ערב נושא בתדר בית רומנו – הקרנת הסרט הצרפתי ישראלי פלסטיני "לא פה לא שם" והופעות של להקות ערביות, QARAR מיפו ותקליטני – Pngwng Cru מחיפה. נכח חלקית והביא את הקולות וקצת חפירת תובנות – יובל אראל.
האמת שלא התכוונתי לחזור לסורי ולשוב למסע דילוגים כבעבר ממופע למופע, אך הידיעה על האירוע בתדר בית רומנו משכה את תשומת לבי למרות שהתכוונתי להגיע להשקה של גולשי אבנירו באברהם הוסטל, לקחת את אחה"צ המאוחרות בתדר עד לשקיעה. כאשר שורות שורות של מושבי כסאות הנח מוכנים להקרנת סרטה של הבמאית מייסלון חמוד בהפקתו של הבמאי שלומי אלקבץ.
הסרט עוקב אחר שלוש צעירות ישראליות ערביות השוכרות יחד דירה בתל אביב. לילא – עורכת דין ילידת נצרת, סלמה – תקליטנית וברמנית ילידת תרשיחא ונור, סטודנטית דתייה מאום אל פחם. שלוש הצעירות חוות, כל אחת באופן אחר, ניכור וניתוק מהחברה המסורתית ממנה באו ומהמסגרות בהן משפחותיהן מעדיפות לראות אותן. לילא מתקשה למצוא בן זוג למערכת יחסים רצינית אשר יהיה מוכן להציג אותה למשפחתו מבלי לדרוש ממנה לשנות את אורח חייה, סלמה מסתירה ממשפחתה את היותה לסבית ונור כלואה באירוסין לגבר שאיננה אוהבת ושאינו תומך בשאיפותיה האישיות. גם בלב החברה הליברלית התל אביבית בה מצאו השלוש מפלט מסוים, הן מתקשות להרגיש שייכות בשל מוצאן הערבי.
בקטנה – את הסרט לא הספקתי לראות בשל לוח הזמנים הצפוף, אחכה לו בסינמטק הקרוב לביתי, הוי.או.די או הצפייה הישירה הקרובה (סליחה, קריצה…). מכל מקום את המופע של להקת QARAR לא החמצתי, שישה נגנים ערביים ויהודים, רובם תושבי יפו, המבצעים מוסיקה ערבית קלאסית המשלבת בין יצירות מקוריות של חברי ההרכב לבין חומרים מוכרים כשיריהן של הזמרות אום כולת'ום, פיירוז ועוד, קלאסיקה אמרתי? כינור, קונטרבס, קאנון, עוד, כלי נשיפה והקשה, יסודות לתזמור ערבי קלאסי.
יתכן והאווירה החצי שאנטי באנטי בירה ופיצה עם ילדים המסתובבים בין הרגליים לא כל כך התאימה לאווירה של המנגינות, יתכן ומופע שישי אחה"צ או בין ערביים שכזה בפארק עג'מי ביפו או רחבת התאטרון הערבי ביפו העתיקה היה יותר מתאים, אך גם הטעימה הזו הייתה טובה. מקווה לשמוע עוד על ההרכב היפואי.
בקטנה – משמעות שם ההרכב QARAR בערבית – فرقة قرار הנה – החלטה. וההחלטה של חברי ההרכב היא – לכבד את האנושיות שמאחדת אותנו.
תובנות – התדר לא מאמין בגבולות, לפני שנתיים התדר סיבלט עצמו היישר לרחבת התאטרון הערבי ביפו העתיקה, כי דברים שאמרתי בבלוג בספטמבר 2015 – "לכל שבת יש מוצאי שבת כאמרת חז"ל, ודודו טסה והכוויתים התארחו בחגיגת סיום הפעימה השלישית של תחנת הרדיו תדר במתחם התאטרון הערבי יהודי ביפו העתיקה, מופע שתוכנן להיום מעין מופע שקיעה אך נדחה לשעה שמונה וקצת, לאחר שהמתחם המה קהל רב ומגוון, מקומיים ואורחים, כי כידוע בתדר ההופעות הן לרווחת הקהל ולא לרווחת הקופה, הצטופפו האנשים אל מול הבמה לפני הוואן הצבוע טורקיז ומשדר את צליליו ברחבי הרשת, צלילי מזרח ערביים ויהודיים כאחד בעיר המעורבת בדרומה של תל אביב, מחזק את תחושת הדו קיום במרחב הימתיכוני, שורשיות…" מצטרפים למילים שכתבתי בבלוג באוקטובר 2016 – " מאות שוחרי המוסיקה, קלאסית, מזרחית, ערבית, שהתאספו בערב ליל שישי האחרון בחצר של בית רומנו בדרך יפו בדרומה של תל אביב, מצפים בדריכות לקונצרט המובטח של התזמורת הקאמרית הישראלית המארחת את רביעיית אל פאראבי עם הסולנית דוניא דראוושה לביצועי מחווה בעיבודיים מקוריים לשיריה של הזמרת הלבנונית פיירוז, לא שיוו בדמיונם כי הערב נסגר כאן, במתחם התדר, מקדש מעט לתרבות אורבנית ומוסיקלית של תל אביב, העיר העברית הראשונה, מעגל חיים."
מה? נו הבנתם כבר, כי גם את זה כתבתי – יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים (אוגוסט 2015 בשכונת התקווה בכלל…), הלו, אנחנו במזרח התיכון.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
קטע מהמופע בתדר
פס קול שירי הסרט
טריילר הסרט
