אמא זאבה אוהבת גולשים…

חפירה ראשית – חברי הלהקה האוסטרלית Wolfmother נחתו אמש על החוף של מועדון בארבי בתל אביב, הרכב רוק קלאסי הכולל בס גיטרה תופים ואורגן המונד קטן אך מדליק(ה). עם מוזיקה שמזכירה לזקנים שבינינו את שנות השישים והשבעים המוקדמות כשצלילי להקות כגון ההרכב של מרק בולאן – T.Rex ודומותיה נגנו צלילים קשוחים ומחוספסים מול רחבות הריקודים של מועדוני התקופה ההיא עליה השלום. אנדרו סטוקדייל, הסולן והגיטריסט בעל רעמת התלתלים הזהובות וחולצת עדן בן זקן (נמר זה נמר) דפק שואו של רוקנ'רול לשמחת הקהל שמילא את מועדון בארבי אמש במה שמוגדר כסולד אאוט.

הכל רץ טוב עד שארתור רשקובן, אושייה בכירה אקא סלב בסצנת גולשי הגלים והסקייטרים פגש אותי במועדון וטען כי מדובר בכלל בלהקת "גולשים". ללא שמץ של מחשבה נוספת הטלתי עליו, על ארתור, את העונש המיידי לשבת ולכתוב את התוכן שינסה להגדיר את המופע והתופעה. אז קבלו את הכתבה של ארתור רשקובן, יו"ר ה"קליניקה", שופט גלישה בינלאומי וחובב רוק פרוע עד מחוזות ההבי מטאל.

מה הקשר בין קוויק סילבר Wolfmother וגולשים?

בשנת 2005 יצא סרט גלישה של מותג הגלישה האגדי Quiksilver, שבישר על הדור החדש של ה"שוחטים" ואיתו גם סאונד חדש/ישן , הסרט נקרא Young guns 2 והביא עימו וייב חדש בעולם הגלישה שמלווה בסגנון גלישה מודרני,אגרסיבי ומאוד יצירתי, כל זה מלווה בסאונד מאוד ברור שלוקח זכרונות של בלאק סבאת' ולד זפלין ומטבל אותם בלכלוך מודרני, השיר Unicorn הפך להמנון של גולשים וכל מה שבא אחריו, Women , Victorious צבעו את הלהקה בצבעים הנכונים לדור הרוק/פסיכדליה המודרני.

דור שלם של גולשים שגדל על "שוחטי" שנות האלפיים מצא את החיבור שלו, אתמול וסגר מעגל מרגש בבארבי שסיפק סאונד נהדר ומתאים בדיוק לכל מה שהלהקה מייצגת, בארבי full house, כל הכרטיסים נמכרו והקהל נתן לאמא זאבה המון אהבה בחזרה תמורת השואו שנתנו אתמול, הם ידעו בדיוק איך לפגוע ולהקפיץ את הקהל מהרגע הראשון כשפתחו עם שלושת הלהיטים שלהם בפתיחה, זה היה סוג של לגשת לעניינים ישר בלי גינונים מיותרים כי הקהל הישראלי רוצה את זה ישר בפנים בלי פור פליי.

Wolf mother שהוקמו ב 2004 בסידני הפכו בין לילה להצלחה, באזור שופע יצירתיות וסאונד שמושפע מגלישת גלים ומשפיע עליה בחזרה, הסולן והגיטריסט אנדרו סטוקדייל, מביא עימו איזה צבע חדש/ישן שנותן לנו וייב של תחילת ימי הרוק/הארד קור של הסבנטיז עם צבעים פסיכדליים קצת יותר מודרניים בשילוב של הקלידנית, לייצ'י דולי, לאורך שעה וחצי של סאונד נכון הקהל סיפק וייב חזק של רוקנרול ולא נשאר רגוע לרגע עם הרבה ריספקט ואהבה ללהקה, היום wolf mother נחשבת לאחת הלהקות הגדולות בתחום שמוגדר כהארד רוק למרות שהגדרת הז'אנר המדויק התרסקה מזמן בעיני עם כל השינויים והגיוונים שהתהוו החל מסוף שנות התשעים ועד היום בין מטאל ורוק, קשה לתת לזה הגדרה אבל אתה יודע שמשהו טוב פוגע בך הוא מזיז אותך ואמא זאבה יודעת בדיוק איפה לגעת!

תודות לשוקי וייס והצוות האדיר שיודע לגעת בלב של הקהל הישראלי ולספק את החומרים שנכונים שנותנים לנו עוד כמה רגעים של אושר והשראות לשרוד ב Izra hell.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

טעימת וידאו מהמופע שצילם רוני דבוש