ילדי המהפכה של אורי
מופע השקת אלבום סולו ל- UBK אורי כנרות בראונר "OUZO BAZOOKA", מועדון בארבי, 29.03.2014. אורחים – עוזי "רמירז" פיינרמן, אופיר "קותימן" קותיאל וקאי צור. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"בילויים".
אתה יכול להקפיץ ולטחון, אם זה טוב למוח שלך, אתה יכול גם לסובב ולצעוק, כן, תן לכל להסתובב. אבל אתה לא יכול לשטות בילדי המהפכה, לא אתה לא יכול לשטות בילדי המהפכה. כן, במילים אלו, בשפה האנגלית, סיים אמש אורי בראונר כנרות, המכונה גם UBK, המוכר בקהל הרחב כסולנה של להקת הבלקן מזרח פאנקי גרוב "בום פם", את מופע ההשקה לאלבום הסולו הראשון שלו – "OUZO BAZOOKA " (אם לא מביאים בחשבון את האלבום – "Massive Soundtrack For The Modern Belly Dancer" שערך והפיק).
על אורי, גיבור הגיטרה, וההרכב שלו, כמו גם על תאומו הבלתי רשמי עוזי "רמירז" פיינרמן, הכברתי כאן מילים על גבי מילים בסדרת "גיבורי הגיטרה" ובשלל ההופעות בהן נטל חלק.
אך הפעם מדובר בדבר חדש, אלבום סולו, המבקש להתנתק מאווירת הבלקן גרוב של בום פם ולנסות לחזור לשורשי הרוקנ'רול הבסיסי, או יותר נכון יהיה לתת לאורי לדבר על ובעד עצמו – מדובר בתערובת של אלכוהול וסוכר, מזרח ומערב, סוג של סיפוק פסיכדלי המיועד לשלוח אותך למסע בזמן, מדובר ביצירה של מוזיקאי בוגר אך צעיר (בן 35), נאה מאוד (כך אורי..) שחרש את העולם הרחב עם הגיטרה וצלילי הבלקן של המשולש הכולל את הטובה והתופים במסגרת בום פם הפאוור טריו, מגיבורי פאנק בניו יורק ועד הבלקן ביט בוקס, שאנטל ועוד רבים, הספיק לנגן בשלל פסטיבלים בינלאומיים מהחשובים שבהם וכעת, משיק אלבום בכורה אישי.
ואכן, באמת שקשה להישאר אדיש לפרוייקט הסולו של אורי, אקא UBK, הזדמנתי למופע הראשון עם ההרכב החדש המלווה אותו וכולל את דניאל עבר הדני (בום פם) בקלידים, אדם שפלן בגיטרת בס ועירא רביב (מונטי פיורי) על התופים, מופע שהתקיים במועדון אוזן בר לפני מספר חודשים, אז ביצע לראשונה בפומבי את החומרים החדשים, המבקשים להתרחק מעט מהקו הבום פמי ולגעת ברוקנ'רול הבסיסי, המחוספס, המהיר, עם התמלילים הצלולים.
אמש, סוף סוף, חגג UBK את השקת אלבומו במופע חגיגי במועדון בארבי בתל אביב לפני כמה מאות אנשים שבאו במיוחד לתת כבוד לאחד מגיבורי הגיטרה שפועלים כאן…
אז מה היה לנו? מופע פתיחה הזוי של עמי שלו המלווה בצמד גיטרות אקוסטיות שנותנות את הקצב לסיפורי\שירי\דקלומי הפרפראזות שלו, לא בדיוק המקום למופע שכזה, עדיף באווירה אינטימית יותר, בלבונטין, באוזן, אחרי המופע עמי מספר לי שביום חמישי הקרוב הם יופיעו בחנות הגיטרות ברחוב רש"י בתל אביב, סמנו לכם ביומן…
בשעה עשר, לפי החוקה\תקנון החדש של מועדון בארבי, מתחיל המופע המרכזי, UBK עולה לבמה עטוי בגלביה שחורה, על פניו מאויירים\ מאופרים שני משולשים בגוון בורדו זוהר, שיערו המתבדר והגיטרה שבידו הופכים אותו למעין נביא תנ"כי, יש מי שמגדיר אותו כישו של המאה העשרים ואחת, תאכלעס…
אורי מבטיח ומקיים, הוא פורש את כל שירי האלבום החדש במופע, משרבב ביצוע מחווה לשירם של הבוקס טופס – The Letter, סוג של מחווה לרוקנ'רול הבסיסי, ממנו UBK שואב את היסודות לצלילים שלו, רק אצל אורי זו גרסה מחוספסת, מהירה וחדה, גם האורגן של דניאל עבר הדני לא ממש לוקח את הביצוע לשנות השישים, זו רק ההשראה ש- UBK מבקש להעביר לקהל, הבנתי.
יש לו לאורי, UBK, כמה שירים באלבום שהקהל לבטח מכיר, רק שהמילים נשמעות שונות, למשל "הירח ואני" המוכר כל כך מהדואטים שלו עם קרולינה, עושה ירידה לאוקספורד סטריט בתרגום מילולי – "The Moon And I", לעומתו השיר "אין גלים" אותו UBK מבצע בשגרת השנה האחרונה עם בום פם מקבל כעת טוויסט חדש, המוזיקה נשארה, המילים, לא רק שהן מתאנגלזות, הן גם משנות נרטיב, לא גלים ולא גולשים, הפעם הסיפור אחר ""going Down" – המנגינה פשוט מתאימה בתקווה שהקהל שמעבר לים יאהב אותה.
אמנם המופע תוכנן ללא אורחים, אך באמת, איך אפשר בלי חברים, נו, חברים באמת טובים, לא סתם מוזיקאים אורחים, עוזי "רמירז" פיינרמן, מי שהולך עם UBK עוד מימיהם בכיתה בתלמה ילין ובשנים הראשונות של בום פם, עולה לבמה לבוש במכנס ספורט צהוב קצר וזקן פרא הוא מתחבר ל UBK בביצוע חצי חצי, פותחים את מחול הגיטרות עם השיר של אורי "Lady Alien" ועוברים לשיר של עוזי "You Call My Name", הם נשענים אחד על השני נמרחים, מנגנים, לוחמים עם הגיטרות, הסיפור הזה לא נגמר…
אט אט או די מהר כשאתה עמוק בתוך הקצב ולא סופר את הזמן, מגיע התור של ההדרן, UBK אומר לקהל – עכשיו זה הקטע שאנחנו יורדים מהבמה, אתם מבקשים עוד ואנחנו חוזרים, אז כן, זה מה שמתרחש כעת, כל החבורה הזו חוזרת לבמה, הפעם מצטרפים עוד שני אורחים, אופיר "קותימן" קותיאל, מוזיקאי שבעצמו סוג של מיתולוגיה עכשווית בעולם המוזיקה העצמאית חובקת העולם שרוחשת כאן בעיר העברית הראשונה, אליו מצטרף בחור נוסף, אחד כזה הנדי מן, שמבלה את זמנו ביצירות מתכת ובניית כל מיני קונסטרוקציות בכמה מהמועדונים\פאבים של הסצנה הנכונה, הוא יתופף הערב על צמד קונגוס, קוראים לו קאי צור, תאכלעס (עוד פעם) החבורה הזו נותנת בחגיגת גרוב, ככה כדי להחזיר את כולם להוויה הבסיסית, שהכל יוצא מהרוקנ'רול, משוטט בעולם הרחב וחוזר שוב עם נגיעות אתניות, את הקטע האחרון הם מבצעים במחווה לאחד מארק טי. בולאן, פעם טי רקס. – ילדי המהפכה, ככל הנראה המוטו של השיר הזה חביב במיוחד על UBK, את הפזמון הנחתי בפתיח של הפוסט הזה. ילדי המהפכה…
ליין אפ: look around, ride with me, run away,the letter, the moon and i, southern winds, homesick, lady alien, call my name, again and again, bloody divine, desert love, going down, i got yoy. הדרן: how long, children of the revelution.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
ועוד פליי ליסט ממופע טרום ההשקה
2 תגובות