דיווח מהשטחהופעות בינלאומיות

דפשיגעון בפארק הירקון

מופע להקת Depeche Mode בפארק הירקון, 07.05.2013, אחרי הרקדה של BBBSS ובוקה שייד, נכח, צילם, תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון עצמאי ברשת.

דייב גהאן, דפשיגעון בפארק הירקון. צילום: יובל אראל
דייב גהאן, דפשיגעון בפארק הירקון. צילום: יובל אראל

אוקי, אחרי המתנה ארוכה (מספר חודשים..) התממשו ציפיותיהם של מעריצי ההרכב הבריטי Depeche Mode והם שבו לישראל בשנית לאחר כארבע שנים ופתחו באופן רשמי את הטור העולמי המלווה את השקת אלבומם האחרון שיצא באפריל –  Delta Machine, אלבום האולפן השלושה עשר  במספר, מתוך 24 אריכי נגן בסך הכל ועוד 50 סינגלים. המופע לווה בבאז תקשורתי גדול במיוחד ברשתות החברתיות כפייסבוק, טויטר ויוטיוב, מסיבת עיתונאים בשידור חי מאירופה, מופע אצל לטרמן בארצות הברית בשידור חי ועוד מסיבות וחגיגות שקדמו אט אט לכיוון רגע השיא, הן מבחינת ההרכב שפתח את הטור החדש והן מבחינת הקהל הישראלי שטרף על בסיס יומי את האדרנלין שהלך ונבנה לקראת המופע.

מהלך בנעלי, דייב גהאן. צילום: יובל אראל
מהלך בנעלי, דייב גהאן. צילום: יובל אראל

באופן כללי ניתן להגדיר את דפש מוד כהרכב סינת' פופ שהוקם בשנת 1980 באנגליה. הרכב הנחשב כאחד מהמוצלחים והמצליחים יותר שהניב "הגל החדש הנאו-רומנטי" שהיה פופולארי בתחילת שנות השמונים, הרכב הממשיך ללא לאות לפעול גם כיום ולזכותו מכירת של מעל מאה מיליון עותקים מאלבומיו.

מלאך, דפשיגעון בפארק. צילום: יובל אראל
מלאך, דפשיגעון בפארק. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו הערב בפארק הירקון? דפשיגעון אמיתי, מופע מרגש, מרתק, אקסטראווגנזי, מלא באנרגיות, אפקטים ויז'ואלים מהממים על גבי מסך ענק המלווים גם במסכי הקרנה של המתרחש על הבמה בקלוז אפ ענקי באיכות HD (תיקון העוול שנגרם לקהל במופע הקודם בשנת 2009 כאשר המסכים שימשו אך ורק לווי ג'י אומנותי ותו לאו…) והרכב של מוסיקאים מלאי אנרגיות השופכים את  צלילי להיטיהם מהשנים החולפות ואף מהאלבום החדש, שלמעשה לשמו התכנסנו כאן הערב..

היו כמה נקודות טובות וחשובות והיו גם כמה פאשלות, ואני לא מתכוון להתעלם מהם, ואני אפרגן כאן לצד נפנוף אצבע עצבנית מה…

יקר, דפשיגעון אדיר. צילום: יובל אראל
יקר, דפשיגעון אדיר. צילום: יובל אראל

שאפו גדול ורספקט לאדם שוקי וויס ולחברת שוקי וויס הפקות על עצם הגשמת החזון מידי שנה בפעילות אמיתית ומלאת אהבה להביא לכאן, לישראל שבמזרח התיכון, את השמות הטובים והחשובים בתחום המוסיקה בת זמננו, שאפו וכיפאק הי לשוקי וויס האדם, המקפיד מידי מופע פארק שבהפקתו, לעלות לבמה ולפנות לקהל הרב בהנחיות ואזהרות אבהיות על מנת שלא יאונה להם כל רע במהלך המופע ובריאותם תישמר.

כשהגוף מדבר...גהאן. צילום: יובל אראל
כשהגוף מדבר…גהאן. צילום: יובל אראל

פויה אחת גדולה לאלו שמתחתיו או הקשורים בחוזי משנה דוגמת אנשי האבטחה על מחלקותיהם, בריונים שמנעו הכנסת בקבוקי שתיה מפלסטיק, כריכים ושקיות פירות אותם הביאו הבאים בשערי המופע, אנ י יודע כי בשום פרסום רשמי ולא רשמי, מטעם ההפקה, מטעם המשטרה ומטעם מי שלא יהיה לא נאסר על הכנסת טובין שכאלו, כן, נאסר להכניס חפצים פוגעניים, אלכוהול ובקבוקי זכוכית, הכל בשם הביטחון האישי, אבל למה להפוך לבריונים בשירותו של קבלן דוכני המזון והמשקה שבתוך המתחם? פויה.

דפשיגעון טוטאלי, פארק הירקון, תל אביב. צילום: יובל אראל
דפשיגעון טוטאלי, פארק הירקון, תל אביב. צילום: יובל אראל

ואחרי שפרגנתי, וגם ביקרתי, וגם נפנפתי באצבע מוכיחה, אפשר באמת לחזור לרחבת הדשא הגדולה שהכילה קרוב לעשרים אלף ישראלים, וכמה אורחים מחו"ל שנהנו במסיבת הדפשיגעון הגדולה שדייב גהאן וחבריו – מרטין גור ואנדרו פלטשר בתגבור של מתופף ןקלידן נוסף ערכו לכבודם. אין ספק שהחבורה המצויינת ומלאת המרץ הזו נתנה את כל כולה הערב ויותר מפיצתה את המעריצים הישראלים.

אז מה היה? פלייליסט –

Welcome to my World ,Angel, Walking in my Shoes, Precious, Black Celebration, Policy of Truth, Should be Higher, Barrel of a Gun, Only When I Lose Myself, When the Body Speaks, Heaven, Sooth my Soul, Pain That I'm Used To, Question of Time, Secret, Enjoy the Silence, Personal Jesus, GoodBye.

והדרן ארוך ועשיר –

Home, Halo (Goldfrapp Remix), Just Can't Get Enugh, I Feel You, Never Let Me Down.

 ועוד הערה בונה – הופעת החימום של תמיר מוסקט ותומר יוסף חברי הבלקן ביט בוקס המצויינים שרק עככשיו חזרו מסדרת הופעות בארצות הברית כצמד סאונדסיסטם הייתה, אפעס קצת פאטתית, כך גם לגבי המופע המקדים של בוקה שייד, מזה היה בדיוק? למה לא לתת הזדמנות למוסיקאים וזמרים מקומיים שכוכבם דורך כעת להיחשף לעשרות אלפי הצופים שהגיעו לפארק? זכורה הופעתה המרשימה של ריף כהן כחימום לרד הוט צ'ילי פפרז, אפשר היה, לדעתי, להעלות לבמה את אסתר רדא, נסיכת הגרוב החדשה שכוכבה עולה, זה היה טוב בשבילה ועוד יותר טוב לקהל.

ניצחון. לעולם לא תאכזב. צילום: יובל אראל
ניצחון. לעולם לא תאכזב. צילום: יובל אראל

אז אנסה לסכם סופית – תודה לשוקי וויס על המופע שארגן, תודה לדייב, מרטין ואנדרו על הדפשיגעון שערכו הערב בפארק. תודה. בדרך החוצה, בתור לשלשל כמה מעות על החניה בפארק, לפני עומדת מעריצה, אם צעירה, שילמה מעל 700 שקלים כדי להיכנס לגולדן רינג, הכי קרוב שרק אפםשר, מספרת שהמתינה מהשעה עשר בבוקר, היא נראית לי נורמלית, אבל הסיפור שלה נשמע לי משוגע קצת, זו תמצית הדפשיגעון.

הערה – כל הזכויות על המושג דפשיגעון שמורות לקרן אוחיון.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

לחצו כאן לצפייה בגלריית תמונות של אדוה אראל (סמארטפון, בדשא..)

וידיאו

פליי ליסט – וידיאו גולשים – כי הרי בלי סמארטפונים זו לא הופעה…

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

2 תגובות

  1. מסכים עם הכול מלבד בוקה שייד – היה מעולה וזה חיזק אצלי את הרצון ללכת להופעה אחרי האכזבה המסיכה של ההופעה הקודמת.את הבלקנים לא הספקתי לראות…..

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close