המופע של ההרכב האוסטרלי Pond במועדון בארבי בתל אביב, שלישי, 13.06.2017. חימום – Totemo. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
אין חדש תחת השמש, להיפך, הכל הולך ומתערפל, דוהה, מטשטש, דועך. זו הייתה ההרגשה שלי לקראת הרגעים האחרונים בטרם הירידה והחזרה להדרן במהלך המופע של החבורה האוסטרלית הקרויה Pond, בעברית של העם זה שלולית או סתם ערימת מים עומדים במקווה כלשהו…
למה? כי בקיץ הקודם ראינו כאן את האחות הגדולה, זו שבאמת המציאה או יצרה מחדש את הז'אנר הפסיכאדלי העכשווי, כזה הנע בין מחוזות הגראנג' האמריקאי של שנות התשעים, כשהברנשים הללו עוד למדו לאיית את שמם במחברת של בית הספר היסודי, ועד הנגיעות של הרוק הפסיכדלי הבסיסי בואכה רוק חללי, אלקטרוניקה עם רפטטיביות זוהרת וזורחת.
ביומו האחרון כמעט של חודש ינואר, טענתי שהמופע הצפוי של להקת Pond הולך להיות פינוק אמתי למח, יותר טוב מספת הפסיכולוג וכדורי הפסיכיאטר, מה שנקרא פסיכדליה אמתית. הפצרתי בקהל לרשום ביומנים.
כאשר האזנתי לחומרים של ההרכב ברשת הם נשמעו פשוט מצויין, לא רחוקים כלל מהלהקה האם, גיטרות המתיישבות על מרבדי צלילים של אורגנים ומקלדות, יוצרים יחדיו שטיחים של פסיכדליה שמבקשת להעיף. אולם אמש התבדתי, למה?
במבחן המציאות זה לא התרומם מבחינתי, אתחיל עם העובדה שהסאונד היה גרוע ביותר, ההגברה לא עשתה טוב לקטעי המוסיקה שנשפכו לחלל של מועדון בארבי בכמה רמות חזק ומסוקס יותר מהנדרש, שטיחי הפסיכדליה נדמו באוזני די מרופטים והחיבורים של המקטעים נשזרו באמצעות חבלים גסים שהקהו את התחושה המרחפת שהייתה אמורה לערפל את חללו של המועדון.
אז כן, היו הרבה Handbangers במופע שהניעו את ראשם על פי הקצב הרפטטיבי העמום והמהמם לאורכו של כל המופע, אך העובדה שהסאונד היה חזק ברמות כאלו שאפילו אטמי האוזניים הקבועים שאני נועץ באפרכסותי החלו להתמוסס. למעט הרגעים שהסולן המוטרף ואחוז התזזית ניק אלברוק דפק קראוד סרפינג לשמחת הקהל או יותר מאוחר פשוט ניתר וירד לרקוד ולשיר עם המעריצים שעטפוהו, גיגים שכבר ראינו פה ושם, לא מצאתי משהו שיתפוס אותי באמת בקטע פסיכדלי.
אמנם אחד מחברי ההרכב הנוכחי, ג'יי ווטסון, המתופף, חבר באופן די קבוע גם באחות הגדולה, אותה Tame Impala וגם חבריו לעתים מצטרפים לסבבים העולמיים בדרך כזו או אחרת, אבל הם נשמעו לי די גנריים, מצטער לומר. היינו שם, ראינו כבר, זה לא זה, בכל אופן מבחינתי. זו דעתי. זו תחושתי. החימום של רותם אור, אקא Totemo, היווה נקודת האור האמיתית אמש. במקום להמשיך לאפטר פארטי המתוכנן בבית הפסנתר, אלך להתנחם באלבום האולפן החדש, הוא נשמע הרבה יותר טוב מהמופע. בדרך הביתה עבר לידי רכב מחלונו נשמעו הצלילים היותר נכונים של Tame Impala….
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
