Site icon הבלוג של יובל אראל

הלילה של כרמלה גרוס ואגנר: מסע עם גיטרות ונוסטלגיה בבארבי

כרמלה גרוס ואגנר - האיחוד. צילום: תומר גילת

באווירת נוסטלגיה מרגשת, ההופעה של כרמלה גרוס ווגנר בבארבי נמל יפו הפכה ליותר מסתם ערב של מוזיקה. זה היה כמו חזרה לשנות התשעים, עם כל ההתרגשות והתחושה של 'היינו שם'. קהל של בני ארבעים פלוס עם ניצוץ בעיניים והתרגשות נעורים שגדלו על צלילי הרוק הישראלי של שנות ה-90, בתקופה שעיצבה את זהותם המוזיקלית.

השבוע הבארבי היה בסימן "כרמלה גרוס ואגנר" 5 ימים כמעט ברצף של הופעות האיחוד של הלהקה ושל האלבום "פרח שחור" וזה בכלל לא מפתיע ש-5000 איש הצביעו ברגלים, קנו כרטיס ובאו נרגשים, הרי האלבום הזה היה תמיד אצלנו ברשימת "דה בסט אוף" ומי מאיתנו כאן לא שילב את "פרפרי תעתוע" במיקס טייפ שעשינו למישהי מאוד מיוחדת שהייתה איתנו בהקבצה במתמטיקה

כרמלה גרוס ואגנר הם ערן צור, אבשלום כספי, אורי בלק ואורי פרוסט, במקור רבעיה, מבנה קלאסי לד זפליני סטייל, בס גיטרה, תופים קלידים רק בסטייל יותר אפלולי ומלוכלך שמותאם לתחילת שנות התשעים עם השפעה ניכרת של העשור הקודם וז'אנר הדארק אייטיז ה-New wave.

ההתחלה הייתה בלהקה הקודמת של ערן צור ואורי בלק שזו כמובן להקת "טאטו" שמלבדם גם היו חברים יובל מסנר, אלונה דניאל, אורי מילס ומיכה מיכאלי, הלהקה שהוציא אלבום אחד שנחשב עד היום בעיני רבים (ובעיני) כיחיד בסוגו.

בכל מקרה, האלבום "פרח שחור" של כרמלה גרוס ואגנר יצא ב-1991, היו שם שירים שכבר אז היו להיטי גלגל"צ גדולים כמו "תמונה אימפרסיוניסטית" ו"פרפרי תעתוע" שעורכי הלילה מאוד אהבו להשמיע, אבל בגדול האלבום עצמו לא מכר בהיסטריה, הסאונד לא היה פופ וקליט במיוחד, הרבה דיסטורשנים, גם לא מעט מילים ומשפטים שאי אפשר להשמיע ברדיו, מה גם שיש לזכור שהפריחה הגדולה של הרוק הישראלי הייתה רק כשנתיים אחר כך כשלהקות כמו איפה הילד, המכשפות ומוניקה סקס הוציאו את אלבומי הבכורה שלהם.

כרמלה גרוס ואגנר – בארבי 2024

לאחר צאת האלבום הראשון הלהקה עברה שינויים בהרכבה המקורי, ב-1994 הוציא ערן צור את אלבום הסולו הראשון שלו "עיוור בלב ים" כאשר חברי הלהקה משתתפים בנגינה ובהפקות ועל כן גם צורף שמם לאלבום אך זמן לא רב אחר כך עם התבססות קריירת הסולו של ערן צור הלהקה הודיעה על פירוקה.

מאז כבר זכינו למספר הופעות איחוד, לפעמים בהרכב מלא, לפעמים רק בצורה חלקית, איחוד מלא כזה של להקת המקור זכינו לראות ב-2012, שזה לפני 12 שנה, וואו, הזמן טס, אז הנה אנחנו בבארבי, הופעה 2 מתוך 5, תשע וחצי רחבת המעשנים מלאה עד אפס מקום, כן, יש את הבירה של הבחוץ ואת הנקניקייה בלחמנייה עם השומשום למי ששאל, מסורות שגם הן מעוגנות נוסטלגית אחורה בשנים.

אבל הנוסטלגיה העיקרית מתחילה בעשר אפס אפס, בארבי חדש, להקה ותיקה, במה כחולה וסאונד הגיטרה הייחודי של אורי פרוסט פותח בסולו המוכר של השיר שביקש להיות ראשון "כרמלה גרוס ואגנר", כן זה נשמע כמו מה שרצינו שיהיה, כולם שרים עם כולם ואנחנו ממשיכים לשיר הבא "עוד תדובר המחלה" שזכה לתואר השיר הראשון בעברית שמדבר על מחלת האיידס, אז כן, אני מכבד, אני מבין, אבל גם היום לאחר 33 שנים אני לא אהיה מסוגל לשיר את המילים שלהם בקול רם.

אחרי פתיחת הכאסח הזאת אנחנו בסיבוב חד לעבר שיר מספר 3, אחד הלהיטים הגדולים של ההרכב "פרפרי תעתוע" שיר האהבה שכולנו אוהבים, זה הזמן לכל הזוגות באולם לעבור למוד חיבוק ולהרים מצתים באוויר, הצרה היא שהשיר הזה הגיע מהר מדי, לא היה מספיק בילד אפ מקדים בפלייליסט, מלהיט כזה גדול מצופה להיות מבוצע איפשהו שם לקראת האמצע-סוף, לאחר איזה להיט מטורף כמו "קיץ" או "תמונה אימפרסיוניסטית"

כרמלה גרוס ואגנר. צילום: תומר גילת

היתרון של כרמלה גרוס ואגנר ושל ערן צור שיש להיטים בשפע, רשימת השירים להערב עומדת על 21 במספר וכמעט כל אחד הוא גולדן, "רטוב וחם" החצוף, "חנוך מחנך" ו"בגן שלך" עוד שיר אהבה מקסים, וגם לא מעט שירים מהאלבום "עיוור בלב ים" כמו "המכסה הירוק" "ציפורן" " קרבות תרנגולים" וכמובן "קיץ", חלקם נכתבו ובוצעו לאחר צאת האלבום הראשון ולפני שהלהקה התפרקה

הגרסאות ברובן נאמנות למקור שזה בדיוק מה שפורט לנו על מיתרי הרגש, האנשים פה בקהל באו לשמוע, להיזכר ולשיר כל את כל המילים והצלילים שמזכירים להם את נעוריהם האבודים, נוסטלגיה זה מצרך יקר ולהופעות כאלו אין מחיר אמיתי גם אם תמחרו לנו אותו בקופה.

ואז הגיע "מה את עושה" השיר שיצא במקור בתקופת האלבום השני אבל כבר נכתב ובוצע ב-1990 בתקופת הזהב של ההרכב, העיבוד הערב דמה לגרסת הדמו האיטית יותר מתחילת שנות התשעים ולא לזאת שיצאה כמה שנים אחר כך ב"עיוור בלב ים" שהייתה הרבה יותר מהירה וכסאחיסטית, וגם הרבה יותר שלמה כשיר ועיבוד.

כרמלה גרוס ואגנר. צילום: תומר גילת

איחוד 2024 של כרמלה גרוס ואגנר לא הגיע במקרה, במקור תוכננה הופעה אחת שתחגוג הוצאת רימסטר על תקליט כפול של "פרח שחור" כולל שירים שלא נכנסו לתקליט אחד ושירים שיצאו קצת אחר כך, כאמור ההודעה על האיחוד הולידה ביקוש מטורף והולידה הופעות נוספות ושירי תקליט הבונוס זוכים גם הם לקבל במה 5 לילות ברציפות, וביניהן כמה פנינים שאחת מהן היא השיר "חונק אותי" מ-1993 שהלחין ושר אבשלום כספי, והיה גם השיר היחידי של כרמלה גרוס ואגנר שלא בוצע על ידי ערן צור. סאונד הקלידים השבור שחזר במהלך השיר הוא גם מה שתפס את האוזן וזרק אותה במהירות לסוף שנות השמונים ולזיכרון שלא ידענו שהכרנו

וכמו בכל הופעת איחוד שמכבדת את עצמה יש לנו גם אומן אורח, בהופעה ערב לפני כן זו הייתה הילה רוח ומחר זו תהיה יפעת בליסאנו הסולנית האגדית של הזאבות, אבל הערב אנחנו עם אגדה אמיתית, אלונה דניאל, כזכור השיתוף פעולה שלה ושל ערן צור הולך רחוק עוד לתקופת טאטו באמצע האייטיז, הערב היא פה לשני שירים, "נשים כותבות שירה" (במקור זה היה דואט של ערן צור עם קורין אלאל) ואחר כך המגה להיט "תמונה אימפרסיונסטית" בביצוע כייפי וקצבי והמון תאורה כתומה צהובה ששטפה את כל אלף באי הבארבי באופטימיות. אגב, זה גם המקום לציין את הוידאו ארט המדהים לאורך כל ההופעה, הבחירה בדימויים מופשטים המקום קטעי סרטונים מוגדרים הייתה צעד ראוי שהפך ביחד עם התאורה המדויקת לחוויה אומנותית מרגשת

ערן צור ואלונה דניאל. צילום: תומר גילת
כרמלה גרוס ואגנר עם אלונה דניאל. צילום: תומר גילת

והנה כבר מתקרבים לסוף עם הדרנים מצוינים, "קיץ" המגה להיט שכל הקהל אוהב אוהב אוהב, ואחריו השיר "ערב חולה" של ברי סחרוף שאת המילים רשם ערן צור ואחריו אנחנו חותמים את ההופעה עם שיר הבלדה השקטה שגם חותמת את האלבום ואת שמו "פרח שחור" שכולנו שרים ביחד "פרח שחור הנה בא פרח של אור משוגע".

כרמלה גרוס ואגנר – האיחוד. צילום: תומר גילת

כן זה אותו קהל, שאחרי יותר משלושה עשורים זוכר את המילים לכל שיר ושיר בהופעה, זה הקהל שהפך את השירה המשותפת לסוג של תפילה קולקטיבית, הוכחה חיה לכוחה הבלתי נשכח של מוזיקה איכותית. זו לא הייתה רק הופעה, אלא סוג של חזרה בזמן, חגיגה של זיכרונות ושירים שהפכו לסמלים לדור שלם, כשכל אחד בקהל נושא בליבו את הנעורים שהוא כה נכסף להם.

הצצה לכמה רגעים מתוך המופע, תיעוד וידאו יניב לוי

 

Exit mobile version