נתחיל בעתיד – בעוד שנה וחודשיים תתארח בארץ להקת המטאל Paradise Lost, המופע הפותח יהיה של להקת Tomorrow's Rain בה חברים הסולן ישי שוורץ, רפי מור בגיטרות, יגל כהן בגיטרת בס, שירז וייס בקלידים וניר נקב על התופים. הלהקה הוקמה בידי ישי שוורץ, בעצמו אושיית מטאל העוסק בדרך כלל בהפקת הופעות של להקות מהז'אנר המגיעות לארץ.
בעוד חודשים ספורים יושק לרשתות אלבום הבכורה של Tomorrow's Rain, מדובר באלבום לא קל, זהו בראש ובראשונה מסע מורכב בנבכי הנפש שהחל אצל מקים ההרכב ישי שוורץ בגיל 14 עת החל לכתוב שירים בעברית ומגיע לנקודת רתיחה 30 שנה מאוחר יותר בגיל 44.
הסיפור המורכב של שוורץ, כאב גרוש לילדה מתבגרת וכאחד המפיקים העסוקים ביותר ביבוא אמנים מחו"ל לארץ חושף מסע חיים המהווה את הבסיס ליצירת האלבום, התמודדות מול מוות, משברים, פחדים התמכרויות וטראומות כשמעל הכל מרחפת כמו צל ילדותו ברמת גן למשפחת פרטיזנים ניצולי שואה דלת אל דלת וקומה מעל לבית בו גדל יוסי אלפנט.
אל המסע המוזיקלי והנפשי של שוורץ מצטרפת שורה מכובדת של מוזיקאים ישראליים ביניהם מיכה שטרית, שלומי ברכה, ריקי גל, ערן צור, ואבי בללי אשר לכל אחד מהם נתנה האפשרות לתת מעצמו באלבום, אולם לא רק הזירה המקומית, גם אורחים מלהקות מטאל זרות נטלו חלק, ביניהן תמצאו את Arch Enemy Paradise Lost,, Draconian, Septicflesh שהתארחו בארץ בהפקתו של שוורץ.
כעת משחרר ישי שוורץ שני שירים מתוך האלבום בלוויית וידאו קליפים, כך ישי מספר – "שנות ילדותי וילדותה של אמי עברו ברחוב מבוא זאב ברמת גן, צמוד אלינו גר בילדותו יוסי אלפנט ז"ל, גם אבק המדרגות רב השנים לא יכול למחוק את ההיסטוריה שבבית הקטן ההוא, שני ניצולי שואה סבי ואביו של אלפנט מצאו הרבה מן המשותף, שנות ה 60 והשבעים ברמת גן ואבק התופת עוד טרי, כשאני רוצה להרגיש מי אני אני חוזר מדי כמה שנים לאותו בית שעיצב את חיי ועובר בין העצים בין הכניסות, והכל מתערבב לי: השואה, היותי קרוי על שם אחיו של סבי שנרצחו, הילדות שלי שהיא למעשה שנות הנעורים של יוסי שהיה גדול ממני, גן אברהם, אמי שזוכרת אותו מתופף על סירים בחצר ושר, הפינגווין, הפליטים שראיתי בהופעה בגיל 13, ההתמכרויות, המלחמה להוציא ולתעד את היצירה, יוסי איתי בכל התקליט הזה, הוא לגמרי כאן"
בשיר הראשון "עצים" מארח שוורץ את מיכה שטרית ושלומי ברכה עימם יש לישי קשר רב שנים על רקע הפעילות בתעשיית המוזיקה. לדבריו בשיר הזה שלושתם סוגרים מעגל עם אלפנט, גם על עבודת הארט – על הקליפ המלווה את השיר ישי מספר סיפור מרתק – "ואני… בחיפושי הבלתי נגמרים אחר חומרי ילדות לצורך הקליפ לשיר "עצים" חופר עוד ועוד לעומק והולך לצלם בבית הישן שלנו ברמת גן, הולך ומצלם את הבתים והשכונה שספוגים בכל כך הרבה זיכרונות, את הכניסה, את הגן הנטוש הצמוד, ואז כשחזרתי הביתה מטולטל כולי מהחוויה עלה בי הרעיון … בוא נחפש מי צילם את אלפנט אז באייטיז וננסה למצוא קצה חוט…, פילים, קונטאקטים, חומר ארכיון גנוז. אז הגעתי לשם "חגית מור" ופתחתי משרד בילוש ומצאתי בערך… 20 נשים בשם הזה שקיבלו הודעה קצרה ממני "פונה אלייך לגבי סשן צילומים שעשית עם אלפנט לפני 30 שנה… יש סיכוי שזו את?" החגית מור החמישית היתה ה-חגית מור שממנה קיבלתי "כן, זו אני"… בהפתעה גמורה… מכאן לשם עברנו לטלפון לשיחה מרגשת שקשה לי לתאר, סיפרתי לה עלי, על הלהקה, על השיר על יוסי, על מיכה שטרית ושלומי ברכה שמתארחים בשיר, על האלבום והקליפ ו… "אתה יודע… יש לי פילים שלם מלא תמונות רק בוא נמצא איך לפתח את זה".. … והשאר היסטוריה, היסטוריה שמתועדת בקליפ בהמון אהבה."
השיר ושיתוף הפעולה השני באלבום בשיר "פחד שקט" הוא עם ריקי גל אשר חגגה החודש 70 ומאחוריה יותר מ 50 שנות במה, מדובר באחד החיבורים המפתיעים שנוצרו בין הרכב המטאל Tomorrow's Rain לריקי הנחשבת לאחת מאמהות המזון של הורק הישראלי.
מדובר בשיר שנכתב לפני יותר משנתיים אך מתכתב בצורה מצמררת עם ההווה וימי הקורונה וכל הפחדים שמסביב לחוסר הוודאות. גם על שיר זה יש לישי הרבה מה לספר – "אני חי באופן טבעי את ההתכתבות בין סוג המוזיקה שאנחנו יוצרים לבין הרוק הישראלי שעיצב אותי מגיל קטן. אלבום הבכורה של ריקי הוא אחד התקליטים הטובים שעשו כאן ו"ילד אסור ילד מותר" הוא לחלוטין שיר באזור שלנו, באחת מתוכניות הלילה ראיתי אותה מספרת על Thin Lizzy שראתה בהופעה בסבנטיז וזה הכה בי "אני רוצה שהיא תשמע את החומר, כולה רוקנ`רול בלב, היא תבין אותי", מאז עברו 3 שנים, היא עזרה לי המון: מוזיקלית, אומנותית ולא פחות חשוב: נפשית, "פחד" מדבר בדיוק על המקומות האלו והמטענים שהתקליט משקף. השיר יוצא כעת בשתי גרסאות – הראשונה "פחד שקט", העדינה יותר ו- "פחד", הארוכה והכבדה יותר. שתיהן יופיעו באלבום הבכורה Hollow שיצא בעוד מספר חודשים."
