מופע ראשון מתוך שניים של "מלך הרומנטיקה" אנגלברט הומפרדינק, היכל התרבות, שלישי, 02.06.2015, נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" מגזין ישראלי עצמאי.
התגובות לא אחרו להגיע, במהלך הלילה, לאחר שפרסמתי כמה תמונות מהמופע אמש בהיכל התרבות לרשת החברתית, קהל מעריצים, במיוחד מעריצות, חלקן כבר סבתות, הגיב מייד, מכל רחבי העולם, והאיר לי את התובנה כי מדובר בתופעה או לפחות פנומן מוזיקלי.
אנגלברט הומפרדינק, או בשם בו נולד בהודו – ארנולד ג'ורג' דורסי, עוד רגע בן 80, מוכר בעולם הרחב וגם בארץ כאחד מגדולי זמרי הבלדות הרומנטיות נוסח אולמות הפאר של המלונות הנוצצים בעיר המדברית לאס ווגאס, עם ארון בו מונחים כשבעים אלבומי שירים, ופרסים רבים, למרות גילו המתקדם הוא עדיין אוחז את כוחו במותניו תרתי משמע.
גילוי נאות, הומפרדינק היה ברירת המחדל שלי אמש, תכננתי להגיע למועדון בארבי על מנת לסקר את המופע היחיד של היוצר והזמר Mac DeMarco המעורר רעש רב במרחבי המרשתת במיוחד בנישה ההיפסטרית של שכונת פלורנטין בתל אביב, אך לצערי מנהל חברת נרנג'ה האמונה על הבאתו והבאת אמני שוליים עצמאיים צעירים ומרתקים אחרים הודיע לי לפני ימים מספר שלא נותרו יותר כרטיסים וכנראה אפילו סיכת ראש לא אוכל לדחוף לתוך המועדון.
אבל נחזור למציאות, כבר בשעת ערב מוקדמת, כשנאלצתי להמתין זמן רב עד שהתפנו מקומות חניה במרתף המכוניות המגה ענקי מתחת לכיכר הבימה, הבנתי שהסיפור של אנגלברט הומפרדינק, החוזר להופעות בישראל, ארבע שנים לאחר שכבש את ההיכל ביד אליהו, שנתיים לאחר שהספיק גם לייצג את אנגליה באירוויזיון והיה למעשה הזמר הכי מבוגר בזמן אמיתי בתחרות, הוא אכן תופעה ומושא להערצה ואהבה המובילה הערב ובערב שלאחריו אלפי אנשים, בקבוצת גיל הנע בין החמישים ולמעלה מכך למלא את היכל התרבות עד אפס מקום.
מה יש בו, באיש המאוד מבוגר, תכלס, שמביא את הקהל הרב, נוסטלגיה, זכרונות, אהבה, התרפקות, להערכתי כל אלו יחד, הומפרדינק ניצב בשורה די ארוכה ומכובדת של מוזיקאים, זמרים וזמרות, שהרבו להגיע ולהופיע כאן בשנים האחרונות, בגיל מאוד מבוגר, כשחלק גדול מבני גילם כבר מבלה במועדוני קשישים או בתי אבות, קונה מתנות לנכדים או טובל בים לפני הנץ החמה, הם עדיין עושים זאת על הבמה מול קהל רב המעניק תשואות, שמות כשארל אזנבור, ניל סדקה, טום ג'ונס, פול אנקה, טוני בנט, ז'ולייט גרקו, דיון וורוויק ואחרים.
הומפרדינק, המלווה בתזמורת וצמד זמרות ליווי בלונדיניות בשמלות מיני מאוד קצרות החושפות רגליים ארוכות, עלה לבמה לקראת השעה תשע וחצי, בחליפה שחורה וחולצה באדום שני בנוסח עדות לאס ווגאס כאשר כניסתו מלווה בהקרנת סרטון מעל מסכי ענק צדדיים המנציח את רגעיו הגדולים ביותר בשנים עברו לצד שמות גדולים עוד יותר החל מדין מרטין ועד אלטון ג'ון, הוא פתח מיד בשורת להיטים שכל אחד באולם הענק הכיר, ידע להתנועע נכון ובחתוליות גמישה למרות גילו וכרס לא קטנה שצימח עם השנים, ואף נתן את קולו המצויין והעמוק (כן, היו רגעים שחשבתי על פליי בק ואוטו טיון, אבל לא, זה היה אמיתי וחי) בשירה, כן, סוג של שירה בציבור סוחפת שלא ניתן לעמוד כנגדה (גם אני, אודה ולא אבוש מלמלתי את המילים "Quando, Quando, Quando" או בתרגומן לעברית – מתי, מתי, מתי, מהשיר שבוצע לראשונה בגרסתו האיטלקית בפסטיבל סן רמו בשנת 1962 ומאוחר יותר אומץ בתרגומו האנגלי בידי הומפרדינק והפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. בין לבין, כאיש עסקים ממולח ואמן היודע למכור את עצמו הזכיר הומפרדינק את האלבום הבא עליו הוא עובד כעת, אלבום דואטים בשם "Engelbert Calling" במסגרתו שיתף פעולה עם שמות כאלטון ג'ון, קליף ריצ'רד, אוליביה ניוטון ג'ון, ווילי נלסון, קני רוג'רס, ניל סדקה, דיון וורוויק, שארל אזנבור, ועוד המון המון שמות, תוך כדי הדגמה וירידה על לשונו הארוכה של כוכב להקת KISS ג'יין סימונס, המשתתף באלבום…
כן, זו האווירה ששלטה באולם אמש, להיטים הגדולים מהחיים, מעין התרפקות על ימי העבר, הגברת הלא כל כך צעירה (שבטח הייתה שתי כיתות מעלי ביסודי, סליחה) שישבה לידי, שלטה בכל מילות השירים ואף הוכיחה זאת במהלך המופע, גם אחד הגברים המבוגרים שישב מאחורי חש לעתים כאילו והוא במסיבת ריקודים וקם מכסאו לעבר המעבר רק על מנת לשיר ולרקוד, אקט שטופל בזריזות בידי סדרנית חרוצה (למה?…) אך הוא קטף את שלו כאשר במהלך ההדרן הצליח להגיע עד קדמת הבמה ללחוץ את ידו של הומפרדינק שנטל כסא והתיישב ממש על הקצה ולנשקו ולהפוך למושא קנאה של כמה נשים שהזדרזו להגיע אף הן ולזכות במטפחות אדומות מתוך הערימה שהומפרדינק שחרר לחלל האוויר (זה לא תרגיל של שארל אזנבור או גימיק קבוע של זמרי לאס ווגאס שכאלו?…).
היה תענוג כמו שאומרים, תענוג שהשאיר בתאי מוחי כמה הנחיות להמשיך ולפזם ברפטטיביות את הפזמונים של השירים (שלחלקם יש סיפורים מרתקים על הדרך להצלחתם, תחפרו לבד בגוגל…) בדרך החוצה לרחבה של הכיכר עד החניה.
בקטנה – אני כבר רגיל ששעות ספורות לאחר שאני מפרסם תמונות באינסטוש או בפייסבוק המעריצות המאוד צעירות כבר מעתיקות את התמונות שלי בלי לדפוק חשבון לזכויות וכו', אבל הפעם, וואו, עדיין בעודי כותב שורות אלו, אני מקבל דיווחים מאפליקציית הפייסוש שסבתות רבות ברחבי העולם חומסות את זכויותי ומשתפות את התמונות, יאללה, סבתות, לבריאות, ויראליות, להערצה ואהבה אין גיל. 🙂
ליין אפ: THIS IS A LOVELY WAY, ANOTHER TIME ANOTHER PLACE, AM I THAT EASY TO FORGET, LOVE STORY, A MAN WITHOUT LOVE, AFTER THE LOVIN’, HELP ME MAKE IT, QUANDO, THE HUNGRY YEARS, SOMETHING ABOUT THE WAY YOU LOOK, MAKE YOU FEEL MY LOVE, I CAN’T STOP LOVING YOU, THINKING OUT LOUD, POWER OF LOVE, I’M ON FIRE, HOW I LOVE YOU, THE LAST WALTZ.
מחרוזת עם – THIS MOMENT IN TIME, THE WAY IT USED TO BE, LES BICYCLETTES, THERE GOES MY EVERYTHING, SPANISH EYES.
הדרן: RELEASE ME, FOR THE GOOD TIMES
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
