לרונן בן טל, איש הרוק הוותיק ("זאן קונפליקט", "גוסטו לובי") – עוד מהימים שבהם הגל החדש היה נפוץ ונשמע במועדוני "הפינגווין" ו-"קולנוע דן" – שנוהג מזה שנים להופיע עם ההרכב הוותיק שלו "אור כשדים" יש הספק מוסיקלי מכובד ובשנים האחרונות כל שנתיים בערך הוא מוציא אלבום חדש, הנה כמה מהם – "כדור ברזל" לפני עשור, האלבום "אחותי" שהוקדש לאחותו שהלכה לעולמה בנסיבות טרגיות, האלבום "דורך במקום מזנק לרחוק" בו נגע בנושאים משפחתיים ואישיים לצד ביקורת על הנעשה במדינה, האלבום "דב ודב" אשר ציין גם 30 שנות פעילות, . וכשבן טל מוציא אלבום חדש זו חגיגה אמיתית למעריצים שלו שמתייצבים כאיש אחד במועדון בארבי.
מעבר לאספקט החזק של ההופעה החיה שבן טל מביא עימו (ובן טל הוא אכן רוקר כריזמתי מאוד שיודע לתת הופעה ולהלהיב את הקהל, הוא רץ ורוקד במרץ על הבמה) יש לו טקסטים חדים שמסתכלים לך ישר בלבן של העיניים, חודרים לך מתחת לעור ונכנסים למקומות הכי אפלים בתוך הנשמה. כזה הוא בן טל, אביר האופל עוד מימי הדארק אייטיס.
האלבום החדש
האלבום החדש של בן טל – אור כשדים נקרא "לב פגיון", יש בו העלאת זיכרונות וגעגועים אל שנות השמונים והתקופה של הגל החדש, המוסיקה והמועדונים ("דאון טאון" ו-"גוסטו לובי" ע"ש ההרכב שבן טל היה חבר בו עם עם הקלידנית רונה ורד, הגיטריסט אלי אברמוב והמתופף ז'אן ז'ק גולדברג (שלושתם ז"ל) ועובד אפרת יבדל"א), סיפורי סיוטים ("קיקיון" שמדבר על הרעל שהעם הזה מכור לו והמבין יבין, או "סדום" שמדבר על תאונה בדרך חזרה הביתה מים המלח שמערבב גם את הבוץ הלבנוני), יש בו את מחאתו של בן טל על המצב במדינה ("קיץ 2020") ובגדול, למרות שיש בו שיר שנקרא "אופטימיות" האלבום משקף במידה רבה את הלך הרוח הקודר שאפף את המדינה בשנתיים האחרונות שבו הוא נעשה. והיום הוא מושק בבארבי.
מופע ההשקה
לילה חורפי וגשום יורד על ת"א כשההרכב הנוכחי של בן טל שכלל את עדן ליברמן על הקלידים, עובד אפרת על הבס, ניר מנצור בתופים, דודי לוי על הגיטרה ואורנה כץ, עולה על במת מועדון הבארבי. מאז שראיתי אותו על במת הבארבי לפני שנתיים (בהופעת ה-30 שנה לאור כשדים), אני שם לב שבן טל גידל זקן ארוך ונראה כמו סוג של רובינזון קרוזו פראי, אבל חוץ מהמראה החדש שום דבר לא השתנה בתשוקה שלו לשיר ולהיות על הבמה (שאליה הוא בהחלט התגעגע כמו שהוא אמר לנו) ובכריזמה שלו כשהוא שילב שירים עיקריים מהאלבום החדש והרבה שירים אחרים משאר האלבומים של "אור כשדים", הלהיטים שבן טל יודע שהמעריצים מצפים לשמוע כמו "תקלה במנגנון ההדחקה", "אחד מול אחד", "הנשמות הטובות", "אזור הדימדומים" וכו'.
דודי לוי דפק בהופעה הזאת הרבה סולואים יפים וקצת גנב שלא באשמתו את ההצגה משאר הנגנים. הקהל, הרבה בני חמישים וכמה ובני דור הפינגוין, הרגיש שהוא נמצא באיזה מועדון גל חדש בשנות השמונים ואני שם לב לאנשים שרוקדים מסביבי כשהם מצביעים או מנופפים עם הידיים שלהם לכיוונו של בן טל להראות לו שהם מזדהים אתו לגמרי.
בלטו לטובה מהאלבום החדש "מקסיקו סיטי" שמספר על החוויות של בן טל במקסיקו סיטי וההיתקלויות שלו שם עם הפשע והמוות שמהן הוא "לא חזר נורמלי", "סדום" וכמובן "לב פגיון" שאיתו בן טל בחר לפתוח את ההופעה, שהייתה ארוכה מאוד, כמעט שעתיים באורכה, וכללה 23 שירים כולל שלושה הדרנים. בן טל לא שוכח ומזכיר לקהל את שלושת העמיתים שלו מ-"גוסטו לובי" שכבר לא בחיים .
אורנה כץ שבן טל מארח אותה לא מעט שנים בהופעותיו משמשת כעזר כנגדו ושרה או רוקדת מאחוריו ובאופן מפתיע מבצעת בצורה עמוקה ומשכנעת את תפקיד השירה ב-"בוקר אחרון" שמזכיר לנו שהמוות אינו מחוסר עבודה. אמרתי כבר, אביר האופל עוד מימי הדארק אייטיס. וככה הקהל של בן טל אוהב אותו. אני נהניתי מאוד מההופעה, ומה הפלא כשיש כזה הרכב חזק על הבמה.
הטיפ
עצתי שלי: חפשו את ההופעה הבאה של בן טל, כי הוא לא מופיע בתדירות מאוד גבוהה. האלבום החדש "לב פגיון", כמו האלבומים הקודמים של אור כשדים, היה זמין למכירה ברחבה שמובילה לפתח הבארבי ע"ג דיסקים אבל אני אמתין להדפסת הויניל שאמורה להגיע מתישהו לארץ. יש למה לחכות ושווה יהיה להמשיך לעקוב אחרי "אור כשדים".
וכעת קבלו את כל המופע באורך מלא
