דיווח מהשטח

Folo | השקה | בית העם | תל אביב

מופע השקת אלבום בכורה ל – Folo, סופר גרופ הירושלמית .  09.08.2012, 21:30. על גג בית העם בשדרות רוטשילד 69 תל אביב, היה, האזין, צילם ותיעד – יובל אראל.

folo, השקה, בית העם. צילום: יובל אראל
folo, השקה, בית העם. צילום: יובל אראל

ההרכב הירושלמי Folo השיק את אלבום הבכורה שלו – The Secret message על גג בית העם בשדרות רוטשילד 69 תל אביב, אל מול כמה עשרות צעירים שהגיעו במיוחד בלילה קיצי ולח מאוד לחזות במוסיקאים המבטיחים מירושלים שנחתו כאן בעיר הימתיכונית המהבילה…

כבמטה קסם נמוגו בדיוק בשעה 21:30 צלילי הג'אם סשן שהתרחש על ספסל בשדרה לא רחוק מבית העם, מישהו כנראה הבין שזמן ועת לכל חפץ…ועכשיו זהו הזמן הירושלמי, עם בירות בי"ג שקלים (חצי ליטר…) ושני ונטילטורים שניסו לעשות רוח אך לא הצליחו עמדנו שעה ארוכה על הגג מסביב לשטיח המהוה והאזנו לצלילי הנויז המשולב בנגינה שחוללו ארבעה צעירים מירושלים, אורי אלבוחר – סולן וקלידים, נועם הלפר (Kitzu) בגיטרות, רני מגידו – מחשב ואלקטרוניקה וענר פקר (TheAngelcy)- קונטרה בס ובס.

אלבוחר והלפר, Folo, בית העם. צילום: יובל אראל
אלבוחר והלפר, Folo, בית העם. צילום: יובל אראל

ההרכב הזה שליבתו הנה אורי אלבוחר ונעם הלפר, לוקח את הצלילים באמצעות סימפולי קטעי אאודיו ישנים, שירה עכשוית ועיבודי מוסיקה אלקטרונית יחד עם הכלים האקוסטים לכדי אמירה אחרת, שונה ועם זאת מאתגרת את המאזין.

אלבוחר השיק לפני מספר ימים אלבום אישי, גם הוא אלבום בכורה בפני עצמו, לאחר שחרור שני סינגלים בשנה שעברה, תוספת לחגיגה.

אני חורק שיניים, מסתבר שלא הייתה ממש תאורה על הגג, למעט שתי נורות קריאה שהונחו על גבי הרצפה, הבנתי כבר שהוידיאו יהיה חשוך, והצילומים? לא תהיה ברירה, הפלאש יחתוך כאן בבשר החי…

השיר הרביעי בסט ליסט הוא הקטע שחיכיתי לו – קָרֵב יוֹם, הוא גם הקטע הראשון שההרכב שחרר להאזנה בכלל ברשת, זה הסמפול עם קולה של חנה רובינא לאחד מהפיוטים העתיקים של לר' ישראל בעל שם טוב – הבעש"ט, אלבוחר מוסיף כאן שירה באנגלית.

"קָרֵב יוֹם אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, רָם הוֹדַע כִּי לְךָ הַיוֹם אַף לְךָ הַלַּיְלָה, שׁוֹמְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיוֹם וְכָל הַלַּיְלָה, תָּאִיר כְּאוֹר יוֹם חֶשְׁכַּת לַיְלָה."

הקהל כאן כבר מכיר את הקטע, אני שומע כמה מצדדי מזמזמים אותו, יפה, רובינא, הדיווה של התיאטרון היהודי בארץ ישראל בטח מחייכת לה שם מעבר לעולם הבא. על הגג, אחד תופס יוזמה, עובר בין הצופים עם קערה, כל אחד משלשל כמה מטבעות כתשלום עבור המופע, בסוף מוכרים את האלבומים, כבר סיפרתי על העניין, הכל הפקה עצמית, לקחתי שניים, אחד מכל אחד. ויצאתי בחזרה אל הרחוב המהביל, מקלחת, כמה שיותר מהר.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151074132599654.453294.721654653&type=1&l=64791ae866

וידיאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

תגובה אחת

  1. נשמע אחלה; גם בירושלים אנחנו צריכים משהו כזה. הקטע 'קרב יום' הוא של הפייטן יניי, שחי לפני כאלף וחמש מאות שנים בגליל; הלהקה עצמה אמרה שהוא של הבעש"ט (שחי "בסך הכול" לפני כשלוש מאות שנה)?

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close