יש מי ששר כי "אין כמו יפו בלילות…" ויש מי ששר "אין כמו יפו", נטע ווינר והחברים בסיסטם עאלי שחררו בימים אלו שיר חדש, סוג של שיר הלל, קלס ושבח ליפו, הבת מבוגרת יותר אך המוזנחת של האחות העשירה תל אביב, בכוונה אני כותב מילים כאלו כועסות ומאתגרות אצבע בעין, תקראו קצת כמה פסקאות שהכינה בחורה טובה לפני שתלחצו Play, באמא!!
סיסטם עאלי היא להקה יחידה במינה, בית לעשר יוצרות ויוצרים הפועלים יחד למעלה מעשור. היצירה של סיסטם עאלי היא פרי מפגש טעון ובלתי מתפשר בין זהויות, סיפורים אישיים ומקורות השראה. שירי הלהקה נכתבים ומבוצעים בשש שפות – עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, יידיש ואמהרית, שפות האם של הכותבות והכותבים.
סיסטם עאלי נולדה בשכונת עג'מה ביפו מתוך המאבק למען זכויות דיור בעיר. מאז היא מקיימת פעילות אמנותית-חינוכית-פוליטית אינטנסיבית ועמוקה מתוך ועבור הקהילות מהן היא צומחת.
האלבום החדש של הלהקה מורכב מטקסטים, לחנים וביטים שנכתבו תוך הופעות בלתי פוסקות בארץ ובחו"ל ומשובץ בו מבחר יוצא דופן של סימפולים אותם אספו חברי ההרכב מתקליטים אשר עיצבו את אישיותם. כך הופך האלבום למסיבה עצמתית המתקיימת על הצומת שבין שירה רוסית עממית, שאנסונים של להקות צבאיות, פיירוז ושירה מצרית, טקסטים מקראיים, היפ הופ, ג'אז ומוזיקה צוענית.
האלבום החדש של הלהקה נקרא "מהרג'אן" – (קרנבל). הלהקה מתייחסת לעצמה כקרקס נודד, אקלקטי ובלתי אפשרי בחיבורים ובתופעות שהוא מביא לבמה. לכל אחד ואחת בלהקה תפקיד ו"כח פלא" – כפי שנאמר בשיר מהרג'אן – קוסם, אריה, עכבר, לוליינית. כל שיר באלבום שופך אור על סיפור אישי, נקודת מבט, מקור השראה ייחודי. האלבום נובע ישירות ובהתייחסות לזמן ולמקום – ישראל פלסטין 2019. הקרנבל הזה מתקיים אל מול כל התופעות שסיסטם עאלי מתמודדת איתן כלהקה מעורבת: גזענות, הדרה, הפרדה והפחדה. האלבום מהווה פעולה ממשית של בניית מציאות חדשה.
על ההפקה המוזיקלית המהודקת אמון אורי וינוקור (אסף אבידן והמוג'וז, קולולוש). לצד גרעין חברי הלהקה שרים ומנגנים בקרנבל של סיסטם עאלי אמנים מעוררי השראה דוגמת תאמר נפאר, שאנן סטריט, סמירה סרייה וראפרים צעירים שצמחו בבית סיסטם עאלי בעשור האחרון.
הסינגל הראשון מתוכו, 'אין כמו יפו', משתמש בקלאסיקה הסשה ארגובית כמקפצה לבלדת היפהופ המדברת על המבט המוקסם והמתנשא על יפו מכיוון צפון, לצד מבט פנימי מפוכח.
הבתים שנכתבו ומבוצעים על ידי מוחמד מוגרבי ומוחמד אגואני ומביאים תמונת מצב אקטואלית ורגשית על החיים של צעירים ערבים בעיר 2019. המילים נוגעות בג'נטריפיקציה, זכויות דיור, זיכרון, שיכחה והשכחה, שייכות ותקווה.
הפזמון נכתב ומבוצע על ידי נטע וינר ומילותיו בעברית ובערבית:
"אמא שלי יאפא היא אמא של כולם
החיים שלנו חומוס פול מחלוט זיעה ודם
אמא יאפא, שילך כל העולם ותני לי רק להיות מסטול אם את מנה של סם."
קראתם? סחה, עכשיו תלחצו Play.
