שמעון בוסקילה בהיכל התרבות

שמעון בוסקילה משיק את אלבומו "למה לי" בהיכל התרבות, תל אביב, מוצ"ש, 01.08.2015. אורחים – דיקלה ומתי כספי, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

ניצב מול אולם היכל התרבות התל אביבי, מלא בקהל אוהב לוקח שמעון בוסקילה פסק זמן אחרי שני שירי הפתיחה במופע, אומר ומספר – "יו אני לא מאמין, אני רוצה להגיד לכם תודה רבה שבאתם, יומיים לא ישנתי, בשבילי היכל התרבות היה בהתחלה החלום שלי, היכל התרבות בנתיבות, כמו קודש הקודשים, אני גדלתי בנתיבות, הייתי ילד קטן שאהב לתופף, הייתי מתפלח לאולם ומתופף, מסתכל על כל הכיסאות הריקים וחולם שיום אחד אופיע ויבואו המון אנשים, זו הפנטזיה שלי. היה איזה אחד שקראו לו גבאי, הוא היה אב הבית של היכל התרבות בנתיבות, הוא היה מרוקאי עצבני, איך שהייתי נכנס לחדר לתופף לי, הוא היה נכנס מאחורי וצועק "ילד בוסקילה לך לבית של אבא שלך יאללה יאללה!", ככה הוא היה, ואני, פונה אליו "גבאי, בבקשה ממך, תן לי עשר דקות, לחלום את החלום", וגבאי עונה לי " לא חלום ולא חלומות ולא היכל התרבות ולא כלום שום דבר למה אני מנתק לך את החשמל!", ואני עד היום לא הצלחתי להבין מה הקשר בין החשמל לתופים, לא הצלחתי, אבל אני כאן הערב מגשים חלום ילדות!" ולכל מחיאות הכפיים חוזר הילד הקטן שבשמעון בוסקילה ואומר "בא נמשיך קדימה כי יש לי פחד שגבאי יופיע ויסלק אותי גם מפה!".

כך בדקה וחצי קיפל שמעון בוסקילה את כל ההוויה כולה, שמעון, יליד אופקים שגדל עם אביו לאחר פטירת אמו בנתיבות, הקים לאחר שירותו הצבאי את להקת סהרה שהופיעה באירועי שמחות וחתונות, נע בין מוזיקת הפופ לצבע הימתיכוני, שיתף פעולה עם אמנים רבים, שלמה ארצי, עידן רייכל, שירי מימון ואף הלחין לרבים מהזמרים המוכרים את שיריהם והערב, אחרי שני אלבומים עם להיטים שהפכו לאבני דרך, משיק אלבום שלישי ומציב את שתי רגליו במיינסטרים הישראלי התרבותי.

את שמעון בוסקילה פגשתי בכמה הזדמנויות לפני מספר שנים עת הגיח בחצות הלילה לכמה ממועדוני ההארד קור המזרחי באזורי התעשייה של כמה מערי השינה בגוש דן, צנוע ועניו, עולה ושר ומרגש את הקהל שבא לרקוד ולשתות אל תוך הלילה, לא כשאר הזמרים שמגיעים כדי "להרים" את המועדון, אלא כאמן אותנטי היודע לרגש בקולו המיוחד ושיריו האמיתיים.

בקליפת אגוז הגדרתי את אלבומו החדש "למה לי" מיד אחרי האזנה הראשונה כך – "תן לו להתנגן מההתחלה, הוא ייקח אותך למסע בין הצלילים, הקולות, הצבעים , הטעמים והתבלינים של אגן הים התיכון מקצה חצי הערב בואכה עדן ועד מצוקי גיברלטר דרך האטלס. תכלס, אחת ההפקות המוזיקליות המצוינות מכל בחינה". כי אכן מדובר באלבום מצוין המציב את שמעון בוסקילה במקום מכובד לצד כותבים יוצרים ומבצעים המשמרים את צבעי המזרח האותנטיים, בנשמה, בנשימה, בסלסול הנכון והלא קיטשי, ביושרה ובחיבור האמיתי לשם ולכאן.

אמש, כאמור, מול אולם מלא בהיכל התרבות של תל אביב, כשהוא מלווה בהרכב נגנים עשיר ותוסס שכלל את עמית הראל בקלידים והפקה מוזיקלית, תומר שטיין בגיטרות, אמיתי פריינטה בגיטרת בס, ליאת רוזנברג בכינור, עודד מאיר בטרומבון, אדיר כוכבי בחצוצרה, גלעד רונן בסקסופון, שלום מור בעוד וטאר, גלעד דוברוצקי בכלי הקשה וניר בכר על התופים, הגיש שמעון בוסקילה מופע עשיר, תוסס, מרגש מחד ומרקיד ומקפיץ מאידך, אסופת שירים שכללה ייצוג מכובד לאלבום החדש ובמיוחד ללהיטיו שכבר שוחררו לתחנות הרדיו ומשלל להיטיו שחלקם כבר הפכו למיתוס בפס הקול הישראלי.

וכיאות למופע השקה חגיגי אי אפשר בלי אורחים, אלו היו בתחילה דיקלה שאף היא השיקה השנה אלבום חדש מתוכו בצעה את שיר הנושא "ואם פרידה" ובחיבור בינה לבין שמעון בוסקילה וההוויה האתנית בואכה הים התיכון בדואט לשיר "מונו" אשר כפי שאומרים במחוזות מסויימים "הרים" את האולם במחיאות כפיים לקראת הצהלולים שהגיעו בהמשך, האורח השני, אחד מעמודי התווך אם לא היסודות במוזיקה הישראלית, מתי כספי שהביא את הקלאסיקה האהוד מנורית בדואט בשיר "ילדותי השניה" והתחבר להוויה המזרחית באיך לא עם השיר הכי מרוקאי שנכתב בידי אשכנזים "נחליאלי" למילותיו של מנור וללחן של כספי, חיבור שהביא מעבר לשמחה והרמת הקהל ממושביו למחיאות כפיים ממושכות למתי כספי בסיומו, אכן מחשבה נכונה בחיבור הליין אפ של הערב שהחל אט אט עם הרבה רגש עם שירי בלדות קצת דרמטיים, התרומם בחוכמה והפך בהמשכו לחגיגה מלאת צבע ימתיכוני אמיתי כמות שאני אוהב.

ואיך אפשר בלי לציין כי שותפתו לאחד המסלולים בחייו המוזיקליים שלקח אותם במשך שנתיים במאות הופעות לסבב הכי חם "המופע המשותף" שהחל בקיסריה ונמשך ברחבי הארץ עם אחד הלהיטים שהפכו להמנון – "מינהאר לי משיתי", המוכר בעברית בשם יא מאמא, כן אני מתכוון לשירי מימון, שישבה בשורה העשירית באולם הענק וקמה לחבקו כאשר ירד אל הקהל באולם ואף שרה עימו שורה מתוך השיר "כמה אהבה". בכלל שמעון בוסקילה מטבל את המופע שלו בנקודות מעבר מרגשות, מספר על אביו ועל רגעי הפרידה ביניהם לעולמים, על אמו שנפטרה עוד בילדותו, מחבר את הקהל בתבונה ופשטות ישירה לאדם שבו, הוא כל כך נקי ובלי מניירות, לוקח אותך לאט לאט לאווירה של חפלה עולצת וצבעונית שבא לך להיות חבר שלו…

האמת, המופע נגמר, מותיר תחושה טובה בבטן, עם קצת קמצוצי חשק לעוד ועוד, ככה זה כשאתה חווה מופע כנה, שמח ומרגש.

ליין אפ: עכשיו אני חוזר, מחפש חבר קרוב, מזל שאני שר, עד סוף העולם, את המחר שלי, כמה אהבה, אנחנו לא מלאכים, מרגיש את זה, עכשיו אני סולח, דיקלה – ואם פרידה, מונו (עם דיקלה), למה לי למה לך, גן עדן, תגידי, עלש, ילדותי השניה (עם מתי כספי), נחליאלי (עם מתי כספי), התמכרות + יא רייח, מחרוזת קצבית. הדרן: יא מאמא, שיר תקווה, וואטאטו וואטאהה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו