דיווח מהשטח

שרים מאיר אריאל – עשרים שנה ללכתו של מאיר אריאל

אמש התקיים מופע המחווה לזכרו של המוזיקאי, היוצר והזמר מאיר אריאל בהפקת קבוצת זאפה באמפי LIVE פארק בראשון לציון, בהשתתפות האמנים אביב גפן, אהוד אריאל אמיר דדון, ארז לב ארי ופטריק סבג, בניה ברבי, ברי סחרוף, דויד ברוזה, דיקלה, חנן בן ארי, חנן יובל, טונה, יובל דיין, מוקי, מוש בן ארי, מיכה שטרית, נורית גלרון, ריטה, שולי רנד, שחר אריאל, שירי מימון, שלום חנוך ומשה לוי, שלומי שבן. כמסורת השנים הקודמות, יואב קוטנר ערך והנחה את המופע, בניהולם המוזיקלי והאמנותי של יהודה עדר ומאיה פוגל. כתבנו שדרן רדיו "זה רוק" אלי ואן רוק חזר מהמופע עם החוויות, הצלמת חן דואק אחראית על התמונות והצלם תומר שיינפלד מביא כמה מהקולות. כתבה

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מזה 20 שנים שהקול השפוי, המחאתי והחריף חסר מאוד במוזיקה הישראלית מאז לכתו של גדול המוזיקאים והמשוררים, מאיר אריאל ז"ל.

הצנחן המזמר מגדוד 890 המיתולוגי, שלחם במלחמות ישראל הגדולות (ששת הימים, יום הכיפורים) הצליח כבר אז לכבוש את לב הקהל הישראלי עם מסרים נוקבים על מצב האומה והמצב האישי. תוסיפו את התקופה שהיה בשליחות בארה"ב, שם הושפע מבוב דילן וקיבלתם את זמר הפולק והמחאה המוביל בישראל.

לציון 20 שנים ללכתו של האומן הדגול, הוקם הערב מופע מחווה סופר מושקע שכולל את מיטב הענקים של המוזיקה הישראלית  מכל הגוונים, חילונים ודתיים כאחד לערב של נוסטלגיה שעוד ידובר עליו רבות.

הערב החל עם הקרנת הסרט "מסע הבחירות של מאיר אריאל" שבשנת 1987 חרש אריאל את ישראל מקרית שמונה ועד אילת עם להקת קריזמא, שכללה אז את המתופף רע מוכיח, הבסיסט והזמר מיקי שביב, הגיטריסט יהודה עדר ויואב קוטנר האגדיים. השניים האחרונים היו מתוך צוות ההפקה הגדול שדאג שמאיר יסתכל בגאווה על מה שקורה באמפי פארק בראשון מדלתות מרום.

כיאה לתואר של מאיר אריאל, המופע התחיל עם "משורר", קטע קריאה של מאיר אריאל, מפסטיבל שירי משוררים משנת 1987. כבר הנוסטלגיה התחילה לצבוט בלב שמרגישים את רוחו של מאיר בערב הזה. את ההפקה מוזיקלית לקטע הזה נעשה ע"י פטריק סבג על הקלידים וארז לב ארי בגיטרה אקוסטית שנותנים נופך עוצמתי למילותיו של אריאל..

כמו על "סבלת…כתבת…אהבת" או "משורר לוקח את המכות הכי קשות בחיים ועושה מזה אומנות".

מה שמוביל ישר לאחד המסרים החריפים שהוא רוצה לומר כאן…."לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ" אותו כתב אריאל על החוויות שלו בעקבות מלחמת יום הכיפורים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לב ארי וסבג מצליחים להעביר את אותן תחושות בטיימינג שמתאים גם למציאות של היום. קולו ורוחו של אריאל היכו בעצמותינו כשברקע היה את "לילה שקט" מנחה הערב, יואב קוטנר מספר בהתרגשות על החוויה עם מאיר אריאל ושגם אחרי לכתו, המוזיקה שלו נשארה איתנו.

אפשר להגיד שזהו מגוון האנשים בקהל וגם בין האומנים היה כמו כתונת פסים של החברה הישראלית וכפי השם המתבקש עלו לבצע זאת בדואט בלתי נשכח של תמר רדא וחמי רודנר שהדגיש כמה שחשוב שכולנו נהיה מאוחדים למרות שכל אחד ואחת מאיתנו שונה.

השיר הזה כשהולחן ב1996 הפך להמנון  שבוצע ע"י גדולי אומני ישראל באותה תקופה במצב שבו מדינת ישראל הייתה במצב הכי רגיש, תלאות של פיגועים , רצח ראש ממשלה וחוסר אחדות בעם.

אריאל תמיד ידע במילותיו איפה לפגוע עם החץ ומילות השיר כמו "ויותר הצבעים לא יסתירו אדם מאדם דם מדם" הפכו את הלהיט למעין We Are The World שמאחד את כל האומנים בפרט ועם ישראל בכלל. כדי שהרגש יכנס בצורה עוצמתית למילותיו של אריאל, לא סתם נבחר ארקדי דוכין להלחין אותו.

ה-Beast של הרוק הישראלי , ברי סחרוף, עלה לבצע את "חית הברזל" מתוך האלבום "רישומי פחם" (1995), שיר מחאה אנטי מלחמתי שכאילו היה תפור לברי סחרוף מאז ומתמיד מבחינת השירה והסאונד האלטרנטיב שרק הוא יודע לעשות. סחרוף ממשיך בעוד ביצוע חייתי של "מודה אני" מתוך אותו אלבום (2000) מהקלטות שהתגלו אחרי מותו. למרות המלודיה השקטה שנשמעת כתפילה, השיר קיבל עוצמה כאילו זה היה Bonus Track מתוך סיפורים מהקופסא.

ובעקבות זאת עולה הראפר טונה ובאופן מפתיע, הוא מבצע בסגנון בלוז שיקגו-אי את "אדם צועק את שחסר לו" שיר חריף שמראה עד כמה אדם מוכן לקדש את האמצעים תמורת מה שחסר לו כמו "חסר לו דעת…הוא גונב דעת" למרות שלא חסר לו מאומה. "אדם חסר לו צדק…הוא רודף צדק"

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ולשם כך בנו, אהוד אריאל ממשיך את המורשת שלו עם "צדק צדק תרדוף" בחן והומור בדיוק לפי המסורת. גם המראה וגם הקול, מעידים שבהחלט אהוד אריאל יכול להמשיך את המורשת מבית אבא…. מורשת של "בקש שלום ורדפהו".

מאיר אריאל לא רק היה זמר בלתי נשכח אלא גם משורר דגול שכתב המון קלאסיקות לאומנים אחרים , כמו "הולך בטל" של תמוז, אותו ביצע מוש בן ארי.

ומיד אחריו עולה שחר אריאל, בנו השני של מאיר שבו מודה הוא ליואב קוטנר שדאג לארגון הערב הזה ולמופעי המחווה השונים שהיו ב20 שנים האחרונות.

כמו כן הוא מודה על המסירות של יהודה עדר למאיר ותרצה ומפיקת האירוע , מאיה פוגל שדאגה להפוך את הציורים של מאיר אריאל לאנימציה מרהיבה בוידאו ארט.

וכמובן לאמא היקרה , הגיבורה הגדולה של האירוע, תרצה אריאל שמודה על הקהל שבזכותו מאיר אריאל עדיין חי.

יהודה עדר עולה בדיוק בטיימינג המתאים להוביל את עמדת הגיטריסט המוביל. הקלידן עמית הראל מבצע מכל הלב את "שיר כאב" כשברקע הופעתו הטלוויזיונית הראשונה של מאיר אריאל בספיישל של אריאל זילבר ולהקת ברוש בשנת 1978.

שחר אריאל עולה ומזכיר עוד סיפור שהייתה הופעה שבה הגיעו כ-100 איש ובמקום לתת הופעה קצרה הוא נתן הופעה מלאה ועוד ישב אח"כ עם הקהל למיט אנד גריט. כל אדם שהגיע ריגש את מאיר. וכנל גם לגבי שחר. משהו עובר מהגנים של אבא כששחר ויהודה ביצעו את "ארול".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ממשיכים באותה מסורת המחזירה עטרה ליושנה ואז עולים לתורה שולי רנד ואריק מלר על הכינור לבצע את "טרמינל לומינלט" בביצוע קצבי ואנרגטי מלא נשמה ושמחה שלוקח אותנו בטיסה לארץ ישראל הישנה והטובה. השיר הזה יצא מהאלבום הראשון "שירי חג ומועד ונופל" אותו הפיק שלום חנוך , כשאריאל היה בגיל 37.

קוטנר מעביר אותנו היישר אל מחוזות האלבום ה-2 "וגלוי עיניים" שממנו יבוצעו 4 שירים. הראשון עולה מיכה שטרית שמציין שמאיר היה שמח הערב כי עשו את מעשי מאיר , לשתות קצת, לעשן קצת, לשיר קצת. ואז מיכה מבצע את השורה המוכרת "ילדתי שלי" ששייכת ל"שדות גולדברג" וכמו בשיר…לא הלכנו לבדנו בשדה המוזהב.

ובשדה המוזהב עולה מוקי לאחל לנו חג מאיר שמח לבצע "שיר תת מודע זמני" בביצוע אנרגטי וסוחף בסגנון מריח כמו רוח נעורים שאם היה משהו שנשכח, זה הצליח לעלות יפה מאוד מהתת-מודע.

אי שם נמצא בשדות פסנתרן מחונן…שלומי שבן שמבצע בהגשה חכמה ובהדגשת כל מילה את "דאווין של שיר מחאה" בסוג של דאווין שמתקבל אצל הבריות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לא רגילים לראות אומנות קונספטואלית בראשון…אז נורית גלרון מבצעת תיקון ומבצעת לראשונה את "שיר המחלק מוסר השכל", שכרגיל נורית כמו נורית, היא זמרת מאוד מגוונת ואינטלגנטית ויודעת לבחור בדיוק מירבי ובצורה פרפקציוניסטית את מה שהיא תבצע. וכמו "המיסטיקנים הסינים" היא מגישה באלגנטיות את הרפתקאות שני המקסיקנים.

ועוד זמרת גדולה עולה לבמה…שירי מיימון לבצע את "שלל שרב" אותו כתב מאיר אריאל לגידי גוב, אך שירי מיימון יודעת לגנוב את ההצגה, עם הפעלת המבערים והעוצמה המתאימים שנתנה לאותו להיט בלתי נשכח נופך כמו שהיה לפני כמעט 15 שנים עם ה"שקט שנשאר".

אבל לא היה שום שקט שנשאר כי החבר הטוב יהודה עדר פתח בסולו גיטרה סטייל סטיבי ריי וון ובאותו סטייל של בלוז ורוקנרול מבצע את "פלוגה בקו". שילוב הפעולה של עדר עם הגיטריסט עמית יצחק, הפך את זה למשהו לחלוטין ברמת כוכבי קלפטון.

הגענו לאלבום ה-3 "ירוקות" אותה הפיקה אלונה טוראל ז"ל שהצליחה להוציא ממאיר אף גא'ז-יות וזה מה שעשתה דיקלה עם "איך לפעמים אני". דיקלה לא יודעת רק לפתוח מבערים עוצמתיים אלא גם יודעת להדגיש בדיוק מירבי את מה שהיא שרה עם מנעד הקול העוצמתי והשבירות הקטנות לכבוש את הקהל כאילו זה היה המופע המרכזי של פסטיבל ג'אז בים האדום.

אבל מהשדאות של "ירוקות" צריך לעלות הלהיט הגדול ביותר של מאיר אריאל…"נשל הנחש" אותו מבצע אחד האומנים שנכנסו לקלאסיקה המודרנית של המוזיקה הישראלית , אמיר דדון. בפתיח קלידים סטייל לורד ובסולו גיטרה מלא רגש , הרוקר פותח את השיר האגדי שהוא משל להשיל את מה שהיה קודם בחיים ולהתחיל מחדש. ואז מגיע השיא… פתאום קם אדם… ושלמה ארצי מפתיע את כולנו לבצע את הבית האחרון. וכן…הוא הצליח כמו במילות השיר…"להרוס את כולנו" במובן החיובי של המילה.

אבל זה לא נגמר. ממש ממש לא נגמר. עוד חבר טוב מקיבוץ משמרות עולה לבצע בעיבוד חדש את "ערב קיץ" וזהו חנן יובל שהביא גם את ערן זילבלבוך על האקורדיון שמזכיר את ערבי השירה בציבור באולמות הקיבוצים בקריאות חזרה מהקהל עם "ערב קיץ חם".

והראשון שהביא מאיר אריאל לרדיו…דורי בן זאב האגדי בא לבצע את אחד הלהיטים הגדולים שלו, שאת המילים כתב מאיר אריאל…"סוף שבוע בכפר", בדיוק כמו שזכרתי כילד ומה שהדגיש עד כמה אריאל היה שאנסונר גדול ורומנטיקן לא קטן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ומי שיש לו עוד הרבה שעות של מאיר אריאל הוא דייויד ברוזה שעלה כמובן עם הגיטרה הקלאסית המפורסמת שלו שעברה לא מעט חוויות (וחבטות) וביחד עם יהודה עדר מבצעים את "בצהרי היום" , אותו שיר פולק קאנטרי בסגנון סיימון וגרפונקל שביצעו ברוזה ואריאל אבל הפעם בעיבוד חדש וקצבי כשעל הבונגוס , כמו במסע הבחירות של מאיר, מנגן לא פחות מ…יואב קוטנר.

ההפתעות לא מפסיקות וריטה עולה לבמה. יהודה עדר מספר שמאיר אריאל כתב לריטה את "ערב כחול עמוק". יהודה אמר שבזמן ששאר האומנים היתה אי נעימות מלגשת למאיר, ריטה בחוצפה חיובית, פנתה אליו 19 פעמים כדי שהשאנסון יצא מושלם כי ריטה כמו ריטה, היא פרפקציוניסטית מלידה וטוב שכך. (לא סתם, לא משנה כמה סקרים יעשו, ריטה היא ה-Diva הישראלית האהובה ביותר בכל הזמנים). עדר עבר לקלידים , עמית הראל לאקורדיון והקלרינט של אייל תלמודי נתנו לזה אווירה של ערב שלא יחזור.

וזה באמת היה כך כי הבאה בתור בסט ליסט היא יובל דיין שביצעה את "לא תתפוס אותי" מהאלבום "זרעי קיץ" (1993). רק יובל דיין יודעת לקחת שירים ולהפוך את זה בקסם ובחן כאילו זה שלה כמו שהיה בזמנו, עם "שאריות של החיים" מאותו אודישן בלתי נשכח מדה ווייס.

ועוד מהאלבום "זרעי קיץ" עם שיר שמבצע מישהו שמבין במתוקים…חנן בן ארי… שכמו בתותים "מים מתוקים" קיבל נופך עוצמתי ואינטימי עם הקהל שמראה עד כמה בן ארי הוא אחד האומנים המיוחדים, שיש לנו במוזיקה הישראלית. והוא לגמרי צדק כשאמר "זה בזבוז לשיר את זה לבד".

ועוד אומן עכשווי מהשמות החמים כיום, עולה לבצע את "לא יכול להוריד ממך את העיניים", שעד היום נחשב לשיר החתונות הישראלי האולטימטיבי. בניה ברבי והעיבוד שנעשה לשיר הקסום הזה נתנו טאץ' מודרני עם נגיעות של רגאיי שנותנים לו חיים חדשים וחיוניות אנרגטית. וזה היה מתוך האלבום האחרון בחייו של אריאל "ברנרד ולואיז" (1997).

הערב עוד מעט מסתיים אבל עד שנלך לחניון ולפקקים של הלייב פארק, עוד אומנית שנכנסה ללב של כולנו, קרן פלס מבצעת את "כנסי כבר לאוטו…וניסע" שנתנה לזה פרשנות לא פחות מ…מ ד ה י מ ה! השיר, שמספר על ויכוח קלאסי בין בני זוג, מתחיל עם עיבוד מלודי ושקט בחלקים שמנסים להרגיע את האישה בסיפור וככל שהגבר מנסה להרגיע אחרי הרבה מילים ("אני לא מכיר מילה או משפט שסוגרים ענין הרבה מלים צריך הרבה משפטים") ולאט לאט עולה בטונים עם העוצמות הווקליות של קרן, ובמיוחד אחרי הבית האחרון של "אמרתי שאני מצטער אמרתי שלא אחזור על זה נכון שאמרתי את זה מליון פעם ועוד אומר את זה מליון פעם" היא נתנה את העוצמה של החיים שלה ב"הכנססייי כבר לאוטו וניסע!".

ללא ספק היא ג נ ב ה את ההצגה. כמו שמאיר היה מדהים במילותיו, כך קרן פלס הייתה בביצוע חייתי, כאילו זה היה חלק מקברט, עם מבט וחיוך ממזרי בחלקים השקטים, אך להפעיל את המבערים בקול ובנגינה בחלקים החזקים. מלכה…פשוט מלכה!

עכשיו עולה החבר הכי ותיק של מאיר אריאל והכי צעיר שלו, אביב גפן ושלום חנוך וכמובן אי אפשר גם בלי משה לוי. חנוך וגפן מציינים שכמות האנשים בקהל גדלה ממאות לאלפים (ובמיוחד לכ-13000 אנשים שבלייב פארק) ושבזכותם נשמרת המורשת הגדולה של מאיר אריאל ועל הדרך הם גם לא שוכחים לספר גם על "אגדת דשא", כשהשיר מתחיל ב"יש ערימה של חבר'ה" שמחזיר לאווירת הנוסטלגיה את שירי א"י של פעם.

וכיאה לעונה שלום חנוך זרע את "זרעי קיץ", אחד הלהיטים הגדולים בשנים האחרונות של מאיר, שהפך לגרסת MTV Unplugged שפשוט ממיסה את הלב, שמזכירה את הסאונד הנושן של השיר וכאילו מאיר כתב את זה במיוחד בשבילו.

וכמובן ששום סוף הופעה של שלום, ובמיוחד כשזה סוף הפסטיבל, לא יכולה להסתיים בלי "סוף עונת התפוזים" עם עוד מילים גדולות שמאיר כתב לשיר שסימן למעשה מהפיכה בתחייתו של הרוק הישראלי וכיאה לגרעין של תמוז, חנוך את עדר, הם נותנים את הגראנד פינאלה המתבקש עם רוק מחוספס בדיוק כמו שמאיר היה רוצה ומצפה לכך.

ההפקה הזו לא יכלה להיות מושלמת בלי להקה וירטואוזית שמלבד עמית הראל, יהודה עדר, עמית יצחק ואייל תלמודי, כללה גם את זיו הרפז האגדי על הבס, אדם מדר על מנדולינה כינור וחצוצרה, גדי סרי על הפרקשן והמתופפת קרן טפרברג שבאמת הביאה את רוח הנעורים אל הלייב פארק.

לסיום, מחווה כזו לאומן דגול כמו מאיר אריאל, עם סט-ליסט שכולל לא יותר ולא פחות מ-30 שירים, יש פעם ב-20 שנה, עם מיטב אומני ישראל שמכל גווני הכתונת במדינה, מאיר אריאל היה עבורם לא פחות מהשראה לגבי פרספקטיבה על החיים, מה הורג, מה מחשל ועל מה שווה להילחם…וכמו שקראתם…זה בעיקר בשביל האהבה.

אז אם מאיר מסתכל מלמעלה הוא יכול בהחלט לחוש שלמורשת שלו נזרעו זרעי קיץ מדלתות מרום!

קטעי וידאו מהמופע

 

תגים

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. כמה שהתרגשתי בערב המילים שלך מחזירות את הטעם הטוב ותודה לך על כל מילה ומילה, ובכלל…

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close