Site icon הבלוג של יובל אראל

מלכת הבלגן במופע השקת האלבום

כמלבת הבלגן בדה וינצ'י. צילום יניב לוי

כמלבת הבלגן בדה וינצ'י. צילום יניב לוי

"מלכת הבלגן" הינו מופע בכורה מוסיקלי לילדים עפ"י אלבום חדש של גיא לוי (לחנים ועיבודים) ויערה שחורי (מילים). לפני כחודשיים הם השיקו את הסנונית הראשונה מתוכו – "בעיניים עצומות" לרשתות ותחנות הרדיו.

"בַּגֶּשֶׁם, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּצֵּל, כְּשֶׁאַף אֶחָד עָלַי לֹא מִסְתַּכֵּל. בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל שֶׁנִּקְרָא גַּם תֵּבֵל ,אֲנִי הוֹלֶכֶת בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת." מה קורה כשמלחין וסופרת הופכים לשכנים? לפעמים נולדים שירים. וגם סיפור. וזה מה שקורה במופע "מלכת הבלגן". המופע נוצר ליד הפסנתר, בגינה הציבורית ממפגש של גיא לוי ויערה שחורי, שפעם היו שכנים בבניין קטן, ואחר כך כבר קמה להקה שלמה.

במופע שירים מגובה העיניים של ילדים, על ילדות שקורית כאן ועכשיו, בתוך עולם של מסכים והמון טעמים של גלידה ובכל זאת יש בו מקום לפלא ואפילו לשקט. שירים על ילדה קטנה שהיא מלכת הבלגן, על חברים טובים וגם על להיות לבד. על עציצים שלא גדלים (אולי עדיף לגדל אבנים?) על פיות שיניים ודובי נמלים, על מה שרואים בעיניים עצומות ועל השעה הקסומה לפני שהערב יורד ונדמה שהכל יכול לקרות. "מלכת הבלגן" נוצר ברוח אלבומים קלאסיים לילדים ומיועד לילדים בגילאי הגן ותחילת היסודי ולכל מי שזוכר וזוכרת איך זה להיות ילדים.

כמלבת הבלגן בדה וינצ'י. צילום יניב לוי

שבת בבוקר ואט אט מתמלא האולם בתרבות דה וינצ'י בתל אביב. ילדים והורים, הורים וילדים ומסע הקסם תכף מתחיל. בתוך הכאוס שבחדר ולא מצליחים למצוא כמעט כל דבר גם בבית, כשלא מצחצחים שיניים כי לא מוצאים את המברשת, בעולם שכזה הילדה היא מלכת הבלאגן: "בשיער שלי יש קשר או שניים ובתיק יש לי סנדוויץ' מלפני יומיים.. נרדמת בלילות עם פירורים במיטה".  "בואו ננסה לקרוץ בעין אחת ועכשיו גם בשניה..כשהעיניים עצומות אני לא באמת ישנה אלא נותנת לדמיון לרוץ ולחשוב על דברים יפים". חולמים על הקינוח המושלם: "אני מחפשת כזה מין קינוח מושלם, אני יודעת שיש כזה בעולם. קינוח שוקולד שבעוד שוקולד ממולא".

על הפיות: "יש פיית מחשבות ופיית אכזבות…פגשתם פעם פיית דב נמלים כי יש ומתחשק לה לתת דבש מתוק וזהוב..". על התלתן: "לכל התלתנים שלושה עלים ולאף אחד מהם אין ארבעה".  נזכרים בכבש השישה עשר ושרים יחדיו את "הילדה הכי יפה בגן" האייקוני. מספרים על החבר הכי פחות טוב שגר מתחת לאבן. הוא אומר שיש לו כנפיים. הוא רק לא זוכר איפה הם.  שחורי כתבה על חוויות שלה כילדה וחוויות מהילדות של בתה.

על העציץ:  "אז גם אם לכם זה נדמה לא נעים, בפעם הבאה אגדל רק אבנים..". על שלוש החברות שפוסעות בשדרות והטיול עם הציפור שהיא זוכרת והחיבוק עם הכלב של טל.  נזכרנו באריק איינשטיין וקילפנו תפוז ,מצאתי בפנים -כמו בתוך קן, ילד ישן. איזה קסם של שיר. על הסיפור לפני השינה: "כי אני כבר זוכר את כל המילים ומה אמר הכוכב לדחליל כשילדה החביאה ארנב במעיל.."

שחורי מייחלת: "אנחנו רוצים להיות האור הקטן ליד המיטה. יש מלחמה קשה ואנחנו עושים דבר מאוד קטן, זה אור קטן של מצית, אבל אנחנו מקווים שהוא ישמח כמו שמוזיקה יכולה לשמח, שאלה שירים שילדים ירצו לשמוע לפני השינה, להזכיר שילדות היא מקום של רכות ושל חלום ושל שטות". שעה ענוגה של בריחה לילדות. במופע מלכת הבלגן יש שירים על ילדות מכאן ועכשיו. כי גם בתוך עולם של מסכים והמון טעמים של גלידה, אפשר למצוא מקום לפלא, לשטות ולדמיון.שירים על ילדה קטנה שהיא מלכת הבלגן, על חברים טובים, אמיתיים וגם לא, ועל איך להיות לבד. שירים על עציצים שלא גדלים, על פיות שיניים ופיות של דובי נמלים, על מה שרואים בעיניים עצומות ועל השעה הקסומה, לפני שהערב יורד, כשנדמה שהכל יכול לקרות.

על הבמה סחפו בשיא הכשרוניות והצבעוניות: יעל צרי – שירה וקלידים. ספיר רוזנבלט – שירה וקלידים .גיא לוי – שירה וגיטרה בס. יובל וילנר – גיטרה חשמלית  ושירה. שחר חזיזה – תופים. יהונתן כהן – סקסופון וחליל.

כמה רגעים קסומים מהמופע, צילום וידאו יניב לוי

 

Exit mobile version