בראשית היה הרצח, אחריו נחשפה פרשת החקירה והמעצר שזעזעה את המדינה והפכה לחומר גלם איכותי עבור התקשורת שקיבלה סיפור עם כל המרכיבים – נשים, רצח, בעל מפורסם, הדודה מאמריקה, כסף, חוקר משטרה שרמנטי ותככים בין שותפות.
בגילוי נאות הייתי שם, אז, שנת 1985. גופתה של תיירת אמריקאית כבת 59 נמצאה ללא רוח חיים בשביל בין חוף תל ברוך ומתחם שדה דב, לכאורה קורבן תאונת דרכים אך בדיקת הזירה העלתה חשד לרצח, כאן הוזעקתי בהיותי חוקר במחלק פשעים במשטרת מרחב דן להצטרף לצוות חקירה מיוחד בראשות רפ"ק מישל חדד, לבדיקת הנסיבות. חקירה שהחלה בעקבות דיווח שהופרך בהמשך, כי הקורבן הובאה למקום בידי נהג מונית מעזה, הובילה אותי לסרוק, יחד עם חוקרים נוספים, את כל המסלול מדיזנגוף סנטר ועד רחוב הירקון לחפש רמזים, ממש כמו בספרי הבלשים…בהמשך הגענו לתחנת המשטרה ברצועת עזה כדי לחקור ולאתר את אותה מונית עזתית, חקרנו אלפי נהגים תושבי העיר, בימים שישראל שלטה במקום…חוויות. התיק שלא נמצא בו דבר נשלח לנמנם בארכיון עד שאחות הנרצחת דיווחה למשטרה כי הכספים של המנוחה נעלמו מחשבון הבנק שלה בארץ, העקבות הובילו אל חווה יערי, פקידה בבנק, התיק נשלף מהארון, אני יצאתי לקורס מתקדם והמשכתי לעקוב אחר מעללי החקירה מרחוק, תרגילי החקירה של החוקר השרמנטי רפ"ק מישל חדד הובילו את החשודות להטיל את האשמה האחת על רעותה… ברבות הימים הגעתי אל דוכן העדים למסור את חלקי בחקירה.
הסיפור יוצא הדופן זכה לתהודה רבה בתקשורת לאורכה של החקירה והמשפט, הוא זכה לתיעוד בספרות – "המערוך" של גבריאל שטרסמן ו"נשים רוצחות" של ראש צוות החקירה רפ"ק מישל חדד, כיום עו"ד ובעל משרד חקירות פרטיות. גם לקולנוע הפרשה הגיעה בדמות הסרט "רוצחות מבית טוב".
כעת מגיעה הפרשה אל בימת התיאטרון. במחזמר שנכתב בידי ימי ויסלר (להקת הבילויים המיתולוגית) "חווה ואני" בכיכובן של השחקניות מיה דגן (בתפקיד חווה יערי) ועירית קפלן (בתפקיד אביבה גרנות), על הבימוי אחראית נועה רבן.
קטע מתוך הפרזנטציה של המחזמר, צילום וידאו אור גפן.
הנרטיב במחזה יביא את סיפורה של חוה יערי, אשתו של הפרשן לענייני ערבים, המרגישה שהחיים חולפים על פניה. מפגש מקרי עם הרוקחת השכונתית, אביבה גרנות, משנה את חייה של חווה, ושתי הנשים מגלות שביחד הן בלתי מנצחות. אלא שהמסע המסחרר אל החופש והעצמאות סוטה מהר מאד מהמסלול, ומוביל את חווה ואביבה למערבולת של שקרים, הונאה ורצח אכזרי במערוך.
המחזמר "חווה ואני" הוא סיפור עצוב, מחריד ומצחיק, על עלייתה והתרסקותה של ידידות מופלאה ועל הדרך לגיהינום שתמיד רצופה בכוונות טובות ובשירים עליזים.
הוא יעלה בשנה הקרובה בתיאטרון הקאמרי, כדאי לעקוב.
