גיבור גיטרה – רם אוריון לא בן חלוף

רם אוריון, מופע ראשון בדרך לאלבום האישי השני "אחרון" . ליל שני באוזן בר, 20.02.2012, 23:00, היה שמע ראה, צילם ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם בגרסה מיוחדת בפורטל "בילויים" ובפורטל סלונה, מדור תרבות.

 כצייד עם החרב למותנו, כך רם אוריון והגיטרה החשמלית, יוצא לדרך חדשה, בניגוד לשיריו הקודמים רם אוריון לא צריך לבעוט במגבר כי זה כן מתחבר, זה קורה עכשיו, הניצחון, הסוף בכלל לא מתקרב, עדיין התחלה. גיבור הגיטרה רם אוריון בדרך לאלבום חדש.

אחרי קריירה ארוכה וחלק מהרכבי רוק'נרול כ"פה והטלפיים", "הדה בושס", "נושאי המגבעת" ו"בתריי זוזי", אחרי הפקות שונות עבור אחרים, בועט אוריון קדימה, משיק סינגל חדש "אהובתי בת החלוף" ופותח בסדרת מופעים בראשות הרכב מצויין במסלול להשקת האלבום הבא – "אחרון".

רם אוריון הוא גיבור גיטרה, ולא רק בשל שם השיר הנותן את שמו לאלבומו האישי הראשון, לרם היסטוריה ארוכה של פעילות כמוסיקאי, יוצר ומנגן, במיוחד בגיטרה חשמלית עם הרכבים המהווים חלק מחוט השדרה המוסיקלי של הרוקנ'רול הישראלי.

אזכיר ממש בקצרה,  מתחיל בשנות השמונים  עם רוגל אלפר, להקת המחתרת הדה בושס, בשנת 1988 מקים עם אסף גברון ואהד פישוף את להקת הפה והטלפיים ששילבה בין רוק למוזיקה אלקטרונית, שנה לאחר מכן  מצטרף רם להרכב הירושלמי נושאי המגבעת, בשנת 1991 הושק האלבום מי רצח את אגנתה פאלסקוג, אלבום מוצלח שנחשב כאחד מאבני הדרך ברוק, בהמשך מלווה ההרכב את צביקה פיק במסגרת הקאמבק הראשון של המאסטרו. בשנת 1994 משתף רם פעולה עם ערן צור ונוטל חלק בכרמלה גרוס ואגנר, הוא יוצא באותה שנה ללונדון ומקים את להקת "בתרי זוזי" עם הנגנים האנגלים סטיב מאריוט ומאט גאן והופיע אִתה ברחבי אנגליה.  בשנת 1997 משתתף באלבום פסיכופט צעיר של  רוגל אלפר, חוזר ומחייה את בתרי זוזי, עם מאריוט על התופים וליאון רוזנברג על גיטרה בס, מצרף את ספי אפרתי. שנתיים לאחר מכן, 1999, מושק האלבום הראשון של בתרי זוזי  – "בתיאבון", ובו אוריון היה לראשונה הסולן והיוצר העיקרי. האלבום היה כולו בסגנון רוק גיטרות. הוא מפיק את אלבומה הראשון של שילה פרבר, את אלבום הבכורה של דפנה והעוגיות, ואת האלבום של להקת הפאנק רוק BEER7 במסגרת חברת תקליטים עצמאית שהקים בשם "רא רקורדס". רק בשנת 2004 משיק רם אוריון אלבום אישי שבו הוא הסולן – "גיבור גיטרה EP" ובו ארבעה שירים בלבד. שני שירים מתוכו, "גיבור גיטרה" ו"מוות" נחשבים לשירי רוק בוגרים ורציניים.

אישית נתקלתי לראשונה ברם אוריון מנגן על במה במסגרת ערבי לכלוך באוזן שהפיק לאון "נפולאון" פלדמן באוזן בר. ובכמה הזדמנויות אחרות עת התארח בהופעות של הרכבים אחרים פה ושם בסצנת האלטרנטיב בתל אביב.

רם אוריון נמנה על המוסיקאים הישראליים שאינם הולכים עם הזרם המרכזי, זה לא ממש מעניין אותו, הוא לא חולם על אלבומי זהב או על השמעות בערוצי הרדיו המרכזיים. רם ממשיך ללכת בדרך שלו ולהתמקד ביצירה חסרת פשרות, אמנם זה לא מסחרי ולא רווחי אך יש כאן אמת ויושרה אישית ללא פשרות.

עובדת היותו נע בזרמי השוליים ולא כחלק מהזרם המרכזי הביאה את רם אוריון במודעות גם לפעילות חברתית, כאשר החלה תנועת המחאה בקיץ על רקע הפערים החברתיים כלכליים היה רם בין הראשונים שהגיחו למאהל בשדרות רוטשילד, הביא את שותפיו להרכבים הפה והטלפיים ונוודי האוכף להופיע במקום בהתנדבות ולסייע בשיח הציבורי שהתעורר.

 אמש, לקראת סוף היום, למעשה אמצעיתו של הלילה בין מופע אחד לשני, ככה לקראת חצות, עלה רם אוריון יחד עם חברי ההרכב שלו – קוסטה קפלן (חיה מילר) על גיטרה וקלידים, שחף ינון (1,2 Many) בגיטרת בס, שי ברוך על התופים ועונגי ציזלינג על סקסופון וקלידים על במת האוזן בר במופע הראשון מתוך סדרה מתוכננת במהלכה מנגן וינגן את השירים החדשים שישובצו באלבומו החדש, קהל רב שכלל כמובן הרבה חברים, מוסיקאים שפעלו עם רם, בנגינה, כתיבה והפקה, מלאו את הרחבה מול הבמה, במהלך המופע שיבץ רם שירים רבים, 16, חלקם מאלבומו האישי הראשון גיבור גיטרה, חלקם מפרוייקטים אחרים, מוכרים וכמה מהשירים שישובצו באלבום החדש.

במרכזו של המופע עמד ביצועו של השיר שרק יומיים קודם לכן הושק כסינגל. את שירה של דורית רביניאן "אהובתי בת החלוף" נושא עימו רם כבר תקופה ארוכה, משנת 2008, הוא אף נתן לו ביצוע פומבי בכמה הופעות שהשתתף בהן, אולם רק עתה, עם העבודה על האלבום החדש, החליט להשיקו כסינגל. "אהובתי בת החלוף", הינו בלדה במלוא מובן המילה. אחת כזו טוטאלית, שמאגדת בתוכה את המשולש הגדול מכולם: חיים מוות ואהבה. את מילות השיר כתבה הסופרת המצליחה דורית רביניאן שפנתה אל אוריון מתוך תחושה שהוא המועמד הטוב ביותר להלחנתו וביצועו. על הפקת השיר הופקדה דפנה קינן, שיצרה עיבוד קסום וחכם בו הגיטרה המחוספסת של אוריון מונחת בטבעיות על מצע של פסנתר וכינור.

אהובתי בת החלוף

מילים: דורית רביניאן

לחן ושירה: רם אוריון

יש לה פה בצבע פטל                         

שאומר מילים מלוכלכות,

אין לה טלפון

אבל הרבה כתובות,

תשארי איתי, אני אומר,

עוד לא אהבתי אף אחת כמוך,

והיא צוחקת,

די עם השטויות,

אתה תיגדל ואז תראה,

יש כמוני אלף בחורות.

אהובתי בת החלוף

לוחשת לי שהסוף

שלנו מתקרב אליי.

אהובתי, גבוהת מעוף,

מבקשת שאטרוף

רק את הקיץ הזה, ודי.

אהובתי שאין לה חוף

נשבעת לאסוף

למזכרת את דמעותיי.

היא שונאת ללבוש פיג'מה

וחדרים ללא ראי

היא הפסיקה לעשן

וגם לשכב איתי,

אבל אני נשאר ומתחנן:

אל תוותרי עלינו, מותק, נסתדר,

נסתפק בנשיקות,

יש את אתמול ואת הלילה,

ועוד אלף גלגולים לחיות.

אהובתי בת החלוף

לוחשת לי שהסוף

שלנו מתקרב אליי.

אהובתי, גבוהת מעוף,

מבקשת שאטרוף

רק את הקיץ הזה, ודי.

אהובתי שאין לה חוף

נשבעת לאסוף

למזכרת את דמעותיי.

אני עוד ער כשהיא נרדמת

מסדר ת'חדר,

פותח קצת את החלון.

הרופא שלה, מספר אחד בארץ,

גם הוא הולך עכשיו לישון.

אני נשאר לעוד משמרת,

רק קופץ להביא קפה מהמזנון,

כשאני חוזר אני רואה,

שהיו לה אלף לפניי,

ואני, האחרון.

אהובתי בת החלוף

לוחשת לי שהסוף

שלנו מתקרב אליי.

אהובתי, גבוהת מעוף,

מבקשת שאטרוף

רק את הקיץ הזה, ודי.

אהובתי שאין לה חוף

נשבעת לאסוף

למזכרת את דמעותיי.

אם הגעתם עד לכאן, קראתם את כל מילות השיר אז כבר יש לכם כאן טיפ במתנה, המופע הבא של רם אוריון יערך באותו מקום, אוזן בר, בתאריך 20.03.2012. תרשמו ביומן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע