עד שהקובות בורגול הוכנו בשוק שכונת התקווה קפצתי היום אל הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין על מנת לטעום מהמחזמר ההולך ומתהווה של תלמידי שנה ג' אחריהם אני עוקב בשנתיים האחרונות, מהמחזמר "מופע הקולנוע של רוקי" ועד "שירי אהוד מנור", המחזמר מביא למעשה את סיפורו הדמיוני למחצה של יורם עצמו כנער צעיר שגדל על הפסטיבל, כך יורם בעצמו מספר – "סן רמו היה אירוע מכונן בחיי. התקופה, שנות ה – 70 המוקדמות, תחילת הטלוויזיה בשחור לבן, ימי הרומנטיקה והזמרים הגדולים, מינה, אדריאנו צ'לנטנו, צ'יליונה צ'ינקווטי, בובי סולו ועוד רבים אחרים שרו את שירי האהבה הגדולים מהחיים – ועוד באיטלקית, אותם למדנו בע"פ ומילותיהן עזרו לנו להסתדר באיטליה".
סיפורו של הפסטיבל המגולם בידי תלמידי הסטודיו עשוי, כנהוג במחזות זמר, שרשרת של 21 שירים מהלהיטים הגדולים ביותר שבוצעו במהלך שנותיו של הפסטיבל, חלקם של השירים אף תורגם לשפה העברית, בין הביצועים הבמה, שזור סיפורו של נער שבקסם של רגע נכנס לטלוויזיה ומטייל בתוך הפסטיבל, עובר תהליך התבגרות ומגלה את החיים דרך זמרי ושירי הפסטיבל. את הנער מלווה מנחת הפסטיבל כמיטב מסורת תכניות האירוח האיטלקיות. הדמויות של הזמרים ובמיוחד הזמרות על שלל התלבושות, הריקודים והכוריאוגרפיה המצוינת יוצרים במשך קרוב לשעתיים מופע בידור מהנה הגורם לצופים לזמזם בעל כורחם את השירים המוכרים ולהזיז מעת לעת את מותניו, ידיו ורגליו…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהחזרה הגנרלית
בקטנה – ההצגה תתקיים ממש בטפטופים, אז תרוצו על זה!!!
וידאו
