בראשית ברא אלוהים את השמיים את הארץ ואת אור כשדים, העיר ללא הפסקה ממנה התחיל מסעו המופלא של אברהם אבינו לעבר העיר ללא הפסקה של ארץ כנען.
המסע כלל שלל של סיפורים ומיתוסים שהכינו עונות שלמות למשחקי הכס ואת ברית בין הבתרים, אך בסופו של דבר, בא לציון גואל ועיר החטאים ללא הפסקה נוסדה בארץ ישראל. שם כתב המוזיקאי רונן בן טל את הפסוקים הראשונים לסצינת הדארק והאלטרנטיב העברית, שעד אז היו צריכים להתפלל לחסדי שמיים, טיול בר מצווה ללונדון או דמי חנוכה שמנים, כדי לקפוץ לחנות התקליטים המחתרתית ולהנות מסצינת הפאנק, הניו וייב והאלטרנטיב הבריטית.
ביחד עם רמי פורטיס וז'אן ז'אן גולדברג הם הקימו את "ז'אן קונפליקט" שהיווה התשתית לקראת הבאות. מינימל קומפקט , הקליק, נוער שוליים ו"עיר העילית" שתקום עליהן….אור כשדים, אותה מייצגים בן טל ביחד עם דודי לוי, עובד אפרת וניר מנצור שהצטרף להרכב בעשור האחרון.
לכבוד ציון 30 שנים להקמת "אור כשדים", יצאו החברים במופע חגיגי לשלושת האלבומים: אלבום הסולו של רונן בן טל "תיקיות", שיצא ב-1989 והחל את הקונספט של כשדים כשהצטרפו ללהקת הליווי עובד אפרת ודודי לוי, אלבום הבכורה הרשמי של הלהקה "אחד מול אחד" שיצא ב-1991 והאלבום החדש דנדש "דב ורב".
כל אלו שגדלו על ימי הפינגווין והרוקXן לא הסתירו את התרגשותם אך לפני שההרכב המקראי יעלה על הבמה לעשות שמות, צריך מופע חימום. וכדי להכניס אנרגיות, אפילו יותר מדי אנרגיות, עלו לא פחות מ-The Great Machine, טריו הבלאק מטאל שעשה הרבה רעש כדי לזכות לחמם את אוזי. הם באו לבארבי לעשות בדיקת אקוסטיקה ולבדוק עד כמה מחזיקות אמות הסיפים ובמסורת של טול ובלאק סבאת' לעשות גם רעש לשכנים, שמנסים באולם שליד, להנות מערב מחווה לקווין במסגרת אירוע הייטקיסטי.
הרוח של יצר הרע נתנה אותותיה לקראת המסע אל העיר האפלה בה הרוקXן הוא הפרלמנט המרכזי והמדים בה בצבע שחור. והנה הם עולים…בן טל, אפרת, לוי ומנצור להרביץ בנו תורה בעיר החטאים של ארץ הקויידש. כיאה לציון האלבום החדש, הם מבצעים את "דב ורב" שנדמה כאילו לא עברו 30 שנים והכשדימים המשיכו מאיפה שהפסיקו. ובהתאם למילות הלהיט החדש, כל זה במעמד הר סיני וג'יזס קרייסט. כבר בהתחלה דודי לוי נותן הרבה דיסטורשן כדי להראות שהלילה עוד צעיר והגיעו ימי הרוקXן.
המפץ והרעש הגדול שהביאו כשדים, יכלו לפרק בקלות את הבארבי אם זו הייתה מסיבת פוגו. אבל מכיוון שזה לא היה אז מספיק, היה צריך לצעוק בקולות "מת מת הבית". וכשמת הבית עולות "הנשמות הטובות" שהקפיצו את בן טל להתפרע כמו שנדרש במופע רוק אלטרנטיבי. הריף של דודי לוי לפני 30 שנים הקדים אז את הזמן, ויהפוך אותו עשור אח"כ לאחד האומנים המוערכים בישראל. מלבד דודי גם עובד אפרת הוא בסיסט בחסד שנותן את הגרוב הראוי וכמובן ניר מנצור התותח שיכול בכיף להקים להקת מטאל סביבו או אפילו לעשות ערב מחווה ללארס אולריך ממטאליקה.
המלודיה הבאה גרמה לכל אחד ואחת מאיתנו להיכנס לתוך עצמו…אחרי כמה מכות? 7 מכות לחפור "אל תוככי נפשי", אחד השירים שהוקלטו עבור "תיקיות" וגרמו להיווצרות אור כשדים הקדמוני. ואחרי כל החפירות הללו, מגיע המאנצ'יס וכמו החיות שאוכלות קצת "עשב", כך גם הקהל עשה ביחד עם בן טל, להיכנס לאטרף ולהשיב בקריאות הפזמון "נה נה נה נה נה". בצעקות המילים הללו ולאור צלילי הריפים האנרגטיים של דודי, עמד לידי מעריץ די שרוף, שיישם את לקחי "של נעליך מעל רגליך" ורקד עם נעל אחת וגרב אחת בכוריאוגרפיה מקורית, מעין פרד אסטר פוגש את רוקי , שנתנה תחושה שצריך תוספת סיכון. הוא עד כדי כך ריחף באוויר עד שהחליק כיף עם "ארמסטרונג" , עוד אחד מהקאלט של הכשדימים ומהאטמוספירה היה גם אפשר לשמוע בחלל של הבארבי את השיר החדש והאפל "רוח קדים" שהאיר בירח מלא ובשמיים שחורים את ברית בין הבתרים.
ומרוח קדים עוברים לרוח הגראנג' עם "רולטה" שהחזיר את הרוקXן של 89 וכמעט החזיר את נשמתי לבורא מהמעריץ השרוף שהיה לידי, שרקד בהשראת רוקי באגרופים ובמחולות. ומ-1989 עוברים בסדר כרונולוגי לסאונד של 1983 בזעם אדיר לשיר החדש "חרון אפו" בו גנב דודי לוי את ההצגה עם סולו גיטרה וירטואוזי אבל מלבד גיטרות יש גם את החיים עצמם, "חיים כתוף" שבמילות השיר אפשר לקחת את זה כמשל מקראי למציאות של האזרח הקטן, על התוף שדופקים אותו ולא מתלונן. במהלך ההופעה, הייתה תקלת בס קטנה אך זה נתן למוזיקאי הוירטואוז עובד אפרת ולשאר החבר'ה פוש לפרק "ג'ריקן", ולקהל להתפרק בפוגו (בקטנה, אבל גם זה משהו). כך גם "כולם רוצים" להריח את רוח הנעורים של…"פנויים פנויות בודדים בודדות בודדים או זוגות…" (זה כולל גם מעשי שטויות?) ואם כבר מעשי שטויות אז הגיע הזמן לפרק את הבית עם "אפוקליפסה עכשיו" שהחזיר אותנו ובענק אל סוף שנות השמונים בזמן אירוויזיון של 3 דקות. האפוקליפסה סימנה את הפינאלה של העיר האבודה , אור כשדים, בסאונד קודר מהשיר "בורדרליין" שנתן זמן לסיכום עד קצה הקצוות ומעבר חד כולם מול כולם ב"אחד מול אחד", שגרם לכל הילדים קופצים רוקדים גם כשהם 30 פלוס (ספוילר יש גם הדרן).
ולפי דרישת הקהל וכמיטב המסורת הם חוזרים לבמה אחרי געגוע של דקה וחצי והתחילו את הסט האחרון עם הבלדה "תעצמי עיניים" שהזכירה שגם כאן לא צריך שיהיו לנו אשליות בקשר ללונדון. ומהאשליות על לונדון, ניר מנצור מעביר אותנו בתופים ובמחולות אל "אזור הדמדומים" שהרים את הקהל ישר לאלוהים ולימי "להיט בראש", הטופ אוף דה פופס של ישראל. ואזור הדמדומים בישר שחר של יום חדש עם "בוקר אחרון" הקודר שהזכיר שגם בישראל יודעים לעשות דארק אייטיז ולסיום סיומת את השיר שהתחיל גלגולה של אור כשדים "לך מכאן", שסגר מעגל מטורף של 30 שנים, ממנו נבנה ההרכב על חזון העצמות, ונדמה שכל הסט-ליסט המטורף שהיה, חיכה בדיוק לרגע הזה. רונן בן טל שטרף את הבמה נון-סטופ, לא שכח לציין במחווה מרגשת עד כמה המשפחה היא הכוח שלו ואף דאג שבתו מיה תעלה לתת קולות רקע לאותו להיט קאלט של ימי המועדונים מהאייטיז בזמן שהגיטרה של דודי לוי ניסרה את הלילה בסולו בלתי נשכח.
וידאו מהמופע
