Site icon הבלוג של יובל אראל

יוגב בועז – קורא לרחוב לחזור לביתו

יוגב בועז. צילום עידן מרגלית. עיבוד תמונה Open Ai.

יוגב בועז. צילום עידן מרגלית. עיבוד תמונה Open Ai.

יש יוצרים שמעדיפים ללכת במסלול המוכר. יוגב בועז בוחר בדרך אחרת. במשך יותר מעשרים שנה הוא פועל כגיטריסט, יוצר וכותב. במקביל לקריירה כקופירייטר, הוא גיבש שפה מוזיקלית אישית. היא נשענת על פולק, פסיכדליה, השפעות ים־תיכוניות וסיפוריות עשירה. בועז אינו מנסה להשתלב בזרם המרכזי.

אלבום הבכורה, "הגיטרה תחזור אל העץ", צפוי לראות אור בהמשך השנה. כבר בסינגל הראשון, "הכל התחיל מהסוף", בועז סימן את הכיוון. כעת מגיע "קורא לרחוב לחזור לביתו", יצירה שממשיכה את אותו קו אישי ומעמיקה אותו.

מציאות שמחליפה את חוקי ההיגיון

כבר בשורות הראשונות המציאות מתערערת. חלון פתוח מכניס מטוס אל הבית. יציאה לטיול עם הכלב מסתיימת בחזרה עם חתול. אלה אינם גימיקים. אלו דימויים שמבקשים לערער את תחושת הסדר. העולם המוכר מאבד את חוקיו. הדמיון מחליף את ההיגיון. המאזין נסחף פנימה כמעט בלי לשים לב.

כאשר הדובר שר "אומרים שהשתגעתי, אך לא גילו לי איך", הוא אינו מבקש לעורר רחמים. נדמה שהוא מטיל ספק בעצם ההגדרות של שפיות ונורמליות. המשפט הבא, "ואיש אינו זוכר באיזה צד הייתי כשהגשר נעלם", מרחיב את התחושה. לא מדובר רק באדם שמאבד כיוון. גם הסביבה איבדה את נקודת הייחוס שלה.

הקול כמקום של תקווה

הפזמון מחזיק את לב השיר. "הקול הוא הטוב, והטוב הוא הקול". נדמה שזו השורה שסביבה נבנה כל השיר. מיד אחריה מגיע המשפט שמעניק לשיר את שמו – "קורא לרחוב לחזור לביתו". בועז הופך כאן את הסדר המוכר. בדרך כלל האדם שב אל הבית. כאן דווקא הרחוב הוא שנקרא לחזור. ייתכן שזהו געגוע לעולם שבו החוץ והפנים חדלו להיות זרים זה לזה. אולי זו קריאה להשיב את תחושת הבית אל המרחב הציבורי. בועז אינו מספק תשובה אחת, ובכך מעניק למאזין מקום לפרשנות האישית שלו.

בין חיים, זיכרון ותודעה

בהמשך מתחלף הטון. הדובר מבקש להודות על האור שקיבל ולהחזיר לשמש את קרניה. רגע אחר כך הרופא מודיע שליבו נדם מזמן, אך האיש עדיין ניצב מולו. החיים והמוות חדלים להיות מצבים מנוגדים. הם מתקיימים זה לצד זה, כמעט באותה נשימה.

גם הסיום נשאר נאמן לעולם הסוריאליסטי של השיר. כביש נשפך מן הצפון אל הדרום וחוצה את המיטה. השמיכות צופרות. הדירות בורחות. המציאות ממשיכה להתפרק. הדימויים הולכים ונעשים מוזרים יותר. דווקא שם בועז מצליח להשאיר מקום לכל מאזין למצוא את המשמעות שלו.

כמה מילים על ההפקה

יוגב בועז חתום כמעט על כל מרכיבי היצירה. הוא כתב, הלחין, עיבד והפיק את השיר. הוא מבצע את השירה והקולות, מנגן בגיטרות האקוסטיות והחשמליות ומשלב קערות טיבטיות ופעמונים. גם הקליפ נוצר באמצעות בינה מלאכותית, כחלק מהחזון האמנותי הכולל של היצירה.

Exit mobile version