Site icon הבלוג של יובל אראל

אחיותיי בנות תימן

בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל

בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל

האנסמבל הווקאלי הנשי "בנאת אל ימן" הוא קווינטט הכולל את הזמרות ניבה הראל, טוהר גדסי, שירן צפירה, טליה סולאן וליהם קינארה שרעבי, כולן פיגורות מוזיקליות בפני עצמן, הן  המענה הנשי לשירה התימנית כשהן  מבצעות מאוצרות השירה הנשית של יהדות תימן החל משירי זאפה המלווים את הכלה ביום חתונתה, דרך שירי ריקוד במקצבי דעסה, מילות אהבה וחולין ועד מקצבי דבקה אוריינטליים הנעים בין מדבר ערב ועד מושבי בני תימן בארץ ישראל.

בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל

הייתי מגדיר את החמישייה הנשית  כתשובה להרכב הגברי קולות יהדות תימן בכיכובם של בועז גדקה, יאיר צברי, אמיתי אריכא, אביעד יחיא, רביד כחלני ומעת לעת אורחים נוספים המבצעים את שירת הדיוואן, שירי הקודש והפיוט של יהדות תימן.

לפני שנמשיך אציין כי אצל התימנים השירה נחלקת במקור עוד בתימן באופן ברור ומוחלט – הגברים יעסקו בפיוטים המהווים חלק מהתפילות ואילו הנשים ישוררו אך ורק את שירת החולין, אין פוליטיקלי קורקט ואין ענייני הדרה או לא, ככה זה מקדמת דנא… רק עם הגיעם ארצה החל תהליך התמוססות הגבולות כאשר זמרות בנות העדה כברכה צפירה ואחריה שושנה דמארי החלו לבצע שירי קודש, לעומתן זמרים דוגמת שלום צברי נגעו בשירת החולין, שירת הנשים.

נשוב ל"בנאת אל ימן", חמשת הזמרות המשובחות הללו מלוות בהרכב נגנים גברי הכולל את גיא טירם המנגן בעוד ומנהל מוזיקלית, גלאור יפת בקלידים, סהר דוד בחליל נאי, יאיר אופיר בגיטרת בס ויאיר צברי על התופים וכלי הקשה. תאמרו – אבל רגע, בשירת תימן המקורית אין כלי נגינה למעט פח או טמבורין (דרבוקה), במקור זה נכון, שריד אמוני עתיק ונושן לזכר חורבן בית המקדש הראשון. אולם המוזיקה התימנית הערבית מלווה בכלי נגינה במיוחד בעוד ועד כינור כמו במוזיקה המצרית. עם השנים החלה זליגה מכאן לשם וזהו בעצם ההסבר להימצאותם של כלי נגינה במה שאנו מכירים כמוזיקה תימנית.

טוהר גדסי, בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל
ניבה הראל, בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל
קינארה שרעבי, בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל
שירן צפירה, בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל
טליה סולאן, בנאת אל ימן בבית מזרח מערב. צילום יובל אראל

אבל עזבו את כל חפירות הצד הללו, מה שהיה אמש הוא הגרוב האמיתי, חמשת הזמרות וחמשת הנגנים, התארחו בבית מזרח מערב ביפו במופע במהלכו הגישו לקהל (תימנים\יות אלא מה?..) אסופת שירים מגוונת הנעה בין שירי חתונה, נגיעות בפיוטים מן הדיוואן, כמה רגעים מיוחדים ומרגשים בעיבוד ל"ספרי תמה" ו"לך אלי" ואפילו מחרוזות שהרימו את הקהל מהמושבים לריקודים (מישהו פתח מעגלי צעד תימני מאחורי?…) אותן ניתן להגדיר כפופ התימני (כשמחרוזת הסיום כוללת פזמונים מתוך השירים – איילת חן, אם ננעלו,  סעי יונה, אשאל אלהיי, גלבי).

היה פאן במקסימום, אך נראה לי שאני צריך מופע נוסף…. (כמו מעדן שוקולד שמותיר טעם של עוד)

קרדיטים – הפקת המופע על ידי האגודה לטיפוח חברה ותרבות שבראשה עומד ד״ר יגאל בן שלום.
גיל רון שמע – המנהל האמנותי והמפיק המוזיקלי. ענהאל שיר שושן – מפיקה, וצוות ההפקה עדיאל בן שלום ואסנת גרוס.

בנאת אל ימן במחרוזת איילת חן בבית מזרח מערב, מתוך פייסבוק Live

 

 

Exit mobile version