סיקור הופעות

מלאכים שחורים על שמי תל אביב

מופע הרכב הגאראז' פסיכדלי מטקסס "בלאק אנג'לס" במועדון בארבי, חימום – צ'רלי מגירה. 02.12.2013. חפירת מילים, תמונות וקולות – יובל אראל.

מלאך שחור בתל אביב, אלכס . צילום: יובל אראל
מלאך שחור בתל אביב, אלכס . צילום: יובל אראל

מלאכים שחורים, שם קוד להרכב מארץ האמיצים, הרומז על כמה מאבות המזון המוזיקלי אקא לו ריד, ניקו וכל החבורה ההיא, אומרים שהם אחת מהלהקות הדומיננטיות שיצאו מאוסטין, טקסס בשנים האחרונות.

ההרכב שהשאיל את שמו מכותרת שיר של ההרכב המיתולוגי וולווט אנדרגראונד, מוגדר כהרכב המבצע גאראז' רוק של גיטרות מלוכלכות עם קורטוב של פסיכודליה המזכירה תקופה אחרת במוזיקת הרוק המתקדם.

מאז שנחשפו לתודעה באמצעות האינטרנט בשנת 2004 עם אלבום EP  הבכורה שלהם – The Black Angels, הם הספיקו לחבור להרכבים נוספים הנוגעים בשוליים הקודרים, המסתוריים והבלתי מתפשרים בהזייה כבריאן ג'ונסטון מסאקר, בלאק קיז וקווין אוף סטונאייג'.

כאשר המלאכים השחורים ננעצים חזק ובעוצמה בסצנה הקודרת אך הפסיכדלית הזו הם מתחילים ליצור מוזיקה ואלבומים שיש האומרים כי הם רק הקצה של החוויה והתחושה הנוצרות במהלך הופעות חיות שלהם.

את הסברה הזו למדתי אמש במועדון בארבי. הבלאק אנג'לס הגיעו לישראל בהזמנתו של ערן אריאלי, האיש העומד מאחורי "נרנג'ה", הפקה האחראית על הבאתם לארץ של הרבה הרכבים ביזאריים, מוזרים ומסתוריים כיות' לאגון, ג'ון גראנט, אוף מונטריאול, דניאל ג'ונסטון, יו לה טנגו.

המופע הוא חלק מסבב שהמלאכים עורכים בעקבות השקת אלבומם האחרון שהושק השנה – "Indigo Meadow", אלבום שצבר תגובות חיוביות במובן המצומצם של המילה ולהיפך, הוגדר כאחד האלבומים החשובים, המעניינים והמאתגרים שיצאו מעבר לים בשנת 2013 העומדת להסתיים…

את המופע של המלאכים חימם הרכבו של צ'רלי מגירה – Charlie Megira & The Bet She'an Valley Hillbillies, מי שהחזיק בארץ את ההרכב Modern dance club לפני מספר שנים ועזב לברלין הרחוקה על מנת לעשות לעצמו ולמשפחתו, את ההיסטוריה והיחסים שלי עם צ'רלי תוכלו ללמוד כאן.

צ'רלי מגירה, בית שאן, ברלין, תל אביב. צילום: יובל אראל
צ'רלי מגירה, בית שאן, ברלין, תל אביב. צילום: יובל אראל

אז מה היה אמש?

כמה מאות, כמעט עד גודש מלא, מלאו את מועדון בארבי, החולצות השחורות, הגילאים המעורבים, חובבי מוזיקת שוליים בועטת ואנרגטית, בוגרי פינק פלויד  (אגע בכך מיד) ותלמידי הפסיכדליה החדשה לצד חובבי הדיסטורשן והטרוף המוזיקלי.

עלייתו של צ'רלי מגירה לבמה לוותה בשמחה רבה, צ'רלי נבחר בידי הבלק אנג'לס עצמם להתארח כהרכב מחמם לאחר שהצלילים שלו הגיעו גם אליהם, ככה בקטנה הערה – את המסע הגדול של צ'רלי מגירה לאירופה הוא ערך בעקבות הזמנה של ג'י גיטהארד המנוח שצפה בקליפ שצילמתי את צ'רלי בצימר בת"א והתרשם…

הפעם צ'רלי היה מלווה במתופף על שני קונגוס ובסיסטית – אקא נערת המוות. המופע שלו כלל מבחר מצומצם יחסית משלל השירים מאלבומיו השונים לאורך השנים.

קצת אחרי השעה אחת עשרה, כאשר בארבי עמוס לעייפה, המזגנים טרם הופעלו והחום פועל על מפלי זיעה של הקהל הרב, החלה ההצגה הגדולה. לצלילי הגדולים מכולם – פינק פלויד, לתצוגת ווי ג'יי פסיכדלית שמלאה את הקיר מאחורי הבמה עלו חברי הבלאק אנג'לס לבמה – אלכס מאאס, הסולן וקלידן המזוקן של ההרכב, כריסטיאן בלנד, גיטריסט, מתופף וזמר, קייל האנט, קלידן, גיטריסט, בסיסט ומתופף, ג'ק גרסיה, הגיטריסט המוביל וזמר, ואחרונה חביבה – סטפאני ביילי, המתופפת עם השיער הזהוב המתנופף.

סטפני, מתופפת עם אשכים. צילום: יובל אראל
סטפני, מתופפת עם אשכים. צילום: יובל אראל

המלאכים ניגשים ישר לעניין אחרי הי קצר הם פותחים בשיר Broken Soldier מתוך אלבומם האחרון – Indigo Meadow. הקהל פותח מבערים במקביל ותשואות רבות עפות בחלל המועדון, וכך זה הולך – תצוגת הווי ג'יי מטריפה את החושים, הסאונד במפתיע מצויין פלוס פלוס, הקהל פחות או יותר מנסה להזרים עצמו לעבר הרחבה התחתונה סמוך לבמה, אני כבר מזהה כמה דמויות שוליים מלהקות הרעש והטרפת המתחילים לארגן ריקודי דחיפות לצדדים נוסך פוגו וחבורתו, לא נוקב בשמות אבל כולם יודעים מי אלו, האמת, יש כאן סוג של משוואה, השוואה, הקבלה אפילו, כי אלו, ההרכבים הקטנים הבועטים של הסצנה המקומית, חיים על הצלילים האלו, יוצרים את הסצנה הזהה המקומית, אז מותר להם…

המופע מתפרש על פני שעתיים כמעט, ח"י שירים, חלקם הגדול מהאלבום הטרי, יש גם קטעי "מופת" "קלאסיים" מאלבומים הקודמים, אולם סך כל החלקים היה מופע מטורף ומשוגע, רוקנ'רול בסיסי, רועש ומלוכלך, בלי יותר מידי פוזות, בלי יותר מידי אפקטים, עם הרבה גיטרות, עם הרבה דיסטורשן, עם שירה מוזרה, עם אווירה מופרעת, עם חוויה ויז'ואלית מדהימה, כך צריך להראות וכמובן גם להישמע מופע רוק טהור, חודר, נוקב, נוקר, דוקר, זורק, מעיף, חופר, הופך, קורע, תולש, וגם מענג…

את ההדרן הם לקחו עם שני קטעים "שחורים" – black Grease מאלבומם המלא הראשון Passover וקינוח ארוך במיוחד (הבאקליינר התריע בפני שזה יהיה ארוך מאוד כמה דקות לפני הירידה עליה וסיום המופע) עם השיר Black isn't black  המקנח אף את האלבום האחרון Indigo Meadow.

את האפטר פארטי שנערכה ברסק השארתי לרעבים, סוג של הפתעות שאמנדה פאלמר כבר הרעיפה כאן בארץ, מנהג חדש בא לעיר? אני הלכתי הביתה לישון, מי שעדיין רעב מוזמן להגיע הערב לרוטשילד12, צ'רלי מגירה ינגן…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

צ'רלי מגירה – חימום

בלאק אנג'לס

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. אחלה תמונות היה אש! רק יש לך טעות, הוידיאו השני לשיר קוראים manipulation ולא black grease .

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: