רבע לאפריקה מרגישים את זה בבטן

כבר שנה הם מחכים להשיק את האלבום הזה, שבחר לצאת בשנה נטולת הופעות.

אז עכשיו כשבוטלו התווים מכל הצבעים, נפתחו כל האירועים והחיים חזרו לשגרה, רבע לאפריקה מגיעים להשיק את האלבום החדש "פלאפל פופ" בערב שמח, רווי אורחים וגרוב.

הם פותחים את המופע עם שיר מהאלבום החדש "מרגיש את זה בבטן". הבארבי מלא, מצפה ומתחמם. כבר בשיר השלישי "תראה היום" הקהל נכנס למוד מסיבה וב"יאללה" כבר מתחוללת חפלה תימנית במקום. הם ממשיכים עם "אפריקה" השיר שפותח את האלבום, גרובי מאוד הכולל מילה אחת כפזמון "אפריקה" למרבה ההפתעה, אבל במלודיה שמשתלבת באופן מושלם לקו הקצב האוריינטלי והבינלאומי שלהם.

וכך אנו שטים מסביב לעולם הקצב, עם מקצבים ערביים, תימנים, אפריקאים וגם בלוז וג'אז עם נגיעות של ביג בנד. מקצבים כאלה אשר יכולים להוות פס קול לחופשה מושלמת בקאריביים, או בתאילנד, ככה על הערסל מתחת לעץ הקוקוס, עם שייק אבטיח ו"פרפל הייז".

להעמקת הסאונד, מצטרף להרכב צחי ונטורה עם הנאי, חליל קנה הסוף המיוחד שלו שנשמע כמו המדבר עצמו. הוא מנגן איתם 3 שירים, בין היתר "ישועתו" שנפתח עם סולו נאי מרהיב.

באמתחתו של האורח השני שני אלבומים ופסקול (מעולה) של הסדרה (המעולה) "הטבח". מיינר עולה לבמה בחליפה כחולה וטונות של כריזמה. הם מבצעים יחד את "להתעורר" (שוב, המעולה) של עטר מיינר ונראה שמיינר מביא איתו לאולם גם כן קהל עצמאי ונאמן.

עטר מיינר יורד מהבמה ו"תהביל תרבח" הלהיט הגדול שלהם , כצפוי, מרים את המקום. עכשיו, כשאנחנו עמוק בתוך המסיבה, עולה מוש בן ארי, שבמפתיע, עם הראסטות והכל, נראה המבוגר האחראי על הבמה. הם מבצעים יחד את "יה" ואת "תוריד ת'רגל מהגז" שבאופן אירוני, נכתב יחד עם מוש ומבוצע איתו לראשונה.

רבע לאפריקה בשנים האחרונות מבססים את מעמדם בסצנת המוזיקה בארץ ובצדק. המופע נפתח בהססנות, כנראה תולדה של העדר ההופעות של התקופה האחרונה, אך עם התקדמות המופע ואהבת הקהל שלא אחרה להגיע כבר מהדקות הראשונות, האנרגיות על הבמה עלו גם כן וזכינו לטעום מהעונג שבקצב.

רגעים מהמופע