עוד שירים חדשים שמבקשים ללכוד את אזניכם…

כל בוקר מתעוררים לחבילה נוספת של שירים שממש מבקשים ללכוד את אזניכם, אחרי שהעברתי משחולת באוזניים, בחרתי עבורכם הקוראים חמישה שירים טובים, חדשים ומעניינים, להאזנה מלאה המסדר יעבור להקשב!

תסתכלו על הידועה בציבור….

"תסתכלו" – סינגל חדש להרכב "ידועה בציבור", זו להקת רוק/פופ אלטרנטיבי בעברית עם זוויות אלקטרוניות מזיזות קרביים על פי הגדרתם. הידועים הם  – נגה שפר – שירה, ערן ליבנת – גיטרות, עירית ועדיה בגיטרת בס, במחשב ובקלידים – הילית רוזנטל ומאחורי התופים – גילי רייכנטל.   

הידועים עומדים להשיק אלבום אי פי בהפקתו המוסיקלית של ניר אוורבוך העתיד לצאת בחודש הקרוב ובינתיים הם ממשיכים בסיבוב הופעות, הקרובה תתקיים בתאריך 30 במאי באוזן בר כחלק ממסע לקידום התודעה.

עתה משיקים חברי "ידועה בציבור" סינגל נוסף, "תסתכלו", אז קדימה "תאזינו"…

קחו אותה, את טל שדאי

טל שדאי, זמרת צעירה, נולדה בישוב קדימה לאמא תמניה ואבא אשכנזי. את השירים הראשונים כתבה בכיתה ב', קצת אחרי שלמדה איך כותבים משפט. כמו כל הילדות המוסיקאליות בגילה, תמיד חלמה להיות זמרת מפורסמת. למרבה הפלא במקום ללכת לאודישנים ללהקה צבאית החליטה להתגייס כלוחמת ומפקדת חי"ר. לאחר השחרור נסעה כמו כולם לדרום אמריקה, שם נפלה ההחלטה ללכת ללמוד מוסיקה. מאז הספיקה ללמוד 3 שנים במכללת הד, להופיע ולעבוד עם אמנים שונים, להוציא בטעות שיר לרדיו, ולכתוב עוד המון שירים…

המוסיקה של טל היא מה שנקרא רוק איכותי, צבעוני, ציני, הכי ישראלי שיש, שיריה עוסקים בביקורת על החברה שאנו חיים בה, על הפשטות שהפכה לדרך חיים וריגושים רגעיים שלא עומדים במבחן הזמן. ישנם גם שירים על אהבות פסיכיות, לא קונבנציונליות, על רגש וחוסר רגש, על כל הסודות והחטאים שמובילים אותנו במסלול החיים.

בזמן הקרוב מתוכננות הופעות רבות בפריפריה אבל גם לתל אביבים ישנה הזדמנות להאזין לטל שדאי, היא תופיע במכללת הד (י.ל.פרץ 3 ת"א) בתאריך 25 למאי בשמונה בערב, 5 שנקל למי שלא בקומבינה.

בינתיים היא משחררת להאזנה סינגל בשם "קח אותי", אז קחו אותה עמכם…

יאללה סוזי, תתעוררי..

להקת The Wake Up Suzzys מעידים על עצמם כנגני רוקנ'רול מהיר, המושפע מסרטי קולנוע אמריקאיים, כסף גדול וגיטרות פנדר, והעיקרון הוא שהכל כיף, כיף, כיף.

המעירים של סוזי הם זוהר גינצבורג בשירה וגיטרה, יותם שלזינגר בגיטרה ושירה, דן קרפמן בגיטרת בס ושירה, ועל התופים רן יעקובוביץ'.

הם השיקו כעת אלבום בכורה בשם הכל כך מפתיע The Wake Up Suzzys

הנה שיר מתוכו שנבחר להיות הסינגל הנבחר – גבר של נשים…

את המעירים של סוזי תוכלו לפגוש במופע השקת האלבום בתאריך 18 למאי, ליל שישי בעשר בערב באוזן בר, 20 שנקל לגולגולת. אצל השכנים שלי באפרכסת יש הגרלת כרטיסים למופע, תנסו…

המשמרת השניה לא רוצה לאבד את שיווי המשקל

חברי המשמרת השנייה – גל יעבץ בשירה וגיטרות, שלומי אורון על התופים, יוני ויצמן בגיטרת בס ואביגד אורון בגיטרה מובילה, מצהירים כי בסוף יום עבודה, כשמניחים בצד לכמה שעות קריירות מבטיחות, ההייטקיסט, הנדלניסט, היועץ המשפטי ועורך הוידיאו פושטים את החליפות ומתייצבים טעוני אנרגיה למשמרת שניה

הארבעה לפני חודשים ליצירת הרכב רוק חדש ומרענן. לדבריהם הם מגבשים עוד ועוד חומרים חדשים לקראת אלבום ראשון וסיבוב הופעות מתקרב. בימים אלה חברי הלהקה מעבירים לילות בהקלטות ומיקסים.

הנה סינגל המוגש להאזנה, שיווי משקל.

ולסיום הפוסט קצת טעם של גרוב עם ניחוח של העולם הרחב..

הרכב הסופרגרופ "Lunacidal Tendencies" משיק סינגל – "Common is The Sense"

מה שהתחיל עם ערימה של שירים וג'אם שבועי הפך לפרויקט חוצה יבשות והקלטת אלבום בהשתתפות 15 חברי ההרכב הקבוע ו-20 מוסיקאים אורחים, מהמובילים בתחום: Lunacidal Tendencies הם (לפי סדר א-ב): שחם אוחנה, גבע אלון, שלומי אלון, גדי אלטמן, אייל דיין, אלרן דקל, איסר טננבאום, רונן כוכבי, שי פרידור, ספי ציזלינג, סער קדם, קותי, קרולינה, מיקה שדה ובריאן שטיינר.

הנה סינגל חדש "Common Is The Sense" מתוך האלבום המצופה – "After the End", הפעם בביצועו של אחד ממנהיגי ההרכב – אלרן דקל שהלחינו יחד עם רונן כוכבי.

בנוסף להיותו שותף ומייסד Lunacidal Tendencies, יחד עם בריאן שטיינר, דקל הוא מנהיג וסולן להקת הגרוב המוערכת פאנקנשטיין שעובדת על אלבומה השלישי, סוגרת כל כמה חודשים את הבארבי, ועוד רגע טסה להולנד לסיבוב הופעות. במקביל דקל עובד בימים אלו על אלבום סולו שני בעברית הצפוי לצאת בחורף הקרוב, ולוקח חלק במספר רב של פרויקטים של אמנים שונים ומסקרנים.

על הלחן של השיר דקל מספר: "השיר ,Common is the Sense, היה השיר הראשון, שהולחן בפרוייקט וזה קרה בבית שלי עם רונן כוכבי ובריאן. עוד באותו הערב, הקלטנו באולפן הביתי שלי סקיצה לשיר, שהיוותה את הבסיס לעיבוד הסופי של השיר בהקלטות, שש שנים אחר כך. השיר הזה בעצם היה הניצוץ שהדליק בנו את הרצון לעשות את האלבום. אגב, סאונד הצתת הגפרור באמצע השיר הוא שריד מאותה סקיצה ביתית.”