יום ראשון, אוקטובר 25, 2026

אוריין שוקרון, אוהד דרשן ותזמורת אלמוגרביה – אינתי עומרי

חמישים ושש שנים אחרי שמוחמד עבד אל ואהב הלחין את מילותיו של אחמד שפיק כאמל לשיר "אינתה עומרי", עשרים שנים אחרי שמיכה שטרית כתב והלחין את השיר "אינתי עומרי", חוברים שני השירים הסובבים סביב אותה הצהרה יחדיו בטקסט ומלודיה לכדי ביצוע עכשווי כמחווה לכל היוצרים במעין מאש אפ שיצרו שני המוזיקאים אוהד דרשן ואוריין שוקרון בלוויית התזמורת האנדלוסית ״אלמוגרביה״, ממעלות תרשיחא שבגליל, במסגרתו כל העולמות המוזיקלים והתורשתיים מתמזגים ליצירה אחת המביאה את המוכר מכלל הקצוות – המקצב הימתיכוני האמיתי של פעם והטקסט העברי המזוקק העכשווי.

כך אוהד דרשן על היצירה המתחדשת – "כשהקלסיקה של מיכה שיטרית פוגשת את הקלאסיקה של מוחמד עבד אל-והאב. הקורונה הגיעה ובבת אחת נגמרה לנו כמעט כל העבודה. מצד אחד נכנסתי לחרדה כלכלית ותחושת אי וודאות מטלטלת, אבל מצד שני פתאום התפנה לי המון זמן וחשק ליצירה. נפגשו לבירה ביום שישי אחד אני ואוריין כחלק מ״פרלמנט שישי״ הקבוע שלנו, ואמרנו שיאללה עכשיו זה זמן טוב לעשות משהו יחד. כמה ימים לאחר מכן, ישבתי באולפן.
אני לא זוכר מאיפה זה בא אבל פתאום עלה לי לראש השיר של מיכה ״אינתי עומרי״. המילים דיברו אלי באופן כל כך חזק: ״סוגרים את המפעל, בואי נלך הביתה, זה לא משתלם. זה עניין של כלכלה, של פוליטיקה, עניינים שברומו של עולם אבל לא בעניין שלנו״
הרגשתי שסוגרים לי את מפעל החיים הפרטי שלי, את המוזיקה, את האומנות. שאני חייל קטן שטובע בזמן המלחמה הגדולה בקורונה. לצערי לא הייתי לבדי. סביבי ראיתי המון חברים עצמאיים שנכנסו למצוקה קשה, מסעדות, עסקים ומפעלי חיים שקרסו. התקשרתי לאוריין וסיפרתי לו על העניין, וכמה ״אינתי עומרי״ מתאים ורלוונטי לחיים שלנו עכשיו. הוא אמר לי ״מה? אתה מתכוון לאינתה עומרי״ והתחיל לשיר לי את המנגינה. אוריין חשב שהתכוונתי לשירה המפורסם של אום כולתום. כשנפגשנו יום לאחר מכן באולפן זה כבר היה ברור שנחבר בין שתי הקלאסיקות האלה. כשחשבנו מי ינגן את החלק האינסטרומנטלי של אינתה עומרי זה היה טבעי שאוריין יזמין את התזמורת שלו. וכך תוך יום אוריין כתב תיזמור מדהים ויומיים לאחר מכן כבר הקלטנו את התזמורת. והתוצאה לפניכם"

וכך אוריין שוקרון על החיבור המוזיקלי – "לפני חודשיים אוהד ואני הקמנו "פרלמנט שישי" בשוק מחנה יהודה בירושלים. כמו כל פרלמנט שמכבד את עצמו, שם זה המקום שלנו לשתף במה שקרה לנו השבוע. לדבר הרבה הרבה על תרבות ואמנות, וגם כמה מילים על כלכלה ופוליטיקה. לא ציפיתי שכל כך מהר תצא משם יצירה משותפת. אינתי עומרי הפעם בשבילי הוא שיר אהבה וכיסופים למוסיקה. בעולם שבו התזמורות יוצאות לחל"ת והאולפנים על סף קריסה, אין כמעט הופעות, והיכולת להתפרנס מאמנות נהיית קשה יותר ויותר – אנחנו בוחרים להמשיך ליצור. כי את יפה, כל כך יפה. כמו אז, גם עכשיו אינתי עומרי. תזמורת אלמוגרביה, אוהד ואני גאים להגיש לכם את היצירה המשותפת שלנו, עם קליפ חד פעמי שיצר וביים דניאל דהאן. תודה רבה לתזמורת ולכל השותפים והשותפות שגרמו לפרויקט לצאת לפועל ומחזיקים חזק שלא ליפול. איתכם בלב ובנפש!"

על הקליפ אחראי בבימוי, צילום ועריכה: דניאל דהאן

הכי חדשים

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

השמש עולה מהסהרה: גיל רון שמע וחיים לרוז משיקים את SHAMS PROJECT

יש משהו מרתק במוזיקאים שבוחרים לעזוב את האולפן הממוזג, את המחשבים ואת הנוחות המוכרת, כדי לחפש השראה...

המוזיקה חוזרת לכיכר החטופים

שוב שרים בכיכר כיכר החטופים בתל אביב כבר ידעה אינספור לילות שבהם המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהמתרחש....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא