בגיל 12 עמית פרידמן כבר ידע כי הוא הולך להיות מוזיקאי, את ימי התיכון בילה בתלמה ילין עם הסקסופון, עתידו כבר היה ברור, כעת, אחרי שלושה אלבומי ג'אז בינלאומיים הוא מבקש לחזור למקור ואין כמו השפה העברית ושיר פולק רך ונעים כדי להחמיא לעצמו כיוצר רגיש שיודע להתכוונן לעולמות מגוונים. את השיר הוא שולף מתוך אסופה שיצר עוד בתחילת הדרך לפני כעשור. השיר "סתיו" נכתב, הולחן והופק בידי עמית, יהלי סובול ליווה את הטקסט.
כך עמית על השיר החדש – "סתיו בחוץ. עברו יותר מ-10 שנים מאז שנכנסנו , רון אלמוג , מיקי ורשאי ואני ליומיים לאולפן, להקליט בס תופים ל-15 שירים שכתבתי. בלילה אחרי יום ההקלטות הראשון, לא הייתי מרוצה מהמהירויות שבחרנו לשירים ,וביום השני הקלטנו ( הם יותר נכון…) את כל השירים, הכל ביום אחד …. "על הדרך" הקלטתי קצת פסנתר , רביעיית מיתרים וקצת כלי נשיפה וזהו. הגיע אלבום ג'אז אחד ואז עוד אחד ועוד אחד… היה קל להתמסר לעולם הג'אז המוכר , הפחות חשוף , זה ש"ההצלחה" בו נמדדת בפרמטרים אחרים לגמרי ( או שלא…) השירים נדחקו הצידה. אבל אחת לכמה זמן , חזרתי אליהם, בדרך כלל אחרי שניגנתי עם דני סנדרסון או עם אומן אחר שנותן לי השראה, וכל פעם אהבתי את מה ששמעתי. אז קבעתי כמה סשנים עם גיטריסט העל – עמית יצחק…שלקח את הפרויקט כמעט עד לקו הסיום. ואז שוב , עזבתי. בין לבין, הלכתי לכמה מפגשים עם יהלי סובול, שעזר לי משמעותית לשייף את הטקסטים ועזבתי.
באחת הפעמים שנחתה עלי ההשראה, הלכתי לאחד המוזיקאים האהובים עלי- הגאון גיא מזיג, שאולי יוכל לייעץ לי איך מתקדמים… המזיג אמר לי שאני צריך למצוא מישהו שמבין ב"סאונד של היום " (מה זה אומר?) ושהוא גם מוזיקאי, שיוכל לעזור לי להגיע לארץ המובטחת אז פניתי לעמרי אמדו. מפיק ומוזיקאי טירוף, ששמתי עליו עין. והוא היה הבן אדם הנכון בזמן הנכון. מעבר להנאה הצרופה שהיתה לי איתו ולבית ספר שהוא עשה לי, עמרי גם לקח אותי לקו הסיום. בישורת האחרונה, הצטרף גם בועז מורד שהסכים לנהל את הפרויקט. בשבוע שעבר צילמנו קליפ מהמם שהפיק וביים רפאל קדישזון האיש, הלב והכשרון ( שהוא הבנאדם עם הכי הרבה חברים שאני מכיר, כולם גם יפים ומוכשרים) והיום סתיו בחוץ. אחריו יבואו עוד שירים, ואלבום. שכבר יותר מ10 שנים אני אוהב אותו בכל ליבי."
