ארז לב ארי במופע השקת האלבום "האורח" עם פרשנויות, תרגום לעברית ועיבודים לשיריו של אריס סאן ויוצרים יוונים נוספים, ליל חמישי, 01.11.2018 מועדון זאפה תל אביב, תומר גילת נכח ומביא את הרשמים, המראות והקולות.
לפני כשנה בערך גונבה השמועה לאוזני שארז לב ארי, המוזיקאי המוערך, יוצא עם פרויקט חדש, מחווה לזמר היווני-ישראלי המיתולוגי – אריס סאן. טוב, זה לא רעיון חדש כי הרי כבר נעשו כמה חידושים בעבר והמפורסם בינהם הוא הגירסא של בום פם וברי סחרוף ללהיט "בום פם", אבל בכל זאת, זהו ארז לב ארי, אם הוא פותח בפרויקט חדש זה בטוח יהיה משהו עם הרבה מאוד מחשבה ודיוק ובעיקר אם פטריק סבג, חברו ושותפו הותיק נמצא בעמדת ההפקה, החיבור בינהם כבר רץ יותר מעשרים שנה וכל פרויקט חדש כזה של שניהם זוכה להערכה גבוהה מצד התעשיה.
עברה שנה, הספקנו לשמוע כמה סינגלים מהפרויקט הזה, כמה קליפים והופעות הרצה ועכשיו הגיע הרגע, יצא סוף סוף האלבום "האורח" (על שם אחד הסינגלים שיצאו מהאלבום) ואיתו גם הופעת השקה בזאפה תל אביב.
האולם אתמול היה גדוש באנשים, כרטיסים כבר נגמרו מזמן ואנשים עוד ניסו את מזלם אתמול בקופות, מעניין מה הרכב הקהל, האם הם באו לשמוע את ארז לב ארי או את המוזיקה של אריס סאן, אולי של שניהם? שמונה ורבע פתיחת דלתות, שעתיים אחרי זה וכמה פיצות/בירות/סלט וההופעה מתחילה.
אל ארז לב ארי הצטרפו לבמה הרכב "החליפות" שנרקח במיוחד לפרויקט זה, בראשו עומד פטריק סבג על הקלידים/מחשב/הפקה ואיתו גם עמוס פרידמן על הבס, איתי זנגי על הגיטרה ורן שמעוני על התופים, קטע פתיחה אינסטרומנטלי ואז ארז עולה על הבמה וישר בום! נוחתים לשיא החגיגה היוונית, במרכזה הגיטרה של ארז מלווה בגיטרה של איתי זנגי שהם עושים תורות לאורך כל ההופעה מי מנגן ראשית ומי מלווה. בסופו של יום ארז לב ארי הוא גיטריסט מחונן, שם התחילה הקריירה המוזיקלית שלו והוא לא נוטש את הצד הזה גם שהוא מחזיק מיקרופון ביד.
שעה וחצי של הופעה בסגנון מסורג, להיטים ושירים מתוך האלבום החדש כמו "דאם דאם", "האורח", "רחוב הימאים" ואחרים לצד להיטים מהרפרטואר של ארז לב ארי כמו "בסוף היום" ,"אני אפנה", "לבבתיני" וכאמור, ההופעה אתמול היא יריית הפתיחה לסבב ההופעות המקדם את האלבום החדש ולאורך כל ההופעה שובצו במרביתו שירים מאלבום זה, חלקם כבר יצאו לרדיו כמו "האורח", "רחוב הימאים" "די לי" ואחרים, וחלקם הושמעו לרובנו בפעם הראשונה אתמול בערב. ארז לב ארי הוא קודם כל אומן, הוא לא בא לרכב על גל הצלחה של זמר ותיק אחר תוך כדי שחזור להיטים, כאומן הלוקח את המוזיקה שלו מאוד ברצינות הוא גם יחקור לעומק את המקור, יבחר את האיכות מבין הרפרטואר של אריס סאן, יתרגם את השירים היוונים לעברית ויכניס גם את הפן האישי שלו לתערובת. אליו כאמור הצטרף פטריק סבג שביחד עיבדו והפיקו מוזיקלית ופתאום זה גם נשמע יותר עכשוי, קצת ביטים אלקטרונים, פדים וסימפולים, הכל שוב מדויק ונכון, זה בכלל לא פשוט לתת עדכון לשירים ישנים מבלי שזה ישמע מאולץ והיתרון אצל פטריק שהוא התייחס לפרויקט הזה כל כך בעדינות ובמחשבה שגם אם זה מודרני זה עדיין שומר על אותה אווירה של פעם (יכול להיות שלאריס סאן היתה מכונת תופים?)
חשוב לציין גם את חברי ההרכב הנוספים, יצא לי לשמוע אותם בהופעת הרצה בדצמבר האחרון, מוזיקאים מוכשרים מאוד אבל אתמול זה כבר היה נשמע כמו הרכב, עבודה נהדרת של כל חברי הקבוצה ביחד, נשמעים כמקשאה אחת אבל עדיין כל אחד התבלט שם ונתן את הטון הנכון למוצר השלם, הבס הדומיננטי של עמוס פרידמן, יכולות הגיטרה של איתי זנגי שהשתלב נהדר עם אלו של ארז עד שכבר היה קשה להבדיל מי זה מי ורן שמעוני שלדעתי הבריק אתמול על התופים (וזה גם עוד מילה טובה לפטריק שרקח נכון את הביטים האלקטרונים שישתלבו במקום הנכון אל התופים של רן שמעוני).
שעה וחצי של הנאה, אנחנו רצים על שתי הופעות במקביל, הצד היווני החדש-ישן והצד שמשקף את כל המוזיקה של לב ארי שקדמה אליו, שירים שאנחנו מאוד מאוד אוהבים כמו "לבבתיני" שחתם את ההופעה אתמול בגירסא ארוכה במיוחד וגם "אנה אפנה", "את חירותי" ו"מה אעשה" אותו ביצע ארז לב ארי לבד על הבמה בסולו אקוסטי עם גיטרה חשמלית – מרגש.
ואם כבר מרגש, אז רגע מרגש נוסף נרשם שהקבוצה חזרה להדרן אותו פתח פטריק סבג עם השיר "צל כבד" הסופר מיתולוגי של ההרכב "כשניקו תתחיל לדבר" שהתחיל אז את הידידות המופלאה בינו לבין ארז לב ארי – התגעגענו על אמת.
