יום חמישי, אוקטובר 15, 2026

תיאטרון הבימה ינוהל כתאגיד של עיריית תל אביב

התיאטרון הלאומי הבימה הוכרז באופן רשמי כתאגיד עירוני של עיריית תל אביב- יפו ויפעל תחת המנהל הנוכחי נעם סמל. באירוע השקת התאגיד העירוני שנערך אתמול בתיאטרון במעמדם של שר התרבות והספורט חילי טרופר, ראש עיריית תל אביב- יפו רון חולדאי, יו"ר הועד המנהל של הבימה זיוה פתיר, מנכ"ל הבימה נעם סמל, המנהל האמנותי משה קפטן ושחקניות ושחקני הבימה.

ההכרזה והמעבר בשלו לאחר שבחודש אפריל אשתקד בעקות פנייתו של שר התרבות והספורט, ח״כ חילי טרופר, לראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, אשר נעתר לגבש מתווה מוסכם לקליטת התיאטרון כתאגיד עירוני חדש באופן שיבטיח את התנהלותו המאוזנת לשנים הבאות, ההחלטה בשלה לאחר שהתיאטרון הגיע לגירעון של למעלה מ-100 מיליון ש״ח, ולפני פירוק, לאחר עבודת מטה מול המדינה, הנאמנים והעובדים. ובהסכמתם  של ההסתדרות, שח"ם, ועדי העובדים והשחקנים בתיאטרון הבימה, משרד התרבות והספורט, הנהלת תאטרון הבימה ועיריית תל אביב.

עיריית תל אביב-יפו מינתה דירקטוריון חדש לתיאטרון הלאומי הבימה בראשה של הגברת זיוה פתיר, אשר כיהנה למעלה מעשור כמנכ״לית מכון התקנים ומכהנת כיום כחברה בדירקטוריונים רבים. נעם סמל כאמור יכהן כמנכ"ל.

ההיסטוריה של התיאטרון הלאומי לישראל – הבימה, מתחילה בשנת 1912 בפולין בידי נחום דוד צמח חלד עם מנחם גנסין וחנה רובינא, בשנת 1917 בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה הוא עובר למוסקבה ויוצא לדרך. שמו של התיאטרון החדש הושאל מבימת התפילה בבית הכנסת עליה עומד שליח ציבור בעת התפילה.

ההצגה הראשונה שהעלתה "הבימה" הייתה "נשף בראשית", ארבעה מערכונים בבימויו המקצועי של הבמאי והשחקן יבגני וכטנגוב. המחזה השני היה "היהודי הנצחי" שכתב המחזאי וסופר היידיש דוד פינסקי, אשר בו התגבש סגנון משחקה של הלהקה בהצגותיה הראשונות המבוסס על פאתוס והבעה עזה של רגשות. את ראשית התהילה השיגה "הבימה" משהעלתה את המחזה "הדיבוק" של המחזאי היידי ש. אנ-סקי (שלמה רפפורט), ב-31 בינואר 1922. בהצגה זו, רווית הדרמטיות, נעשה שימוש בתפאורה, באיפור ובתלבושות המשרות אווירת מסתורין. בלטה בה השחקנית חנה רובינא, ששיחקה בתפקיד הכלה לאה רדופת הדיבוק והחלה להסתמן כ"סמל המסחרי" של התיאטרון.

במרץ 1928 הגיעו חברי "הבימה" לנמל יפו, לאחר שנעזרו במרגוט קלאוזנר שהקימה את "חוג ידידי הבימה" בברלין, שלוותה ותמכה בתיאטרון במשך שנים. הצגת הבכורה בארץ הייתה "האוצר" מאת שלום עליכם, שהתקיימה באולם בשדרות רוטשילד בתל אביב.

בשנת 1935 הונחה אבן הפינה לבניית בית התיאטרון במקום בו הוא שוכן עד היום בתל אביב, במהלך השנים הוא עבר שיפוצים והרחבות שונות ובשנת 2007 עבר את השיפוץ האחרון, הנוכחי, כחלק משינוי המבני של כיכר הבימה כולה והקמת חניון תת קרקעי המשמש גם במקלט לשעת חירום. בבניין המחודש ישנם ארבעה אולמות –  "אולם רובינא" "אולם מסקין", "אולם ברטונוב" ו״אולם בלאנש רפפורט״.

מחווה מוזיקלית במהלך הטקס מתוך המחזה החדש – "הנוקמים" שעלה השבוע בבכורה

 

הכי חדשים

דיסקו שמש – שחור, לבן וכל מה שביניהם

לפעמים כל מה שצריך כדי להצית מחדש את הניצוץ הוא מפגש בין שני חברים ותיקים, כאלה שכבר...

יריב בן יהודה פגש את אלהים, ורמי פורטיס היה שם

לפני ימים אחדים עסקנו כאן באלבומו החדש של יריב בן יהודה, "ארוע בחיים". תשעה שירים שמשרטטים תמונת...

קרולינה חוגגת עשרים שנות גרוב ונשמה בהיכל התרבות

יש אמנים שהמוזיקה שלהם גורמת לנו להקשיב, ויש כאלה שגורמים לנו גם להזיז את הגוף. קרולינה הצליחה...

קדחת בגן העדן הקפריסאי: רוק ישראלי, דגלי כחול-לבן ומועדון מול הים

יש מקומות שבהם המוזיקה מצליחה לחצות גבולות גאוגרפיים, תרבותיים ולעיתים גם פוליטיים. אחד מהם נמצא בכפר פומוס,...

הפלמנקו יוצא מהמסגרת: פסטיבל FEX חוזר עם ניסויים, מפגשים ומחוות מוזיקליות

יש משהו מרתק באמנות הפלמנקו. מצד אחד, מסורת ספרדית עתיקת יומין, עם שירה שבוקעת מהבטן, גיטרות שמספרות...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

המוזיקה הישראלית יוצאת לעולם: פסטיבל החשיפה הבינלאומית 2026

כשהמוזיקה הישראלית פוגשת את העולם לא בכל יום מגיעים לישראל אנשי תעשיית מוזיקה בינלאומיים כדי להקשיב למה שקורה...

שותים מנדטים: המרץ 2 ועיתון הארץ נפגשים על הבר

המועדון האלטרנטיבי המרץ 2 ושכניו ממערכת עיתון "הארץ" יוצאים לשיתוף פעולה חדש. אנשי מערכת עיתון "הארץ" יוצאים...

הלילה הוא שירים: חנן יובל חוגג 80 עם חברים

אירוע של פעם ב-80 שנה יתקיים בנובמבר בהיכל התרבות בתל אביב. מיטב אמני ישראל יתכנסו לערב חגיגי...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא