הוייב של פסטיבל יערות מנשה התשיעי

המראות, הקולות והרשמים מפסטיבל יערות מנשה התשיעי שהתקיים בין התאריכים 18-20.05.2017 במרחב הביוספרי רמת מנשה. חוויות – עידו משה, תמונות – אדוה אראל.

חפירת הבלוג: פסטיבלי האינדי שמינדי, ביקרתי ביער של מנשה פעמיים, הזכיר לי קצת טיול צופים או אימוני א"ש לילה שחוויתי בילדותי בקייטנה בקיבוץ עין השופט או רמת השופט או דליה, מי זוכר כיום ממרום גילי. את המקבילה בחולות שבדרום, אינדי נגב, לא חוויתי, הספיקו לי שלוש שנות שירות בדרום סיני מעל החופים הכי יפים שישראל החזיקה בהם אבר, קיבלנו ייצוג, גם בסופ"ש האחרון קיבלנו ייצוג שהצליח להביא את המראות ואת החוויות, לא כולן, חלק נכבד, מהפסטיבל ההולך וגדל הולך ומתעצם, בעצם כמו כל דבר טוב שמתחיל בקטן והופך למפלצת מיינסטרים בפריימטיים…

רדא ודוניץ עושות את היער. צילום: אדוה אראל

אז רשות הדיווח לעידו משה ש"אוכל" כל מופע אלטרנטיבי כאן או מעבר לים, ולעדשה שאדוה אראל לקחה עימה ליער.

לאחדים מאיתנו זוהי התקופה של השנה בה אתה (מנסה) לארוז כמה קופסאות שימורים, נעליים טובות והרבה אהבה למוזיקה ונוסע צפונה לפסטיבל השני הגדול במדינה – יערות מנשה.

וכך יצאנו לנו, חבורה של אנשים לא כל כך אמיצים, שרגילים לחיי נוחות בורגניים לצפון הרחוק : לישון בטבע, להשתמש בגזייה ובעיקר לשמוע מוזיקה טובה.

קצת על הפסטיבל : הפסטיבל הוקם לו בסביבות 2009 ומהווה מתחרה רציני לאינדינגב הותיק. המארגנים לא פסחו על מס' במות, שילובים שונים של סגנונות מוזיקלים, סדנאות מחול ומשחק וכמובן – דוכני אוכל ואי אלו סוחרים אשר הציעו את מרכולתם (היה גם ארטיק טבעי – להיט !)

בתור מי שלא היה בפסטיבל ברוב שנותיו, היה ברור לי שהוייב שונה לחלוטין מאינדינגב – החל ממזג האויר שהפתיע (ירד גשם), ההרכב של הקהל (הרוב צעירים והרבה משפחות) ורשימת ההופעות והאומנים – רובם אומנים לא מוכרים ו/או בתחילת/אמצע דרכם (אם יש דבר כזה בכלל).

הבמה המרכזית אירחה כמה הופעות מעניינות, ביניהן : Ozuo Bazooka של אורי כינורות, שנתנו סט מצוין שסגר את הבמה בערב הראשון,ההרכב האלקטרוני Garden City Movement, Lola Marsh, Malox שאירחו (בצורה מיותרת לחלוטין) את גלעד כהנא וכמובן את אורפלנד שזכו לסגור עם הופתעם את הפסטיבל (חתכתי מוקדם יותר ככה שלא זכיתי לראות).

שרון קנטור, נערות תל אביב. צילום: אדוה אראל

בבמות הקטנות יותר היו אומנים שהציגו באמת ספקטרום מרשים של סגנונות : הרכב הפאנק-ג'ז האינסטורמנלי YAH שנתנו את אחת ההופעות השוות ביותר בפסטיבל ולאחריו טייצ'מאניה שעלו לסט פסיכדלי, אוריינטלי עם נגיעות מהמזרח ומהמערב. בין לבין הופיעו אמני אינדי יותר ותיקים כמו ג'נגו ו-The Girls (שרון קטנור, רם אוריון, אדם שפלן וחגי פרשטמן) .

לא היה צריך לחפש רחוק על מנת להגיע לאינדי – הוא קיבל נוכחות רחבה מאוד בצורת במת הריאליטי ריהאב סנטר פורסט סטייג'. כמו באינדינגב, הבמה הזו התחילה בשנים הראשונות כבמה פירטאית ולאט לאט קיבלה את מקומה הרשמי בפסטיבל. בבמה הזו הופיעו בצורה אנרכית וללא סדר ברור או ידוע : ה-Great Machine, Heavy Stone, לילי פרנקו, הצוללת המצרית, בותיזמוג ועוד 2 להקות שנתנו הופעות מעולות : Dust ו-Saturated.

אני נהנתי ולפי המבטים והחיוכים של האנשים סביבי – התחושה הייתה הדדית.

נתראה שנה הבאה (אולי).

לחצו לצפייה בגלריית תמונות, צילום אדוה אראל

וידאו גולשים ביוטיוב, צילום נבות גורן