יום רביעי, אוקטובר 14, 2026

שאול מהבארבי – גילוי דעת

בעוד מערכות השלטון בארץ מתגוששות ביניהן ומתחמקות מהחלטה חד משמעית על גורלה של תעשיית התרבות והמופעים מזה מספר חודשים כאשר תחומי פעילות אחרים מקבלים קדימות ועדיפות, נוצרת תחושה עם כל הודעה שיוצאת מלשכות יחסי הציבור ויועצי התקשורת של קובעי המדיניות כי משהו לא ממש עובד, פעם הידיעות מדברות על חזרה לשגרה ולמחרת הידיעות מדברות על חשש להתכנסות בידוד וסגר חוזר. על רקע ההודעות שהתפרסמו היום העלה לפני זמן קצר מנהל מועדון בארבי בתל אביב, שאול מזרחי, הודעה באתר המועדון בזו הלשון:

 

"קהל יקר, ברשותכם הרשו לי לשתף אתכם מאחורי הקלעים של "החזרה לשגרה בעולם התרבות". בשעות האחרונות אני מוצף בהרבה הודעות נרגשות "חוזרים לפעילות" , " פותחים אוטוטו", "בשעה טובה ומבורכת" ומה לא. ואני עונה בקור ומסביר ו"מצנן" את ההתלהבות ופה החלטתי לשתף אתכם השותפים שלנו לדרך להוויה שתדעו בדיוק מה הולך. נתחיל למן ההתחלה מעולם אנחנו, בעליי המועדונים(זאפה בארבי גריי רידינג הפטרייה וכו'), לא זומנו לפגישה עם "מכובדים". לעולם לא שאלו דעתנו באיך לפתוח? כיצד לשמור על בריאות הציבור? איך ניתן להפעיל מועדון הופעות ולשמור על בריאות הציבור?? *אנחנו* בעלי מועדונים *והופעות* שיש אצלינו אלפי הופעות בשנה(במצטבר לכלל המועדונים ….כן?) אנחנו שבין הייתר אחראים על "בנייה של תרבות חדשה" של דור הבא *אף* *לא* *אחד* שאל את דעתנו!! על פניו אנחנו לא קיימים! והנה היום אחרי ישיבה מבורכת עם "מנהלי האולמות הממוסדיים"( הבימה וכו) אנחנו שומעים על פתיחה ב 1.9 !!!! אז תרשו לי קהל נכבד ויקר שמפנייה לא פתחתי (בקושי בקבוק מינרלים) איך ניתן להאמין להחלטה בהתנייה!!!!???? תפתחו ב 1.9 כמובן אם ראש הממשלה יאשר אם מצב התחלואה ירד. והכי חשוב *על* *כמה* *אנשים* *,מדובר* *בהופעה*??? אף אחד לא יודע!!!! ללא ספק אנשים "רציניים" יושבים בוועדות. בואו תתארגנו תשנעו את עצמכם כי הגיע הזמן (ואתם דיי חור בראש ואין לנו כח לשמוע אתכם בתקשורת) תפתחו יומנים, תזיזו הופעות, תעדכנו את אלפיי רוכשי הכרטיסים,ואגב אל תשכחו לוודא שהאומנים והנגנים פנויים (יתכן שכבר מצאו עבודה חליפית) תזמינו שוב סחורות, תנקו את המקומות, תחזירו עובדים והכי חשוב תתנו *תקווה* לאלפי שוחריי תרבות שחיו עד כה בהתעלמות גורפת(חצי שנה לא הולך ברגל)ואז בדקה ה 90 תודיעו לנו שמצב התחלואה לא ירד(בדיוק כמו בסבב הקודם)שלא ניתן להתקהל מעל כך וכך אנשים(בדיוק כמו בסבב הקודם)שחייבים לסגור את המקומות במידי (בדיוק…נכון כמו בסבב הקודם). ושוב מפח נפש שהריי להתנהג אלינו או להתייחס לסקטור שלנו *תרבות,* אתם לא יודעים. והנה אחריי שעתיים ולא יותר גמזו כבר בטלוויזיה ומכין את הקרקע *לסגר* *בחגים* אז תסלחו לנו קהל יקר לא בא לנו לשקר/ לספר סיפורים/ להשאר ללא תשובות בשבילכם(כי ככה הרגילו אותנו לצערי)/והכי חשוב *לשנע* אתכם כאילו הייתם עגלים במכלאות מתאריך אחד למשנהו אנחנו נמתין, לא נפתח, לא נמהר כלל וכלל שנדע בבטחון שאנחנו יכולים לסמוך על מקבלי ההחלטות שהדאגה שלהם באמת כנה לשלום הציבור ולא החלטות פופליסטיות ושאנחנו יכולים לפתוח שהמתווה לא גורם לנו (הקהל האומנים והמועדון ) הפסדים ונוכל לייצר סוג של המשכיות רק אז נחזור! חיכינו כל כך הרבה זמן נחכה עוד אבל שנחזור נחזור כמו גדולים ללא פשרות והכי חשוב ללא תחושה *שמישהו* *עושה* לנו *טובה* אנחנו ראויים להרבה יותר מזה. אנחנו והאומנים לא הולכים לשום מקום יצאנו להפסקה (בעל כורחנו) נחזור,נשבץ ונתאם את כספכם! בטוח שלא תפסידו ללא תמורה את זה אנחנו מבטיחים!!!! שלכם, צוות הבארבי"

רגעים בלתי נשכחים מעשרת ימי הפתיחה שהיו והלכו…

Lucille Crew בבארבי. צילום: תומר גילת
Lucille Crew בבארבי. צילום: תומר גילת

 

 

הכי חדשים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

מאיה דוניץ – כשהפסנתר יוצא למסע אל מחוץ לקלידים

אחת, אחת ושני כלים יש משהו מסקרן במפגש בין מוזיקאי בודד לקהל, ללא הרכב מלווה או תזמורת. אין...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

ראשון לציון עולה על הבמה: עונת התיאטרון החדשה יוצאת לדרך

התיאטרון לא נגמר בגבולות תל אביב בשנים האחרונות היכלי התרבות העירוניים תופסים מקום משמעותי במפת התיאטרון הישראלי. במקום...

I Will Survive: גלוריה גיינור חוזרת להיכל התרבות

כשהדיסקו חוזר הביתה יש שירים שמחזירים אותנו ברגע אחד אל רחבת הריקודים, לכדור המראות המסתובב ולימים שבהם הביט...

מריה חונקל חוזרת לישראל – פלמנקו במבט אחר

יש משהו בפלמנקו שתמיד מצליח לתפוס אותי. אולי אלה נקישות העקבים שמכתיבות את הקצב, אולי הגיטרה הספרדית...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא