פסטיבל "ג'אז חורף בים האדום" התקיים זו השנה השביעית, שלושה ימים עם שלל הופעות של אמנים מחו"ל ומהארץ. השנה רינה לדין ומוטי קמחי הדרימו בשליחות הבלוג כדי להביא את המראות, הקולות והדיווחים. מוטי צילם, רינה מדווחת ומשתפת חוויות.
אחרי שהביאו את התיעוד והחוויות מפסטיבל הג'אז בעונת הקיץ האחרונה באילת, חוזרים מוטי קמחי (צלם גבוה) ורינה לדין אל הנקודה הכי דרומית בארץ ומדווחים מאילת. פסטיבל הג'אז במהדורת החורף, המנוהל אמנותית בידי דובי לנץ, מהווה גורם משיכה למבקרים רבים המדרימים עד אילת החמימה כדי לטעום ממופעי הכישרונות הגדולים בסצנת הג'אז העולמית לצד מופעי ג'אז מישראל. ומכל רחבי העולם .
השנה זכה הפסטיבל בפרומו מרגש של טילים שנחתו באילת לילה לפני האירוע שלמזלנו לא גרמו לביטולים. פסטיבל החורף מתקיים בכל שנה במלונות רויאל ביץ׳ ורויטל גרדן במקביל, להבדיל מפסטיבל הקיץ שמתקיים בנמל אילת שם מוקם מתחם ענק לצורך העניין. מכאן שפסטיבל החורף הוא אינטימי וגם הקהל שהגיע סולידי יותר.
הפסטיבל נפתח עם המופע של הזמרת יסמין לוי שעמד בסימן סולד אאוט זמן רב לפני פתיחת הפסטיבל, יסמין לוי שנולדה בירושלים למשפחה טורקית מצאצאי מגורשי ספרד והחיבור שלה למקורות אלו הזניק את הקריירה שלה בכל העולם. הייתה זו הפעם הראשונה שיסמין הוזמנה להופיע בפסטיבל ג׳אז כשהיא שרה מגוון של סגנונות במספר שפות שונות, רפרפה בין החומרים האישיים שלה בסגנון הלדינו, והמוסיקה הספרדית השורשית לבין קפיצות אל תחוםה ג'אז עם ביצוע למספר סטנדרטים של זמרות הג'אז הקלאסיות המיתולוגיות בילי הולידיי, אלה פיצג'ראלד, אדית פיאף, שרה ווהן. את יסמין ליווה צמד נגנים מעולה שכלל את נגן גיטרת הפלמנקו אסא קוק המלווה אותה כבר שנים ואדם בן אמיתי שהפיק מוזיקלית את המופע וליווה אותה בגיטרה חשמלית. יסמין עומדת לחגוג את השקת אלבומה החדש שכולו בשפה העברית "רק עוד לילה אחד" בעוד מספר ימים, בתאריך 22 בפברואר באולם נגה שבתאטרון גשר ביפו.
המשכו של הערב הראשון הוביל אותנו למופע של לולה מארש, כאשר לפסטיבל הגיע רק הצמד שיסד את ההרכב הישראלי המצליח גם בחו״ל. יעל שושנה כהן המהממת בעלת הקול הצרוד. שושנה שעברה ניתוח במיתרי הקול רק השביחה את קולה, סוחפת את הקהל בחיבוק שלא ניגמר מתחילת ההופעה ועד סופה. מלווה אותה בשירה גיטרה ופסנתר גיל לנדאו. החיבור בין השניים מגנטי וכך גם המופע שלהם שהיה בטעם של פולק אנרגטי, לא בדיוק ג'אז, אך גיוון מעניין לבאי הפסטיבל. נותרנו עם תחושה של עוד.
בערב השני, התארחנו במופע המקומי והאינטימי של נורית גלרון אשר הצליחה לסחוף את הקהל כפי שרק היא יודעת למרות שאיכויות הקול שלה קצת ירדו. גלרון מן הסתם היא הזמרת הישראלית המתאימה ביותר לשיר בפסטיבל הג׳אז אך מסתבר, לדבריה, שלא פנו אליה מעולם. את גלרון ליוו צמד נגנים מצוינים אשר חברו אליה במיוחד לצורך המופע – איתמר גרוס המעולה שגם עיבד ניגן על הפסנתר וגלעד אפרת שליווה בקונטרבס. גלרון שרה את כל הלהיטים המשובחים שלה כולל ״יש לי סימפטיה״, ״אני אשתגע״ ועוד בעיבוד מיוחד לסוגת הג'אז.
חלקו השני של הערב הוביל אותנו למופע של נטלי וואמבה בארי, נטלי נולדה באפריקה לאב דיפלומט ולאם ישראלית. עברה לצרפת ומשם עלתה לישראל. היא משלבת בהופעתה את המקצב האפריקאי. קולה ערב והיא נעה על הבמה בתנועות ריקוד כאשר מלווים אותה חמישה נגנים על כלים מיוחדים מאפריקה ומארצות אחרות. שילוב של מזרח מערב.
את הערב השני סיימנו במופע של הרכב המדהים שנקרא בס אקסטרימס – ויקטור ווטן וסטיב ביילי, שני בסיסטים וירטואוזים אשר דובי לנץ פגש בפסטיבל בבוסטון לפני שנים. השניים כבר לא מופיעים יחד אך חברו לצורך האירוע בליווי המתופף האגדי דריקו ווטסון. ההופעה חלה ביום הולדתו של סטיב ביילי שהוא נגן הפרטלס הידוע ביותר שמנגן על 6 מיתרים. ביילי עבר מסע ייסורים בדרך לארץ והתעכב שעות בגלל סופה ואף איבד את כל מיטלטליו כולל גיטרת הבס שלו. תושייה רבה של תלמידיו ( הוא מלמד בברקלי) שיצאו בקריאה נואשת בפייסבוק הצליחה לאתר לו כלי מירושלים. ויקטור ווטן הבסיסט השני זכה 5 פעמים בפרסי הגרמי, הוא נגן רב מעללים מייסד בלה פלק והפלנקטונס. כונה הבסיסט המשפיע של שני העשורים ובצדק!! ההופעה הזו הייתה מסמר הפסטיבל והקהל יצא מגדרו כך שההרכב נתן סוכריה נוספת גם בג׳ם סשיין לאחר מכן.
את יומו האחרון של הפסטיבל הקדשנו למופען של האחיות לוז – שירה ז כרמל, יפעת זיו שעיבדה את כל השירים וענת מושקובסקי היפיפיה, שלוש נשים בעלות קולות דומים ששרות בהרמוניה מוקפדת שירים החל מתקופת מלחמת העולם השנייה בארה"ב, דיקסי וסווינג וכלה בשירים ישראלים. הן מלוות בנגנים בחצוצרה, גיטרה, בס ותופים. תכלס, הן היו הדובדבן של קצפת הפסטיבל שהיה מורכב הפעם מרוב נשי והן גם חתמו אותו מבחינתי.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהפסטיבל, צילום מוטי קמחי
וידאו
וידאו Go Live פייסבוק, כך הסתיים הפסטיבל בדרך לתל אביב במטוס, צילום: ירון כהן
2 תגובות