עוזי "רמירז" פיינרמן חוגג את השקת אלבומו החדש "Ice Skates" במועדון האזור, רביעי, 22.06.2016. שיר אלוני הגיעה ומדווחת באומר ובצבע.
התחלתי לעבוד לא מזמן בסטודיו למוזיקה בפלורנטין שיש בו שיעורים פרטיים, והיום הגיעה בחורה צעירה שרוצה ללמוד פיתוח קול. "אני רוצה לעשות בלוז", היא אמרה, וכששאלתי אותה את מי היא אוהבת בבלוז היא ציינה שמות של אמני פופ- רוק. ילדה בת עשרים עם כל החיים לפניה…
בערך שעתיים אחר כך אני חושבת עליה ומה היא הייתה אומרת אם הייתה כאן בהופעה של עוזי רמירז ולהקתו, שזה כבר אלבום חמישי שלו בהרכב עם שחם אוחנה על הבס וטל תמרי בתופים, שירי אמריקנה שמשלבים בתוכם המון סגנונות וצבעים ממקומות אחרים, הכל בוירטואוזיות מוזיקלית ולא מהזן שבא להשוויץ, אלא ממש מתוך אהבה כנה ופשוטה שעוברת לכל אורך המופע.
הבלוז, הרכות והאינטימיות של שיר כמו Hey Bo Dean, מתפוצצים בצבעי הקשת הרוקביליים- פסיכדליים של שירים מהאלבומים הקודמים וגם מהנוכחי- Ice Skates, שבהתאם למסורת הרמירזית גם בו יש סקי בין אווירות שונות ממש בתוך אותו שיר, מעברים בין קדרות לאור ושמחה, רגעים שהגיטרה של עוזי משדרת מסרים לחלל החיצון ורגעים שהיא עושה את תפקידה כחברתו הקרובה של נווד הדרכים המאובק שלועס קש להנאתו.
יש לציין קאבר נהדר שהלהקה עשתה לעצמה- לא אגלה איזה כדי שתחפשו בין הקליפים שצילמתי מי שלא היו (ופספסתם), רגע מפתיע של עיבוד מדויק שלוקח את השיר המפורסם והופך אותו לשיר אחר לגמרי, ממתק לאוזניים. וגם- סולו התופים של טל תמרי, אלוהים אדירים. ואת זה קצת חבל לי שלא צילמתי.
לצערי הרב יש נקודת חסרון הנעוצה בסאונד שהיה כואב באוזניים, סאונד שאולי היה מתאים לחלל עמוס באנשים או גדול יותר, פשוט עשו סאונד חזק מאוד שבקושי איפשר לעמוד קרוב לבמה כי הבסים היו סופר חזקים. אז הקהל רוב הזמן עמד יותר רחוק כדי לנסות לשמוע כמו שצריך. כשהתקרבתי כדי לצלם כאבו לי האוזניים ולא היה נעים… לתשומת לב אנשי המועדון החביבים.
לסיכום, אומר שההופעה הייתה מוצלחת, גם אם אישית כבר מכירה את רוב החומרים של עוזי ואוהבת מאוד תמיד כיף לבוא להקשיב שוב, וגם החומרים החדשים משתלבים יפה עם השירים מהאלבומים הקודמים, אנרגיית רוקנרול איכותית.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שיר אלוני
וידאו, צילום שיר אלוני
