שבת, אוקטובר 24, 2026

הוועידה בבקעה

ועידת המוסיקה הבינלאומית של בית הספר למוסיקה בקריה האקדמית אונו, יומיים דחוסים בפאנלים לאנשי התעשייה ואמנים, הופעות, מפגש עם פרומוטרים ותובנות, רביעי וחמישי 26-27.04.2017. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

עדי אדוניה, תגלית הועידה. צילום: יובל אראל
עדי אדוניה, תגלית הועידה. צילום: יובל אראל

פתיח ראשון – הבקעה, בקעת אונו, הכי פריפריאלי פרברי אורבני חקלאי בצידו של המטרופולין הגדול, קצב חיים טיפה יותר איטי מתל אביב סיטי, זיכרונות ילדות טבולים בשדות ירוקים ובריכת שחיה מזדקנת משנות השישים של המאה שעברה הופכים כעת לכרך אורבני המתחיל את הביט ובמרכזו קריה אקדמית המכנסת בין כנפיה את בית הספר למוסיקה מיסודה של מכללת הד ששכנה בעבר בקומפלקס החנויות והמרתפים ברחוב פרץ בדרומה של העיר הגדולה, שילוב מנצח של תואר אקדמי ולימודים בתחום המוסיקה, ביקור ראשון לפני שנה, ביקור שני השנה משלב את זכרונות העבר עם רשמי ההווה.

פתיח שני – אישה ילדה קטנטונת וחייכנית, מתפוצצת מכשרון, תופסת יוזמה ועולה אל הבמה בקו הפתיחה של הועידה, אחרי שהמנטורים הנוכחיים, שלומי שבן האגדתי ואסף אמדורסקי עוד מעט עם התואר מיתולוגי קורעים לגזרים או משבחים את הסטודנטים שהגישו סקיצות מוסיקליות לבחינה, עדי אדוניה, אותה פגשתי לראשונה כאשר עלתה לדואטים מלאי גרוב עם גילי יאלו מעל הבמה מול בית העיר ברחוב ביאליק במסגרת "לילה לבן" אשתקד, תופסת את מקומה על הכסא ליד פסנתר הכנף של בית הספר שרגע לפני כן חיממו שלומי שבן בכבודו ובעצמו, יוצקת באצבעותיה מנגינה קלילה ומרומזת בקלידי הפסנתר על מנת ללוות את שירתה הצלולה, העמוקה, מלאת הנשמה והצבעים למילות שירה החדש, היא מספרת לי אחר כך ששמו הוא "נושמת", אם אני מנהל אמנים, הייתי מחתים אותה בו ברגע, דואג לכל מחסורה ובלבד שתשב ותיצור עוד תריסר שירים שכאלו, הפקת האלבום ושיווקו עלי, כך ממש, לא נראה לי שאוכל לתאר יותר טוב את החוויה והתחושה (קחי את זה הלאה עדי…).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אז אחרי שביקרתי אשתקד בוועידה חזרתי גם השנה שוב למתחם הירוק של הקריה האקדמית אונו, כדי לשבת שעות על גבי שעות, לשמוע, להאזין, להעיר ולהתבונן בשלל הדמויות הממלאות את המושבים באודיטוריום במהלך הפאנלים בתחום המוסיקה שנערכו שם – שדרני רדיו, אמנים ואנשי מפתח מתעשיית המוזיקה הישראלית והבינלאומית, המנחים פותחים את הרב שיח ומובילים את המשתתפים לספר להאיר ולהעיר בדיונים הנוגעים בקליפת האגוז בנושאים שונים בתחום תעשיית המוסיקה כגון עונת מופעי חו"ל משופעת באירועים הצפויה בקיץ ובחינתה, מפגש עם יוצרי להיטי אינסטנט השוברים את הרשתות החברתיות ומנגד טיפים לאמנים בתחילת הדרך, סדנות אמן עם ג'ורדי, סקאזי וארקדי דוכין, מופעי חצר עם תלמידי בית הספר למוסיקה באקדמיה, אציין את קרין כרמלי הווקליסטית שלמשמע קולה רצתי במדרגות מהאודיטוריום כדי לראות מי זו,  שורת אמנים ולהקות שנטלו חלק בשעות הערב בשואו קייס מול נציגי פסטיבל זיגייט ההונגרי, ביניהם אקו וטיטו, הלהקה של גל דה פז, הוד מושונוב, עומר נצר, סיון טלמור, נקמת הטרקטור, פולי טרי, האנג'לסי, מגי היקרי. בתקווה להשתלב בעונה הבאה של הפסטיבל כאשר ההרכבים אוזו בזוקה ולולה מארש כבר הצליחו לסלול דרכם לפסטיבל הקודם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהוועידה

וידאו

 

 

 

 

הכי חדשים

בר צברי בסיפתח הראשון שלו בקיסריה – העם בחר ברוקנרול מזרחי

הבחירות בקיסריה - בר צברי לוקח בהליכה אילו 3 חודשים אינטנסביים היו התקופה האחרונה בכל מה שקשור לחברה...

תופעת דופלר חזרה לגן עדן באוזן השלישית

כשהרוקנרול חוזר אל חנות התקליטים יש משהו מיוחד במפגש בין מוזיקאים ותיקים לבין חנות תקליטים שהפכה למוסד תרבותי....

The Mothers – שלוש אימהות, שלושה עולמות מוזיקליים וחיפוש אחד אחר התשובה

יש משהו מסקרן בחיבור המוזיקלי בין שלוש נשים שכבר עברו לא מעט תחנות בחייהן. כל אחת מהן...

שלמה ארצי חזר לעוטף וחשף על הבמה: "אני בדרך להיות סבא שוב!"

בין השמחה הפרטית לתקווה של העוטף יש רגעים שבהם החיים הפרטיים והמציאות הישראלית נפגשים באופן כמעט סמלי. רגע...

מורדות – כשהנשים מחליטות לשבור את קשר השתיקה

מאריסטופאנס ועד מאה שערים לפני כאלפיים וארבע מאות שנה כתב המחזאי היווני אריסטופאנס את הקומדיה "ליסיסטרטה". במרכזה ניצבת...

משפחה חמה: אצל ענת גוב גם אהבה היא לפעמים דיקטטורה

וואחד אישה, ושמה ענת גוב לפני כחודשיים יצאתי מהצגת "אוי אלוהים" בתיאטרון הבימה עם מחשבה אחת ברורה. ענת...

2 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא