גם הפעם יצאו רינה לדין ומוטי קמחי בשליחות הבלוג כדי לחוות ולדווח מאירועי פסטיבל הג'אז באילת במהדורת החורף, חמשוש 22-24.02.2018. רינה מדווחת, מוטי מתעד.
פסטיבל הג׳אז ה-8 באילת במהדורת חורף בניהולו המוזיקאלי המצויין של דובי לנץ קיבל השנה נופך קצת שונה. במקום הופעות ג׳אז שהיו מנת חלקו של כל פסטיבל קודם ליקט דובי לנץ מופעים ממקומות שונים בעולם כשהם לאו דווקא מנגנים ג׳אז מסורתי אלא -כדברי דובי לנץ ״ מהו ג׳אז? ג׳אז הוא אילתור אז מה זה משנה אם זה אילתור כזה או אחר?״.
הפסטיבל התקיים בשני אולמות שונים של מלון הרויאל גארדן ושל מלון מלכת שבא והקהל היה מבוגר יותר מהקהל של פסטיבל הקיץ. כנראה שמחירי הכרטיסים לא איפשרו לצעירים לקחת חלק בפסטיבל.
פתח את הפסטיבל ברי סחרוף הגיטריסט הזמר והיוצר הכריזמטי שלווה על ידי שני מוזיקאים צעירים כל אחד ווירטואוז בתחומו- איתמר דוארי נגן כלי הקשה שעלה על הבמה עם שלל כלים אפריקאים, סט תופים, דרבוקות חרס שעליהן התמקד דוארי בנגינתו ושלל פעמונים.
הפסנתרן הירושלמי עומרי מור שסחף את הקהל שוב ושוב. עומרי רכש השכלה מוזיקלית של אנדלוסית, קלאסית וג׳אז והשילוב הזה ניכר בנגינתו.
לא בכדי בחר ברי בשני נגנים אלו כי השילוב של השניים עם הרפרטואר של סחרוף היה נהדר. כמו כן ניגנו שירים ואילתורים חופשיים וכן קטע של כל נגן. אין ספק כי זאת היתה בחירה מוצלחת לפתיחת הפסטיבל – הכרטיסים למופע אזלו ומי שתכנן לקנות בקופה התבדה. סחרוף הצליח לסחוף ולהקים שוב ושוב את הקהל המנומנם על רגליו.
Yiian Canizares Quintet – קניזרס נולדה בקובה וחיה כיום בשווייץ. זמרת וכנרית יפיפיה בעלת קול קטיפתי וקצב קובני פנימי. לפני שהיא עולה לבמה עוצרת איליאן כדי להקדיש מחווה לאמהות ולאבות הקדמונים שלה. מדליקה נרות, ורגע לפני שהיא עולה על הבמה היא מתכופפת ונוגעת קלות בבמה. חזרה על מחווה זו גם במהלך ההופעה.
קניזרס תגלית במלוא מובן המילה-משלבת באופן יוצא דופן את שירתה עם נגינה על הכינור כך שיוצרת תזמורת שלימה בעצמה. קניזרס שרה בשפת אמה ובשפת הביורבה – שפת אבותיה ממערב אפריקה.
ההרכב המוזיקאלי לו היא קוראת אלילת הקשת בענן כלל פסנתרן מוכשר – דניאל סטאווינסקי, דוויד בריטו על הקונטרבס פרנק דוראנד על התופים ואינו סוטולונגו על כלי ההקשה. האחרון ניגן על סט מרשים שכלל מפתחות במקום פעמונים ועוד כלים תוצרת בית, חגג יום הולדת והופתע לקבל עוגה עם זיקוקים באמצע המופע. היתה זו הופעה בלתי נשכחת של קצב ועוצמה.
The Angelcy – הרכב ישראלי של מוזיקת אינדי פולק אלטרנטיבי ואקלקטי. מופע של 6 נגנים שמנגנים ושרים בתזמור מלא. הזמר המוביל רותם בר אור שקולו מזכיר את קולה של נינה סימון והוא אף שר שיר מתוך פורגי אנד בס שלדבריו מזכיר את הפליטים שעברו מדבריות על מנת להגיע לארץ המובטחת.
יתר חברי הלהקה: מאיה לי רומן על ויולה וקולות, אורי מרום על קלרינט, חלילים וקולות, אודי נאור על תופים וקולות שרקד וסחף בלי הפסקה, מעין זמרי על תופים וקולות וסוף ניקיריטין על בס, קונטרבס וקולות. ההרכב הם להקה ישראלית וגלובאלית כאחד המילים עוסקות בחיילים, בפצצות ובפוליטיקה והמוזיקה עוסקת בנשמה ומרקידה את כל הגוף.
הקהל הלך שבי אחר מקוריות ויופי המופע. הלהיט Dreamer שכבר זכה לפרסום רב הקים את הקהל על רגליו.
לא סטנדרטים עם שלומי שבן – אנסמבל ג׳אז אותו יצר תומר בר המוכשר, עיבד את הרפרטואר של שלומי שבן, תפר לו בגד חדש, העמיד את הזמר בקדמת הבמה במקום ליד הפסנתר שזה מקומו הטבעי.
שלומי שבן פסנתרן קלאסי במקור שהפך לזמר בעל קול מיוחד שכותב טקסטים לעיתים נוקבים, שמסתבר , אחרי טיפולו של בר שגם יודע לשחק ולהגיש בכשרון רב. עם יוראי אורון המוכשר והוותיק על הבס, ניצן בר על הגיטרה שכשמו עלה לבמה כניצן אך נפתח כפרח רבגוני, שרון פטרובר על התופים שהביא שאפל מהסרטים, ו3 זמרים צעירים ומוכשרים שצבעו את כל הערב: נעמי אהרוני גל, שרי זק לוי ושלו אדרי.
השיר הנוקב ״ראש הממשלה״ השאיר את החותם החזק ביותר בקרב הקהל שלא הפסיק לדבר עליו אחר כך בלובי. אין ספק שזו הייתה בחירה מוצלחת ביותר לסיום הפסטיבל.
נתראה שוב בפסטיבל הקיץ באוגוסט.
וידאו – טעימות מהפסטיבל, צילום רינה לדין ומוטי קמחי
