אביב גפן פתח את עולם ההופעות

בשעה שמונה וחצי בערב כבר השתרכו שני טורים ארוכים אך מרווחים על הגג של מרכז הקניות בהרצליה אל מול הכניסה למועדון זאפה, ילדי אור הירח, כבר בשנות הארבעים לחייהם לא ויתרו על ההזדמנות לבלות ערב אל מול הזמר האהוב עליהם.

צוות מועדון זאפה תיקתק את העבודה ונערך באופן מדוייק לקראת המופע, המועדון עצמו נעדר שולחנות ובמרכזו ניצבו שורות של כסאות המופרדים זוגות זוגות לקראת כניסת הקהל, על מסכי הענק בלטו ההנחיות לעטות מסיכה במשך כל זמן השהייה במקום כמו גם האיסור לעמוד במהלך המופע. ברחבה החיצונית כבר נצבו המאבטחים והסדרנים לעניין אחריות קהל על פי התו הירוק או הסגול מי זוכר בכלל והכניסה נעשתה בסדר מופתי. לקהל המאושר שנכנס למועדון הייתה האפשרות לרכוש משקאות בבקבוקים בלבד, שתיה קלה, אלכוהול או בירה.

בשעה תשע וחצי בערב עלו ערן מיטלמן, עומרי אגמון ואביב גפן על הבמה לקול תשואות הקהל והמופע החל. זה היה סוג של סמל, בתחילת הקיץ חנך אביב במופע פותח את הסניף החדש של קבוצת זאפה בבאר שבע. מאז הספיקה ממשלת ישראל לסגור שוב את עולם התרבות. כעת הוא נפתח מחדש, התנאים קצת יותר קשוחים מבעבר, טוב שאפשרו מכירת שתיה.

אביב פתח את המופע ללא מילים והחל ישר בביצוע לשיר "שלכת" תשואות הקהל הגיעו מהר מאוד, בפסק הזמן אחרי ביצוע השיר פנה אביב לקהל ואמר – "ערב טוב, סוף סוף, זאפה! זה מאוד מאוד מרגש היום, באמת, אני קמתי מוקדם מאוד בבוקר ואמרתי, 'היום יש הופעה רגילה בזאפה, לא בזום'. קהל אמיתי, אנשים שחיים באמת, אז אני נורא שמח, אני חיכיתי לזה המון המון זמן. מה שקורה פה זה בגדר נס, העולם כולו בדממה, עולם התרבות בטח, וישראל היא השלישית להיפתח אחרי אוסטרליה וניו זילנד אז אנחנו היום עדים לנס קטן כדול מאוד, תודה רבה לכם".

מיד לאחר מכן ביצע את השיר "מיליארד טועים", הקהל כבר היה שלו מה שלא מנע מאביב להזכיר לקהל את ההנחיות תוך כדי באומרו – "אני לא רוצה להיות השוטר הרע, אבל אם אפשר – לשים מסכות".

הקהל עצמו, שמנה כ- 300 רוכשי כרטיסים נמנה על מחזיקי תעודות חיסון או תו ירוק, אנשים באמצע החיים יתכן וחלקם הם ילדי אור הירח של שנות התשעים…

אביב ניגן לסירוגין בפסנתר החשמלי ובגיטרה אקוסטית, במהלך המופע סיפר לקהל על ילדותו לצד סבתו שהלכה לעולמה לא מזמן, במיוחד נתן דגש על החום והאהבה שקיבל ממנה, אל מול הטרלול המסויים שהיה בביתו בילדותו בבית בוהמייני.

המופע רץ לאורך שעה וחצי כאשר להיט רודף להיט בביצוע אקוסטי חם ועשיר, האווירה במ ועדון הייתה ממש של סוף העונש ותחילת החזרה לחיים, לשירים ולחופש. זו הייתה הסנונית הראשונה ובימיםה קרובים צפויות הופעות רבות ומגוונות, כאן הפרטים.

באותה עת התקיים בירושלים בהיכל הפיס בפסגת זאב המופע של מירי מסיקה במעמד ראש העיר משה לאון, אכן ישראל מתחילה לחזור לעצמה, לאט לאט…