חייאתי

המופע של נסרין קדרי בצהרי היום במתחם פאפאיתו ביפו, שישי, 12.08.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

הסיפור שלי עם הזמרת נסרין קדרי מתחיל אי שם בשלהי הקיץ לפני שנתיים, כאשר נסרין הופיעה במסגרת פסטיבל גלוקאלי לציון ארבע שנים לפעילות הבלוג "קפה גיברלטר", הנה כמה מהמילים באמצעותם תיארתי את ההתרחשות אז – "…טוב, מספיק עם הרגשי של בהיר עור כמוני בקרב החומים החמים, כשהגיע הערב לחלקו האחרון החלה החפלה האמיתית, תעזבו אתכם מפוליטיקה, תשכחו ממזרחים אשכנזים, תשכחו הכל ותביטו קדימה, ממש בשבוע בו מושק אלבום הבכורה של נסרין קדרי, זמרת ישראלית בת העם הערבי ילידת חיפה וכוכבת נחשבת ב"מגזר הימתיכוני" מכבדת את אורחי "גלוקאלי" במופע הראשון, הייתי מגדיר זאת כמופע השקה, האמת, הוא שודרג ככזה כאשר אל נסרין הצטרף כאורח הזמר ונגן הכינור זיו יחזקאל, יהודי חובש כיפה שאת פרסומו קנה דווקא בהופעות אל מול קהל ערבי בישראל וכבר נטל חלק בעבר בהופעה משותפת עם נסרין והתזמורת האנדלוסית בירושלים שחוברה לה יחדיו…"

המשכתי לעקוב אחר נסרין במקביל לאירועי התרבות של קפה גיברלטר וכאשר הוכרז על הפקת "פסטיבל פסנתר מזרחי" כתשובה לעומתית לפסטיבל הממסדי של עיריית תל אביב עם טענות על הדרה מזרחית, אני זוכר היטב את דבריה של נסרין שאמרה בעת שהופיעה בו – "…בשנה הבאה באורגינל…"

אכן, אמרה והתנבאה, כי שנה לאחר מכן היא פתחה את מצגת העיתונאים לקראת הפסטיבל, ובהמשך כיכבה במופע מצוין בערב הפתיחה של פסטיבל הפסנתר כאשר חבר אליה מתוך הקהל הזמר ישי לוי שסיים להופיע במופע מקדים לצידה של סי היימן, והשניים בצעו במשותף בעברית ובערבית את השיר חביתאק – ילדונת.

מפגש מרגש נוסף מול נסרין התרחש כאשר היא נטלה חלק בערב מוזיקלי לקירוב לבבות תחת הכותרת "צליל אחד לדו-קיום" של המכון היהודי ערבי במרכז דוהל בשכונת התקווה, בדיוק לפני שנה, שם על הבמה באודיטוריום השכונתי היא חברה לזמר והכנר זיו יחזקאל שאת שניהם כאמור ראיתי יחדיו אי אז בחגיגה של קפה גיבלטר.

לא הייתי חופר את כל ציוני הדרך הללו אלא כדי לנסות ולהעביר את ההערכה הגדולה שאני רוחש לנסרין קדרי כזמרת העושה מעבר לשירה וללהיטי הריקודים את העבודה הנכונה לקירוב לבבות בארץ שסועה. לא הייתי חופר את כל אלו לולא רציתי לנסות ולהעביר את ההתרגשות והשמחה שאחזה בי כאשר נודע לי כי נסרין עומדת להופיע בליין "בצהרי היום" שעורכת ומפיקה ידידתי לילך ממן בימי שישי במתחם "פאפאיתו", ליין המכוון מוסיקלית לסוגות הבאות – ים תיכוני, אנדלוסי ומוזיקת עולם.

אז אתמול, אחרי חומוס פול פלאפל בחומוס אסלי ביפו, לקחתי את שילי עימי לעבר המועדון השוכן על דרך סלמה כדי ליטול חלק במופע הצפוי של נסרין קדרי ונגניה במעין קבלת שבת חמה ותוססת.

את הליין שהחל בטעמים אתניים עם התימנים שבחבורה, יהודה קיסר ולירון עמרם, הפכתי לסוג של מנוי קבוע, אתמול עם תקלוט של "Black Lulu" הלו הוא רובן להב שפתח את האירוע בבוסט של מקצבים ערביים מהתקליטיה והמשיך בפלואו טהור לצליליו של עאסי רחבאני, בעלה של הזמרת הלבנונית פיירוז, כאשר המועדון כבר היה מפוצץ בקהל מעורב, מבני שני העמים החיים בארץ, שהסב אל מול שולחנות עלו נגני הליווי של נסרין לבמה, דן סמרא בקלידים, ברי יחזקאל בדרבוקא ומיקי בן עטר כינור לתשואות הקהל, כאשר נסרין עצמה הצטרפה לנגנים היא שלהבה, הטריפה ועטפה באהבה רבה את הקהל במשך שעתיים תמימות עם מיטב משיריה בעברית וערבית לצד ביצועי מחווה לכמה מהקנונים של הזמרות הערביות הגדולות כפיירוז ואום כולת'ום, נסרין אף הקדישה אחד מהשירים לאמה ובני משפחתה שהתארחו במועדון, מועדון לילה מזרחי היה המוטו של צהרי שישי, על כל הגינונים וכללי הטקס, אם לא אור היום החודר מבעד לחלונות החצר הגדולים היה ניתן לחשוב שאכן אנחנו באירוע לילי הכולל ריקודים של הקהל שישב בחבורות חבורות סביב השולחנות, כאשר כמה מעריצים "שרופים" עולים מעת לעת על הבמה ומדביקים שטרות עם תצלומו של נשיא המדינה השני יצחק בן צבי על מצחה של נסרין (מה שנקרא מסדרים את הטיפ לנגנים…) או שולפים סמארטפון לסלפי עם הזמרת.

אחרי שעתיים כאמור בסיומו של המופע הקהל נתן את מה שקרוי בעגה המקצועית סטנדיג אוביישן ממושך ונסרין חזרה לבמה למחרוזת שירים אחרונה וברכת שבת שלום לכולם.

הכל בגדול מתחבר לי למופע לילי שחוויתי בפאפאיתו בחורף האחרון, כאשר נורמן עיסא "אמג'ד" חבר להרכב "פשוטי הרחוב" הגלילי של איציק אלול, אירוע נוסף של קירוב לבבות ואני רק שאלה: פאפאיתו, אז מתי המופע הבא בסדרה? ולאיזו ארץ\עדה\עולם תיקחו אותנו הפעם?

לחצו לצפייה בגלריית תמונות, צילום: יובל ושילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות, צילום סמארטפון: יובל אראל

וידאו יוטיוב

Go Live at FaceBook