קליפים חדשים

נועה בן שושן – Ne cherche pas à savoir

נועה לוקחת את שירו של זוהר ארגוב "אל נבקש" ורוקחת נזיד צרפו שיק אפוף מסתורין, צפו בקליפ

שירו המיתולוגי של זוהר ארגוב – "אל נבקש" או כפי שהרוב מכיר אותו על פי השורה "יש דברים נסתרים" נכתב בשנת 1987 על ידי תמי לוי בגיל 12 והולחן בידי משה נגר, ארגוב שר את השיר שהיווה הנושא באלבום שיצא בשנת 1987, מאז ולאחר לכתו בטרם עת של ארגוב זכה השיר לשלל ביצועים, ביניהם בפי זהבה בן, ישי לוי, נתן כהן, רינת כהן, חגית קליש, עופרה פוקס, גילי ארגוב (בנו של זוהר), יזהר כהן וריטה (בפרויקט צו השעה).

כעת לוקחת הזמרת והיוצרת נועה בן שושן השרה בשלוש שפות – עברית, צרפתית וערבית מרוקאית, אשר מאחוריה אלבום בכורה "פיסה של שקט", את השיר שהנרטיב שלו הוא בעצם הגות פילוסופית כבדה ומיוחדת על מהות החיים, למחוזות אירופאים, את הטקסט העברי שכתבה תמי לוי תרגמה אמא של נועה, מוניק בן שושן, לשפה הצרפתית ואילו עודד דיסטלמן הפיק מוזיקלית במעטפת אלקטרו-פופ חדש ומרענן, על פי הלחן המקורי. על הקליפ אחראי ואדים מכונה.

כך נועה על הביצוע הטרי – "אני לא מאמינה שאני כותבת את זה סופסוף, אבל – הקליפ החדש שלי בחוץ!!! 💣🗼❤️
לפני 4 שנים בדיוק יצא הסינגל האחרון מאלבום הבכורה שלי ובתזמון מושלם יוצא היום שיר וקליפ חדש שכל כך חיכיתי כבר לשתף עם העולם. ממש לפני שפרצה הקורונה לחיינו, התחלתי לעבוד עם עודד דיסטלמן Oded Distelman על הפרויקט הצרפתי החדש שלי. עודד האלוף הצליח להבין את כל הסיפור – גם להוציא אותי מאזור הנוחות שלי וגם להביא את הטאצ׳ המרענן שלו בהפקה ובעטיפה המוזיקלית. הרעיון היה להביא גרסה צרפתית חדשה לשיר האלמותי של זוהר ארגוב ׳יש דברים נסתרים׳. שיר שאני מחוברת אליו ושהקשבתי לו אינספור פעמים! וככה בלי שהתכוונתי התאים בול לתקופה ההזויה שאנחנו עוברים. לא הכל נבין ונדע, יש דברים שהם לא בידינו… וצריך פשוט, לשחרר. אז בעזרתה של אמי היקרה, שתרגמה את השיר לצרפתית בדיוק וברגש, ועם העין והכישרון של הבמאי והצלם ואדים מכונה Vadim Mechona אני משחררת אותו לחופשי ומקווה שיעשה את דרכו בעולם לכל מי שזקוק לנחמה עכשיו – – – Ne cherche pas à savoir 👁‍🗨!!!! תודה רבה לכל מי שלקח חלק ביצירת השיר!❤️"

פרסומת

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: