הבשורה של תומר – מופע השקה

יובל אראל 07/06/2011, 16:39

3 דקות קריאה

מופע השקה לאלבום "וזה הכל לעת עתה", תיאטרון תמונע, תל אביב, מוצ"ש 04.06.2011 22:30. היה, ראה, שמע, צילם וגם כותב כמה מילים – יובל אראל.

מי? – תומר

תומר החל את דרכו כנגן גיטרה וכותב, לשירה הגיע לאחר שהחליט לבצע בעצמו את שיריו. את שירותו הצבאי עשה במסגרת להקת הנח"ל ואף ניסה את מזלו בתוכנית הטמבלויזיה "כוכב נולד #7" בערוץ השני, תוכנית ממנה הודח, לדעתי, בשל היותו מוסיקאי מחונן…

מזה מספר שנים חורש תומר ישעיהו את המועדונים והפאבים ברחבי הארץ. יחד עם חברי להקתו "הבשורה" אילון פיש בתופים ושירה, ישי איגנשטיין בגיטרה בס ושירה, גלעד מאיר על הגיטרה החשמלית. תומר עצמו מנגן בגיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, בוזוקי וכמובן שר.

בכימיה שנוצרה בין תומר לחבריו בהרכב ניתן להבחין כבר משמיעה ראשונה. מי שמכיר ושמע את "תומר והבשורה" יודע שאלבום הבכורה הנו בבחינת הבונוס להוויה העוצמתית והסוחפת שההרכב הזה, שרכש כבר עדת מעריצים ואוהדים לא מבוטלת, יודע להעניק לצופים בהופעות.

מה? – הבשורה

אלבום הבכורה "וזה הכל לעת עתה", הנו יצירה שלמה בה שזורים השירים זה בזה ומספרים סיפור – על בדידות, געגוע, התפכחות וחיפוש משמעות. את האלבום הפיק אדם פרי המוכשר, לשעבר חבר להקת היהודים וכיום חצי מההרכב הבינלאומי Deep.Sea.Creatures – ביחד עם אייל גלס. פרי גם מנגן בהקלטות – קלידים , פסנתר ותכנותים.
את המילים והלחנים ברוב השירים כתב תומר ישעיהו.

אחרי האזנה לשתים עשרה הרצועות שבאלבום – אחד עשר שירים ועוד קטע אינסטרומנטלי אני מציג את הבחירות שלי – שירים המיטיבים לתאר את הסיפורים של תומר הן מבחינת המלל והן מבחינת העושר והמלודיה המוסיקאלית.

כולם

כולם כותבים על אהבה
כולם כותבים על שנאה
כולם בוכים כשעצוב
כולם מחייכים במבוכה

כולם מוותרים על אותו חלום
כולם מתעקשים על אותו שלום
כולם עושים כלום כולם
יושבים סתם ומחכים…

הדרך לחיוך

יש לי כרטיסים וראש בעננים
וזה יחזיק אותי עוד חודש לפחות
אנשים מרחפים על מגלשות צבעוניות
כל כך יפה להיות שם באמת

יש לי כרטיסים וזה רחוק בעננים
אני אחזיק את כל הבית על הגב
אנשים מרחפים על מגלשות צבעוניות
כל כך יפה להיות שם באמת …

איך? ההופעה

אמש, אולם תיאטרון תמונע בדרום מזרח תל אביב, לקראת השעה 23:00 החלו השולחנות להתמלא בקהל רב, מוסיקאים, חברים, בני משפחה, עדת מעריצים שכבר קיימת סביב "הבשורה", חלקו הגדול של הקהל עמד, עמוס.

על הבמה תפאורת ארגזי קרטון, היוצרים מעין חומה נוטה ליפול, עליה רישום שחור של פיל הזוקף חדקו אל על, הסמל על עטיפת האלבום. בצידה השני של הבמה קרטון נוסף, עליו רישום של כלוב ציפורים, נחזור אליו בהמשך.

כמה דקות קודם לכן אני נכנס לחדר האומנים, גלעד מהנהן לשלום, רק בליל שישי ניגן עם "כל החתיכים אצלי", עתה הוא יוביל את הגיטרה למחוזות אחרים, תומר, עם בלורית אדמונית אש, מחייך "שלום, אני תומר", לחצנו יד. האורחת של הערב, מרינה מקסימיליאן בלומין יושבת על הספה, לראשה כיסוי חורף פיני דמוי תלתלי כיבשה…

האולם מחשיך, קוטנר הצעיר סוגר את הווילון, זה הסימן, מחיאות כפיים מסמנות את תחילת המופע, תומר וחברי להקתו, אילון, ישי וגלעד עולים לבמה, הם מתחילים לנגן נעימה שהופכת אט אט לשירה, "בוקר טוב", זהו קטע בונוס שאינו מופיע באלבום, מהווה פתיחה די רגועה להופעה, מצביע על מאפיין מרכזי בסגנון השליו של תומר.

המוסיקה של תומר והבשורה מעוררת אסוציאציות, שדות ומרחבי עמק, אני נזכר בשדות בית לחם הגלילית, עצי אלון ושטיחי בלוטים למרגלותיהם, עצי זית, צמחי תבלינים, יש מעין תחושות שלווה ורגיעה שעוברות כחוט השני לאורך השירים, גם במקצבים המהירים, הרוקיסטים מה, גם בשירים השקטים, חלק בסגנון פולק עממי.

השיר השלישי מדליק אותי, זהו השיר שכבר סימנתי לעצמי כאחת הבחירות מתוך האלבום, "כולם", מבחינתי המופע עלה הילוך, עוד שיר אחד שלא מופיע באלבום – "פקחתי עיניים", הוא פונה לקהל, כיף לו, הוא אומר, שכך האולם מלא, עובר לשיר הבא "מכתב אחרון".

אתנחתא נוספת בשטף השירים הזורמים, תומר מבקש להזמין לבמה חברה, מרינה מקסימיליאן בלומין, הם מבצעים ביחד מספר שירים, "הדרך לחיוך", ו"עמק שדות קסומים", השיר שכבר הפך מוכר בקליפ ברשת, נוסך מעין תחושה של אווירה קסומה, למרות שמילותיו מלאות ביקורת חודרת, מחשבה קדימה, עשייה.

המופע ממשיך אל תוך הלילה, בשלב מסוים תומר פונה אחורה, אל קדמת הבמה יוצא אילון, המתופף, גם הוא מבקש לשיר, אוחז במיקרופון, הקהל מקבלו בתשואות, אילון מבצע את השיר "הפעם" מתוך האלבום, שיר שמילותיו נכתבו על ידו.

עוד אתנחתא במופע, תומר מכוון בידו על הקרטון הניצב בצד הבמה, כן, זה עם רישום כלוב הציפורים, הוא מספר משהו על תוכי, "שתוכי", מעין השראה, רק הוא לבד על הבמה כעת, זרקור יחיד מאיר את גבו, זרקור נוסף מכוון אל הקרטון, תומר שר, "ציפור עירונית", גם שיר זה איננו נכלל באלבום, בונוס…

בהמשך, חוזרים חברי הלהקה, גם מרינה חוזרת, עוד שיר ביחד "נקווה לטוב", על חיים לחוצים, הימים העוברים מהר…היא, מרינה קצת מתפרעת על הבמה, הצחוק שלה מתגלגל וסוחף את הקהל.

המופע מתקרב לסיומו, חברי הבשורה מבצעים את כל שירי האלבום "וזה הכל לעת עתה", בין לבין גם שירים נוספים שאינם נכללים באלבום, אני מתחיל לסכם לעצמי – תומר והבשורה הצליחו להעביר את השעה האחרונה עם מוסיקה נעימה באוזני, אמנם לא היה כאן דיסטרושיין ולבטח לא מקצבי רונ'רול, מדובר בתמהיל של מנגינות פולק עשירות בליווי גיטרה אקוסטית העוטפות מילים, מילים המנסות להעביר מסרים, רשמים אישיים של תומר. בסך הכל, אלבום בכורה שאני שמח לצרפו לאוסף שלי. לבטח עוד אשמע עליו. וכן, מי שירכוש את האלבום בפורמט 3MP יזכה מן הסתם בכמה שירי בונוס שאינם נכללים באלבום הפלסטיק.

הבשורה – האלבום להאזנה ו\או רכישה מקוונת

שיר בונוס – פקחתי עיניים