כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

חיים בסרט, הכפרות…

מופע השקת אלבום "חיים בסרט" להרכב הסקא המקומי "לוס כפרוס", 31.01.2013 מועדון האזור, 23:15 נכח קפץ צילם ומדווח – יובל אראל.

אנדרי בר, הכפרות חיים בסרט. צילום: יובל אראל
אנדרי בר, הכפרות חיים בסרט. צילום: יובל אראל

כבר מעל שמונה שנים שחברי להקת "לוס כפרוס" דואגים להקפיץ את האוהדים כאן בארץ וגם מעבר לים בפסטיבלים גדולים באמצעות מוסיקה היוצרת גרוב משובח. חמשת חברי הלהקה, שלושה יוצאי חבר העמים ושני צברים, מהווים את ההוכחה כי ניתן לשלב בהצלחה רבה בין תרבויות מגוונות  ושפות שונות. הכפרוס מהוווים מעין מראה של החברה וההוכחה לעובדה ששילוב בין תרבויות יכול לעבוד יחד ולהצליח.

חברי להקת לוס כפרוס יצאו לפני כשלושה חודשים בקריאה לציבור באמצעות פרוייקט headstart לסייע להם לגייס סכום כספי של 40 אלף שקלים על מנת להשלים את הפקתו המלאה ושיווקו של אלבומם האחרון בו השקיעו את כשרונם בכתיבה, הלחנה ועיבוד וכמובן את מיטב כספם, המיזם נחל הצלחה והסכום שנאסף עבר את הציפיות, הצלחה של 101 אחוזים!!

אנדרי ואנטון, הכפרות, האזור. צילום: יובל אראל
אנדרי ואנטון, הכפרות, האזור. צילום: יובל אראל

אפשר לאמר כי מדובר באירוע מכונן, עד כמה שידוע לי זו ההשקה הראשונה בישראל להפקת אלבום שהתבססה על השתתפות כספית של קהל המעריצים, אוהדים, חובבי מוסיקה.

אז מה יש בו באלבום החדש? ראשית הוא אקלקטי, 14 שירים בארבע שפות – עברית, אנגלית, ספרדית ורוסית, שלל סגנונות החל מסקא, רגאי, דאב, רוק, ועד לטינו ובוסה נובה. ימבה של נגנים, מעבר לחמישיה המקורית של הכפרות – אנדרי בר, הוא הזמר הראשי ומנהל החגיגה (MC), אנטון קוליאדקו, שירה, גיטרות ומפוחית, ארקדי יעקובסון, שירה וגיטרות, זיו טלר, בס וגם שירה כשצריך, עמית קמינר, ראסטות וכלי הקשה, הגיעו לשתף פעולה במהלך ההקלטות כמה גיבורי תרבות מקומית ובינלאומית כגון – האחים אייל ואסף תלמודי, רון בונקר, בנו הנדלר, עידןK, הנשפנים ארתור קרסנובייב, נמרוד טלמון, אלון שחם ועוד כמה…

ומה בכלל רוצים הכפרות לאמר? תאכלעס, הם מביאים לנו אותה בקטנה, האמת שלהם נוגעת בדברים הקטנים אבל החשובים בחיים, הם עוסקים בהתמודדות עם המציאות החיצונית היומיומית.

אנדרי וארקדי, חיים בסרט. צילום: יובל אראל
אנדרי וארקדי, חיים בסרט. צילום: יובל אראל

בו נתחיל בניתוח – הם החלו במחאה חברתית כשהשיקו את הסינגל הראשון מהאלבום "לא קונה", עם שורות כאלו –

"מבוקר עד בוקר | מוכרים לי כל מיני שקרים | מוכרים לי ביוקר | ומקפיצים ת'מחירים | רוצים שאבלע הכל | אומרים לי: "פתח נא פה גדול" | אני פותח ועונה – אני לא קונה…".

הם עוברים לאמת אחרת של החיים, סוג של סרט…

"אמא שלה עכשיו קופאית, אבא שלה – נהג משאית | היא מדברת עברית ורוסית, לא מוותרת אף פעם על כוסית | כשאין אינתיפאדה, והדולר יציב, היא מסתובבת בתל אביב \ קצת חגיגת וירוק בקטנה – ככה חיים פה חצי מדינה | חיים בסרט – זה בכלל לא קל, זה בכלל לא קל!.."

וממשיכים עם קריצה לפשטות של החיים, הסתפקות במועט, למילים של דן תורן –

"…מותק, אני עשיר! מותק, אני עשיר! עשיר, עשיר – תקשיבי לשיר | יש לי את כל זה, יש לי את כל זה…| כוכב הצפון, חמצן לנשום, ללכת, לחזור, לחלום, לישון, להאבק, לאהוב, לקחת, לתת | יש לי אותך, גם אם רק מעת לעת."

כך גם הסינגל האחרון שהשיקו הכפרות ממש לפני מספר ימים לקראת המופע, הפעם שיר בספרדית "VOLVER", זהו שיר אהבה לטיני המתאר מונולוג של גבר המבקש מאהובתו לשוב אליו. ככה ננסה בתרגום מופשט –

"את אמרת לי שאת חוזרת | עבר זמן, ואת לא חזרת | שנינו המתנו ולי כל כך עצוב | אמרת לי שאת חוזרת…"

כן, בשיר הזה חסר כמה מוטיבים לטיניים בסיסיים דוגמת הירח, הלב ואהובתי, אבל  העיבוד המצויין של בנו הנדלר, כלי הנשיפה המלווים את המנגינה הופכים את השיר לסוג של ריקוד רומנטי..

בארבעה דגימות אלו אפשר להעביר את רוחו של האלבום, לעשות בדברים הקטנים, להנות מהחיים, להשתדל לחגוג, לשמוח ובכלל.

הכפרות, הקהל, שותף מלא. צילום: יובל אראל
הכפרות, הקהל, שותף מלא. צילום: יובל אראל

אמש הגיע קהל רב של מעריצי הלהקה להשתתף בחגיגה אדומה (כבר הבהרה) לרגל השקת האלבום "חיים בסרט" במועדון האזור בתל אביב. בכניסה למועדון הוצב שולחן עמוס בעותקי הדיסק החדש לצד הישן, מרצ'נדייז לרוב בדמות סיכות וחולצות אדומות וכמובן שקיות שי לכל המשתתפים בפרוייקט  Headstart  שבזכותם האלבום יצא לאור.

הכפרות עלו לבמה ונתנו מופע קופצני ללא הפוגה, 19 שירים המשבצים משירי האלבום החדש לצד הקלאסיקות של אלבום הבכורה, בליל של שפות, סגנונות וצלילים, נשפן שלא מפסיק לרקוד, מנהל הצגה שלא מפסיק להסביר, אף הוא לא נח לרגע, אנדרי חבוש בקסקט האופייני שלו מתפתל, מקפץ, מניף ידיו, חורש את הבמה מהקדמה ואחורה ימינה ושמאלה, לא שוכח אף אחד בהרכב, לא מוותר על הצ'ייסרים המסורתיים, הם גם לא שוכחים לחבק ולרקוד עם הקהל שלהם, כי הוא באמת שלהם, והוא לא עמד לרגע, הקהל, הייתה זו חגיגה אמיתית, ריקודים עם השירים, הכפרות!!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע צילום: יובל אראל

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.10151382959794654.496309.721654653&type=3

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע צילום: דינה סוחובה

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.482370828466765.96438.100000815563381&type=1

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע צילום: אלכס נקרייקוב

https://www.facebook.com/media/set/?set=a.4854363871196.177607.1060045500&type=1

וידיאו – לא הסינגלים, רק שירים חדשים נטו!!

ולקינוח, הקליפ הרשמי – חיים בסרט, נפולאון…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא