רחוב ריב"ל מתרוקן מיושביו במהלך היום כאשר השמש מתחילה לשקוע, את שעות הערב והלילה לוקחים אנשי סצנת עולם המוזיקה בשלל האולפנים, חדרי החזרות והסטודיו השונים. אני מגיע לאזור כדי לחוות מופע אינטימי של אפרת גוש האמור להיות משודר במקביל ברשת, אבל הרי אין תחליף למופע אמיתי כשאתה פחות ממטר מהאמן או אמנית המופעים בלייב.
האמת שהמון זמן לא חוויתי מופע שלם של אפרת גוש, אני לא מדבר על אירוח לשיר או שניים במופעים שונים, מופע שלה, או שהיא הכוכב הראשי, בפעם האחרונה זה קרה לפני כשש שנים עת התארחה בסדרת המופעים "לא סטנדרטים" מבית צוללת צהובה.
אכן, היו גם אירוחים קצרצרים, כמה מהמרגשים היו במסגרת פסטיבל בסוודר, בשנת 2017 ו- 2018, כאשר בראשון היא הביאה עימה לבמה את בנה הצעיר ג'וליאן שהצטרף אליה בשיר "לראות את האור", מרגש.
סטודיו Djerba והמפיק חיים שמש ארחו כמניין אנשים באולם הקטן, כולם עם מסכות וכל השיט הזה של התו הירוק. על הבמה הקטנה בסטודיו ניצבה מערכת כלי הקשה עליה תופף שירן פטרובר ובצידה השני פסנתר כנף בו ניגן אסף מידן. מרכז הבמה נשמר עבור אפרת גוש אשר עלתה בדיוק בשעה תשע בערב, לבושה בשמלת קימונו אדומה בגוון השני.
המופע התקיים במסגרת סדרת ההופעות Djerba Sessions כאשר מתקיים מפגש בין שתי זמרות המגיעות מעולמות תוכן וסגנון מוזיקלי שונה והן יוצרות מפגש ראשוני מעל במה.
האורחת של אפרת גוש הייתה יסמין לסלרוט או כפי שהקהל הצעיר מכיר אותה בטייטל ג'אזז, אותה פגשתי לראשונה לפני כשנתיים וקצת עת הופיעה במסגרת פסטיבל Gettin' Baked Hip Hop & Pizza Fest במועדון בארבי יחד עם שי טרא ליטמן. ג'אזז היא אמנית של מילים, ספוקן וורד, היפ הופ וראפ. שיריה הם מחאה לשמה. החיבור עם אפרת גוש היה סוג של כור היתוך נשי (אקא יום האישה הבינלאומי…) עת עולמות תוכן שונים מתחברים לשרשרת מוזיקלית אחת רצופה ועשירה.
שעה וחצי ארך המופע כשבחלקו הראשון הגישה אפרת ממבחר שיריה עם כל המניירות המוכרות החל מירידה אל הקהל הישוב ופלירטוט עמו ועד לישיבה על גבי פסנתר הכנף סטייל מופע קברט בפרבר ברלינאי…
אחד מרגעי השיא במופע שעמד למעשה גם בסימן יום האישה היה הביצוע המאוד מרגש וחודר של השיר "קרב אגרוף" כאשר לאחריו הצטרפה ג'אזז להופעה והשתיים בצעו מספר דואטים.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
קטעי וידאו
