או האזנתם למילים ולמסרים שבשיריו לא תוכלו להבין על מה דיברו שם ב-"שיראל היום", כמי שהיה לא פעם בהופעותיו ומכיר כמעט את על שיריו אני לגמרי יכול להתחבר להצהרה הזו ומי שלא, כדאי לו/ה להגיע להופעה שלו דחוף! טונה כמו שאר האמנים שהופיעו לפניו ואחריו עלה לשיר את מיטב מיצירותיו כולל שירו "סהרה" מאלבומו האחרון כשעה בערך ופינה את הבמה ללהקה הבאה שתפסה את מקומה על הבמה "טיפקס".
ביני לביני חשבתי לעצמי איזו יופי של נוסטלגיה, בוודאי כשביתי שאלה אותי "מי אלו אבא?" חייכתי אליה ועניתי זו להקה שאבא היה שומע כשהוא היה ממש צעיר כשהוא עוד גר בבית של סבא וסבתא וחשבתי לעצמי "מעניין מי פה יכיר את השירים בכלל הרי 90% מהקהל צעיר כשהגיל המומצע בסנטרל פארק היה 15, אך להפתעתי הרבה, רוב הקהל כן הכיר את השירים והמילים והצטרף לחפלה שקיימו "טיפקס" על הבמה.
את המופע הבא של "ערוץ הכיבוד" פיספסתי, זאת כיוון שנגמרה לי הסוללה לצילום המופעים וביתי שנזקקה להפסקה, אך למופע הסיום שחתם את יומו הרביעי והאחרון של הפסטיבל הגענו חזרה, עם כוחות מחודשים וסוללה טעונה במקצת לתיעוד הופעתו של עוד אחד מגדולי הראפרים בישראל "פלד" שאירח את "נאצ'ה", אם היה נדמה לי לרגע שהגענו כבר לסוף הערב ולקהל כבר אזלו הכוחות, עלו הצמד האלו למופע שרק חימם והקפיץ את הקהל לגבהים אחרים. "פלד" ו-"נאצ'ה" סיימו את הופעתם בתמונה משותפת עם הקהל ובזה תמו 4 ימים של מוזיקה משובחת, אווירה מחשמלת, אנשים טובים ופסטיבל אחד שהתקיים בסדר מופתי והיה נגיש לכולללללם!
