דיווח מהשטח

אשכרה, תינוק מעופף בבארבי..

מופע האיחוד של הרכב הרוק "The Flying Baby", סבב ראשון, מועדון בארבי, שישי, 05.07.2013, נכח, שמע, ראה, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

דו קרב גיטרות, אלטמן ואלון. צילום: יובל אראל
דו קרב גיטרות, אלטמן ואלון. צילום: יובל אראל

אני אשתדל לעשות זאת קצר הפעם, אחרי שציפינו למופע הוא הגיע ובגדול, גבע אלון, גדי אלטמן ואיסר טננבאום הראו הערב לקהל הישראלי מהיכן משתין הדג. (נקודה)

הפליינג בייבי הוא טריו שאין לו הרבה מה לחפש בישראל, אלא אם חבריו חייבים לנגב כל יום חומוס ביפו או לבקר פעם בשבוע באוזן השלישית ולבדוק מה חדש במוזיקה הישראלית העצמאית. חמש שנים חלפו מאז פרקו את החבילה וכל אחד מהם פנה לדרך אחרת, האיחוד הכי צעיר בסצנה הגיע ממש בתזמון נכון ומדוייק.

פרסומת

המופע שהתקיים בליל שישי במועדון בארבי שהיה מלא מפה לפה בקהל שרובו ידע את מילות השירים בעל פה, הוכיח מעל לכל ספק כי האיחוד היה מתבקש והשלישייה הזו, וגבע אלון בראשם במיוחד כנגן הגיטרה הוירטואוז ומבצע השירים הכריזמטי – היא הרכב מהליגה העולמית, הבינלאומית, וכפי שציין מאן דהוא ברשת החברתית, אנחנו נשמח אם הם יעשו לנו טובה ויגיעו פעם בשנה לביקור + הופעה בארץ.

התינוק המעופף, איחוד, בארבי. צילום: יובל אראל
התינוק המעופף, איחוד, בארבי. צילום: יובל אראל

מה שחוויתי במועדון בארבי אמש, וכאחד שחווה הרבה מאוד עד יותר מידי הופעות רוק בשנים האחרונות, היה שיעור מאלף באיך עושים רוקנ'רול אמיתי, מטובל בפירורי פולק, מעוטר בהרבה דיסטורשן, מעמיד במרכז הבמה גיטריסט וירטואוז שכל סולו שהוא יוצא אליו יכול להירשם במרשם האוכלוסין כיצירה בפני עצמה. שעתיים תמימות שכללו 18 שירים משני אלבומי ההרכב היו אחת החוויות שעליהן ניתן לאמר – מי שלא היה, הפסיד, ובגדול.

אינני מוצא מקום להמשיך בתיאור איזה שיר שרו ואיך שרו, איך נגנו ואיך אלטמן הלא כל כך קטן דאג מעת לעת לדו קרב גיטרות עם גבע, לא ארחיב על עבודת הקצב המצויינת של איסר. אני אניח כאן בהמשך את שיר הפתיחה של המופע ואתם  תראו ותאזינו לבד ותבינו איך למה ומדוע…

פרסומת

יש לכם סיכוי נוסף במוצאי שבת להגיע לבארבי לסבב השני של האיחוד. בינתיים תאזינו לאלבום הרימאסטר

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע – צילום יובל אראל

וידיאו – צילום יובל אראל

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: