המצעד של לולה

מופע הרכב האלקטרו אינדי פולק של גיל לנדאו ויעל שושנה כהן בתאטרון תמונע, בדרך לאלבום הבכורה, מוצ"ש, 28.09.2013, נכח, חווה, צילם ומדווח – יובל אראל.

לולהמארש, הרכב היוצר ומבצע בסגנון פולק אינדי עם נגיעות אלקטרוניות נולד בעקבות מפגש בין יעל שושנה כהן, שכבר בילדותה אהבה לשיר ולרקוד בחוגים, בבית הספר ואף בלהקת פיקוד מרכז במהלך שירותה הצבאי ואחריו טעימה מהלימודים בבית הספר רימון מצד אחד לבין גיל לנדאו, מוזיקאי בוגר מכללת מיוזיק מהצד השני, המפגש ביניהם הוביל לנסיון, די מוצלח, לכתיבת סקיצות מוזיקליות והופעות כצמד.

במהלך ההופעות שילבו יעל וגיל צלילים מסומפלים מהמחשב, לצד מלודיות עממיות פולקלוריות ושירים בעלי ליריקה ספרותית, שברובם הגיעו מעולמה של יעל. בעקבות החיבור המקצועי המוזיקלי נוצר גם הניצוץ הרומנטי והשניים חיים כבני זוג בד בבד עם המשך עבודה ויצירה משותפת. בעקבות צרופו של מתי גלעד, נגן הבס, שהביא עימו רוח חדשה, נפתחה הדלת ליצירה רחבה יותר, בהמשך הצטרפו להרכב רמי אוסרווסר המנגן בגיטרות וקלידים וזמן קצר לאחר מכן דקל דביר המתופף, ההרכב הצליח ליצור עוצמות שבאו לידי ביטוי בעיבודים חזקים ומפתיעים שהאדירו את ההפקה המוסיקלית.

בד בבד ניסתה יעל את מזלה לפני שנה כאשר השתתפה בעונה השנייה של תוכנית הריאליטי- "דה ווייס" שם זכתה להיכלל בנבחרת של אביב גפן לאחר שבמהלך ביצוע האודישן הרשמי לשיר של לנה דל ריי היא הצליחה ללכוד את תשומת לב כל המנטורים בתוכנית. יעל המזכירה בחיצוניותה את סיון טלמור, אניה בוקשטיין ורז שמואלי זכתה לתגובות נלהבות ובמיוחד חשיפה ארצית.

בימים אלו עובדים חברי הלהקה על אלבומם הראשון, עד שיושק אפשר להאזין כאן לכמה סקיצות ישנות…

את ההרכב ראיתי לראשונה במסגרת אירועי "לילה לבן" כחלק ממופע שנערך בגן הפסגה ביפו העתיקה והם הדליקו אותי, לאחרונה החמצתי כמה הופעות חלקיות של ההרכב שהתקיימו כחלק ממארג שלם, הן באיוונט של בלקוני טי.וי בפאסאג' והן במסגרת הקדימון לאינדי נגב בחסות קולה קמפוס ועלה רמפה. אולם אמש זכיתי לחוות מופע שלם ומענג של ההרכב בתאטרון תמונע.

מוצאי שבת המסכמים חודש שלם של חגים, פסטיבלים והמון המון הופעות היוו את התזמון הנכון להגיע לתאטרון תמונע יחד עם כמאתיים ויותר אנשים, מוזיקאים, חברים, אוהדים שמלאו את המועדון לחלוטין במופע שהוגדר כמופע ישיבה, כמי שמריח את השטח מראש דאגתי להתמקד בשולחן המרכזי מול הבמה, שולחן שעד מהרה היווה מעין עמדת תצפית קדמית לחבורה גדולה של צלמים שהגיעו במיוחד למופע, הנחשב כמופע שגרתי, לא השקה ולא חגיגה…

כאשר ההרכב עלה לבמה והמופע החל הבנתי מיד למה קהל רב ומדוע כיתת צלמים שלמה, תראו, יעל שושנה כהן היא בראש ובראשונה בחורה יפה, בעלת קול מיוחד, בימתיות נכונה והופעה אקסטרא – אוונגרדית, ההרכב המלווה אותה, מצד אחד גיל לנדאו בן זוגה המוזיקלי ולחיים ומצד שני רמי אוסרווסר במיוחד יוצרים מיד אווירה מוזיקלית מיוחדת, מרחפת ואפלולית קמעה, הנותנת תחושות של אגדות קסומות בעולם ללא זמן ומקום, ישנם קווים מספר הנוטעים תחושת אסוציאציה לכיוון רותם אור והארד מג'יק שלה, גם אסוציאציה הזורקת אותך לעבר בן ודניאלה ספקטור, תאכלעס, המוזיקה של לולהמארש לוקחת אותך לעולמות דמיוניים רחוקים ואתה שוכח את מיקומך ומרחף לרגע אל מעבר לים.

המופע כלל עשרה שירים מקוריים של ההרכב לצד ביצוע מחווה  עולץ ותזזיתי, מעובד ומופק לשירה של ננסי סינטרה – These Boots Are Made for Walkin, את ההדרן המתבקש החלו יעל וגיל בשיר מהתקופה בה היו עדיין דואו מוזיקלי – What am i ולאחריו הצטרפו כל חברי ההרכב לביצוע שני שירים נוספים.

אתה יודע שהמופע היה מוצלח כאשר תחושת האדרנלין והאופוריה המענגת המלווה אותך ביציאה נמשכת עוד כמה שעות טובות אל תוך הלילה, היה לי ממש מארש עם לולה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – סמאטרפון – גוגל+

וידיאו