לכאורה, זה היה אמור להיות המענה של עולם התרבות המקומי לבעיות האקטואליות – עלייה מטורפת בתעריפי השכירויות לדירות בגוש דן וברחבי הארץ ללא הסבר מניח את הדעת, הזדמנות אשר עקב אילוצי הסכמי זכויות יוצרים התמוססה בין האצבעות שחתמו על ההסכמים מול האמריקאים.
להלכה, גרסה נוספת בשפה העברית למחזמר שכתב ג'ונתן לרסן ועלה לראשונה בשנות התשעים של המאה שעברה בתיאטרון New York Theatre Workshop האמריקאי בברודווי, מחזמר שהוא אופרת רוק שבכלל מתבססת על הרעיון הגלום באופרה "לה בוהם" מאת המלחין האיטלקי ג'אקומו פוצ'יני שעלתה לראשנה בשנת 1896 בטורינו איטליה.
המחזמר שזכה בפרס הפוליצר, לצד עשרות פרסים נוספים (וביניהם פרסי טוני, Drama desk, פרס המבקרים ועוד) הפך לאחד ממחזות הזמר המצליחים והאהובים שנכתבו, כשהוא משמיע את קולו של דור שעבורו קיום יום יומי הוא אתגר.
בארץ עלתה הגרסה הראשונה בשנת 2009 בהפקה של תיאטרון מרכז הבמה בירושלים. ההפקה עלתה באנגלית, בבימוי המשותף של רפי פוך ושרה הלוי. בשנת 2010 עלתה הפקה בעברית בכיכובו של תום אבני, בהפקה משותפת של בית צבי ותיאטרון הספרייה, בתרגומו של דניאל אפרת ובבימויו של משה קפטן. בהפקה השתתפו תלמידי השנה השלישית והשנייה בבית צבי. בשנת 2015 עלתה בבית מזיא לתיאטרון שבירושלים הפקה נוספת באנגלית, בבימויו של עלי קפלן-וילדמן.
כעת עולה הפקה חדשה, תואמת למקור ובשפה העברית בהפקת מרכז ענב לתרבות, שכבר יזם מספר הפקות תיאטרון ביניהן "קונטקט" מאת רוני פינקוביץ (המחזה האחרון שלו לפני שנפטר), לזרוס של דיויד בואי (בהשתתפות אדם ודיאנה גולבי), בעלת הארמון ועוד..
את הגרסה המקומית העכשווית, שכאמור נאמנה למקור בכל מובן למעט היותה בשפה העברית לקחו במרכז ענב לתרבות בכל הרצינות ולאחר עשרות אודישנים הציבו קאסט של שחקנים צעירים הכולל את עדי עזרא בתפקיד מארק, אביתר בר דוד בתפקיד רוג'ר, שחף בלאש בתפקיד אנג'ל, אילי עלמני בתפקיד מימי, אלונה טננבאום בתפקיד פאם, הגר אנגל בתפקיד מורין, רותם מלר בתפקיד ג'ואן, הראל ליסמן בתפקיד טום, רותם יהודה בתפקיד פול, יובל אבירם בתפקיד סטיב ועינת ברנר בתפקיד סו.
אמש התקיימה הצגת הפרמיירה החגיגית של המחזמר בנוכחות קהל רב, קרוב לשעתיים (שעה וחמישים דקות ליתר דיוק) הפגינו השחקנים הצעירים כישרון משחק, שירה וריקוד יחד עם המון רוח נעורים כשהם מגלמים בדבקות את התפקידים במחזמר. מאחורי הקלעים, רחוק מעיני הצופים ישבו מספר נגנים – שחר אדרי, יניב בר, שי זגרבה, אילון לוי ושפי רוט, אשר בצעו בלייב את המוזיקה שליוותה את 28 השירים שרצו כמעט ברצף בלתי פוסק במחזמר (וזהו העיקרון במחזה זמר…).
סיפור המחזמר לוקח את הצופים במכונת זמן אל שנות התשעים ומביא את סיפורה של קבוצת צעירים , רובם מקהיליית הלהט"ב בניו יורק הנאבקים להגשים את חלומותיהם ולהמשיך וליצור אמנות ותרבות מול קשיי הקיום בעיר גדולה ויקרה מנשוא, ועל רקע מגיפת האיידס המשתוללת ומאיימת לא רק על אורח חייהם, אלא על חייהם ממש.
בגדול לא אנסה להיכנס לנעלי המבקר על מחזה שכבר זכה, כפי שציינתי כאן (אם כי בגרסה בשפה האנגלית) בשלל פרסים חשובים, אולם אציין שלטעמי האישי העלילה התמשכה יתר על המידה עבור מחזמר העולה בימי הקיץ (למרות הנושאים הדי כבדים שמגולמים בו – מחלות, מוות, מגפה, בעיית מימון שכירות), ההפקה המוזיקלית מגישה אווירת רוק גיטרות בעיקרה, היוצרת תחושת תזזית מה.
המחזמר ממשיך לרוץ מעל בימת מרכז ענב לתרבות. כאן לינק לתאריכים והכרטיסים.
קרדיט מאחורי הקלעים
בימוי: אבישי בן גל ושחר פרץ | תרגום: עמית מינסטר ואסף לוי | ניהול מוסיקלי: יונתן ויינרייך | כוראוגרפיה: שחר פרץ | עיצוב תפאורה: במבי פרידמן | עיצוב תאורה: אורי מורג |תזמורים מקוריים: סטיב סקינר | קונספט ופזמונים נוספים: בילי ארונסון | ניהול מוסיקלי ותזמורים נוספים: טים וויל | דרמטורגיה: לין תומפסון.
